יש ספוט חדש לאוכל רחוב יפני בעבודת יד, אבל לא תמצאו שם סושי
אם השם "אוניגירי-יה" לא היה מספיק ברור, בדוכן אוכל הרחוב היפני החדש שנפתח על המדרחוב המתגבש של פלורנטין מדגישים כבר על חלון הכניסה ש"זה לא סושי". אז מה זה כן? אוכל הרחוב הפופולרי (ביפן) אוניגירי, עשוי בעבודת יד מאת שף יפני ותיק
המקטע הראשון במדרחוב העתיד לבוא של פלורנטין נפתח זה עתה לתנועה, ונחנך על ידי הולכי הרגל והעוברים והשבים. הרחוב צבוע בירוק, אליו התווספו ספסלים לישיבה, אבל זה עוד לא המדרחוב הכיפי שדמיינו. אם כי כעת באה סנונית התחדשות ראשונה באזור, הודות לפתיחתה של "אוניגירי-יה" החדשה, כדי שתוכלו להצטייד באוניגירי טרי בעבודת יד ולנשנש במדרחוב פלורנטין. קוניצ׳יוואה.
>> מי בכלל ציפה: 4 מסעדות מפתיעות שנפתחו בתל אביב בחודש האחרון
אוניגירי, ללא אסייתיים ביניכם, הוא אוכל רחוב פופולרי ביפן, שאולי מוכר לכם בתצורתו התעשייתית יותר – כמשולש ארוז ועטוף באצות, אחד הלהיטים היחידים שסבן אילבן הצליחו להכניס לפני שברחו מישראל. אבל בגרסה שמציעים באוניגירי-יה, שעשויה כאמור בעבודת יד, ניכרת הההשקעה והטריות שהופכים אותו לא רק לחטיף קטן לדרך, אלא לנשנוש איכותי ומשביע של ממש.
קפצנו לאוניגירי-יה החדשה, ומאחורי הדלפק פגשנו בשרונה, שפתחה את המקום יחד עם בעלה, יושי סאטו. אנחנו מניחים שכבר ניחשתם לפי השם שמדובר בעולה מיפן, אך לא מדובר במישהו רנדומלי – יושי נמצא בארץ כבר 16 שנה, שעובד כבר שנים בתחומי הבישול היפני בארץ, כאשר בין היתר עבר בסושי בר בזל, וגם במטבחים של מייקרוסופט ואפל. וכמו בכל סיפור שכזה, סאטו חלם מאז ומתמיד על מקום משלו, מקום בו יוכל להגיש בו אוכל רחוב יפני ללא יומרות מיותרות. אוכל טוב וטרי שהוא זוכר מהבית.
שרונה מספרת כי דווקא המלחמה היוותה אז הזרז המשמעותי להגשמת החלום. ״אמרנו שאם לא עכשיו, אז מתי? למרות שכולם אמרו שאני מטורללת, הבנתי שזה הרגע הנכון בשבילנו״. השניים צירפנו את הבן שלהם לעסק, והאוניגירי-יה נפתחה כעסק משפחתי קטן ומתוק, שבו תמצאו אוכל טרי ומעולה לחטוף על הדרך. ואכן, כפי שמבטיחה זגוגית הכניסה, לא תמצאו כאן סושי – אלא בעיקר סטריט פוד יפני, כזה שאת רובו לא צריך ממש לשבת כדי לאכול.
המקום מעוצב בקו יפני מהודק ומינימליסטי, כשעל הקירות תמצאו גלופות יפניות מסורתיות, גם הן עבודת ידו של סאטו. בויטרינה מצאנו את עבודת היד המשמעותיות יותר, כלומר אלה שאפשר גם לאכול: אוניגירי תירס, אוניגירי סלמון ואבוקדו, אוניגירי טונה, אוניגירי מוצרלה עטוף בשומשום (שאותו גם שמים בטוסטר ליצירת מרקם גבינתי נדיר) ואוניגירי צמחוני עם ירקות (21-24 ש״ח ליחידה). האורז דביק ועשוי נהדר, האצה הטרייה עוטפת אותו לכדי ביס משגע. גם הגודל של האוניגרי נדיב, והעובדה שהוא עומד על 24 ש״ח במקסימום בהחלט מדברת אלינו. וכן, לגמרי אפשר לאכול בידיים. זה כמו פלאפל.
אם בא לכם משהו אחר מכדור אורז בטעמים, תמצאו במקום גם סלט נודלס של אטריות שעועית, עם טמאגו, עגבניות שרי, פטריות שיטאקי, בצל ירוק ואצות וואקמה (35 ש״ח). למי שרוצה קצת להתנחם עם אוכל חם ולבבי, מומלץ ללכת על קארי עוף יפני, שמוגש עם עם אורז וסלט תפוחי אדמה יפני למהדרין (54 ש״ח), או על הגרסה צמחונית עם אורז וירקות (42 ש״ח). כדי להרוות את הצימאון יש תה קר של חליטה סגלגלה של פרחי אפונת הפרפר, ובהמשך מבטיחים כאן גם סאקה שיזרום בנדיבות, מה שגורם לנו לדמיין את עצמנו ישובות על ספסל במדרחוב של פלורנטין, עם אוניגירי ביד אחת וסאקה ביד השניה. החלום הפלורנטינאי. רק אל תקראו לזה סושי.
פלורנטין 36, שעות הרצה: א'-ה' 11:30-20:00, ו׳ 11:00-14:00, ש' 11:00-19:00