האצבע המשולשת של אי וייוויי: ראיון עם אוצרת התערוכה
התערוכה של האמן הסיני הייתה מהפרויקטים המאתגרים שידע מוזאון ישראל. מירה לפידות, האוצרת, מספרת על הפוליטיקה ביצירתו, ומגלה איך מעבירים מסין 23 טון של גרעיני חמניה
סיפור חיים שמתחיל במחנה עבודה סיני לא נשמע כמו תסריט לילדות מאושרת. במקרה של האמן הסיני איי וייווי זו הייתה יריית הפתיחה לחיים של משחקי חתול ועכבר מול המשטר, שגם הפכו אותו כנראה לאחד האמנים המפורסמים בעולם. אחת מעבודותיו, שנחתה במוזאון ישראל במסגרת תערוכה שתיפתח בסוף השבוע (2.6), נראית מרחוק כמו טפט פרחוני תמים. מקרוב יותר, מתברר שדוגמת הפרחים היא בעצם אצבע משולשת שחוזרת על עצמה שוב ושוב. "יש בתערוכה הרבה מאוד עיסוק בחופש ביטוי ובצנזורה", מספרת מירה לפידות, אוצרת התערוכה. "נושאי החופש, החדירה למידע ולפרטיות מעסיקים היום את כל העולם. כל מה שקורה בהקשר הזה אצלנו, בארה"ב או באירופה, טוען את התערוכה באופן חריף. בדרך כלל אנחנו מבדילים בין אמנות פוליטית שהיא פטיש חמישה קילו, לבין אמנות שעושה נעים בגב", מוסיפה לפידות. "איי וייווי מצליח ליצור אמנות שהיא מצד אחד כל-כך יפה, נגישה ומושכת, ומצד שני נוגעת בנושאים הכי בוערים, דחופים וקשים".
כבר כשהיה בן שנה זכה איי וייווי לבקר במחנה עבודה לצורך "חינוך מחדש", אליו נשלחה משפחתו בעוון דעותיו הפלורליסטיות של אביו. ב-2011, אחרי שיצירותיו המתריסות כבר שמו אותו על הכוונת של השלטונות, הוא נאסר ללא משפט למשך 81 יום. ואם הדסטארט לאלבום בכורה נשמע כמו פרויקט מאתגר, האמן נאלץ לגייס ברשתות החברתיות 2.4 מיליון דולר כדי להשתחרר. טפט נוסף בתערוכה, שנראה מרחוק כמו קליגרפיה סינית יפהפהייה, מתייחס לפרק הזה בחייו: כשמתקרבים, מסתבר שמדובר באלפי שטרי חוב שהנפיק אי וייויי למי שתרם לשחרורו, בהם הוא מתחייב להחזיר את הכסף תוך שנה עם ריבית של עשרה אחוז. "זה מדהים כטפט, ועוד יותר מדהים כשאתה מבין מה בעצם אתה רואה", מציינת לפידות. "גם היחס בין אינדיבידואל לחברה בסין מעסיק מאוד את איי וייווי. הגיעו אלינו שקים עם 23 טון של גרעיני חמניה מפורצלן, מיליוני גרעינים, שנצבעו אחד-אחד באופן ידני על-ידי 1,600 איש. שטיח הגרעינים העצום הזה, שכל אחד מהם הוא יחיד ומיוחד, בונה רצפה של מסה אדירה שאתה לא רואה בה את הפרט. בטח שאפשר להמשיל את זה לסין, אבל לא רק. האתגר הבא יהיה איך לשמור על הגרעינים כדי שלא ייקחו אותם", צוחקת לפידות.
>> המלך הוא עירום: האם איי וייווי הוא בכלל אמן בינוני?
זה לא הקושי הלוגיסטי הראשון שהתעורר בהקמת התערוכה. איי וייווי ידוע בעבודותיו המונומנטליות, שמערבות כמויות של אנשי צוות ושימוש במנופים לצורך שינוע. בתערוכה במוזאון ישראל, למשל, יוצגו לראשונה שני עצי ברזל עצומים, ששוקלים כל אחד 14 טון ומתנשאים לגובה 8 מטרים.
"זה עניין שלם של קונסטרוקציות ומשקלים, איך הדבר הזה מגיע מסין למוזיאון ואיך הוא מורכב כאן", מסבירה האוצרת. "הגיעו אלינו 6,000 כפיסי עץ ממקדש שנהרס בסין, לא ממוספרים ולא מודבקים בשום צורה, והיינו צריכים ליישר אותם לחלוטין. זו הייתה מלאכת מחשבת להרכיב אותם, כמעט כמו במדיטציה, שני אנשים עבדו על זה במשך שבוע. זה יפהפה, אבל אי אפשר לדמיין כמה עבודה הושקעה בזה. התערוכה הזו היא ללא ספק אחד הדברים היותר מאתגרים שיצא לנו לעשות במוזיאון, ואחד הדברים הכי מעניינים שאנחנו יכולים להציע לקהל, מקטן ועד גדול", היא מסכמת.
אי וייווי: אולי, אולי לא, מוזיאון ישראל, דרך רופין 11 ירושלים, פתיחה: חמישי (2.6), עד 28.10