צריך לומר, ראשית, שיש משהו בעייתי בבדיקת מקום כבר ביומו הראשון להרצה – שהרי התקופה הזאת נועדה כדי לבדוק איפה המקום צריך להשתפר, כדי לסיים את ההרצה בתפקוד מלא. ובכל זאת, במקרה הזה אנחנו מרגישים לגמרי בנוח לכתוב על המקום בסיום הרצתו, כי הוא פשוט טוב. טוב מאוד. הלקוח ב"מיטש" (קבב ברומנית, להדיוטות) יכול לבחור בגדול בין שלוש כמויות של קבבים (שניים, שלושה או ארבעה), והאם ירצה אותם בפיתה, בסירה (לנמנעים מפחמימות), או במגש מפנק עם סלטים קטנים (כולל חציל רומני מעולה), צ'יפס, חמוצים ופיתה או לחם, לבחירתו. כל אלה, נאמר, היו מצוינים. אנחנו הזמנו מנת שלושה מיטשים בצלחת (55 ש"ח, כולל לימונדה).

מיטש, קבב בפיתה (צילום: אפיק גבאי)

אורית מושקוביץ, השפית של מיטש (צילום: אפיק גבאי)

מנת הקבב עצמה אמנם לא גדולה במיוחד, אבל קשה להגיד שזו בעיה: ספק אם יש לאדם צורך או רצון אמיתי לתקוע כמות עצומה של קבב, ובעיקר, התוספות הנלוות מגיעות בנדיבות והן מצוינות. תפוחי האדמה שטוגנו פעמיים דקים ומצוינים, הסלטים טריים ומעולים, החמוצים טובים והלחם והפיתה מפנקים. גם הקבב עצמו, נאמן למסורת הרומנית, דחוס, מורכב בעיר מבשר, שומן, קצת תבלינים והרבה (הרבה!) שום, עשוי כהלכה וטעים. לקינוח מציעה מושקוביץ גם קומפוט רומני המורכב מתפוחי עץ, משמשים, שזיפים וצימוקים, למקרה שהיה לכם מקום לדחוס משהו. היה לנו מקום לשלושה ביסים ממנו, אמנם, אבל הם היו במקום. בסך הכל, ב-55 ש"ח מדובר בארוחה טובה, מגוונת, טרייה, ובשורה של ממש לשוק.

מיטש, קבב בפיתה (צילום: אפיק גבאי)