חלום הפודיז מתפוגג: מסעדת השוק בוטרגה נסגרה והשפית עוברת לחו"ל

התאהבנו כמעט בן רגע באוכל של פריאל שבו, שכבר בשנות ה-20 שלה למדה לבשל כמו מאמא בת 80, והפכה את הפינה העמוסה בשוק לקצת יותר שמחה. אבל עכשיו אם נרצה מרק סולת מרוקאי נאלץ לטוס ללונדון. למרות שבטח יש גם במרוקו
נתגעגע לעלי גפן ממולאים עם צימוקים פרסיים, נחלום על קציצות בתבשיל שורשים ונתבאס באופן נורא ספציפי וקטנוני, כי בוטרגה נסגרת. מסעדת השוק הקטנטונת והאהובה סוגרת את התריסים והשפית פריאל שבו נוסעת לחו"ל. "מי ידע שלסגור עסק יהיה יותר קשה מלפתוח אותו. ביום שישי הקרוב אני סוגרת את בוטרגה, העסק הראשון שלי, המקום שלמדתי בו הכי הרבה על עצמי, מקום שגדלתי יחד איתו הבייבי שלי", היא נפרדת בפוסט שפורסם לפני שעה קלה ומודה לאורחים, לעובדים ולמבקרי מסעדות שפירגנו.
>> Palette Bistro: ביסטרו צרפתי משחזר את ההיסטוריה של יפו
על הסיפור הזה הקדמנו ודיווחנו לפני כמעט 4 חודשים, כשזה היה מוקדם מדי (שוב סליחה, פריאל!) – אבל המציאות המבאסת רק התעכבה, וכעת הבשורה הגיעה, והחגיגה נסגרת. למי שלא הצליח להגיע לאכול במכולה הכחולה שהוסבה למסעדה (פספוס אדיר, אגב), נזכיר שבוטרגה נפתחה לפני כשלוש שנים כמקום מחתרתי ומתחת לרדאר. שבו, אז בת 24 עם תבונת כפיים של מאמא בת 80, העמידה במטבח הפצפון סירים יפהפיים של מטבוחה אדומה וסמיכה שבושלה שעות, קציצות פראסה ברוטב עגבניות, קוסקוס ומפרום.

בחורף היא בישלה חשו, מרק סולת מרוקאי עם סגולות ריפוי כמו של מרק עוף, ובקיץ הגישה סלט רענן מפאקוס וסומאק. התפריט התחלף בכל יום, המנות נרשמו בטוש על צלוחיות נירוסטה מטעמי שמירה על איכות הסביבה, ומי שרצה טייק אוויי ספג סירוב כי "מה שמזמינים, חייבים לסיים מהצלחת". בקיצור, מסעדה ביתית על מלא.
אלא שהביתיות עמדה בעוכריה של בוטרגה. הפורמט המצומצם גרם לכך שרוב הנטל הוטל על שבו, שלפעמים התקשתה לשאת בו. במהלך השנים שמענו על לא לקוח אחד ולא שניים, שהגיעו למסעדה ומצאו אותה סגורה, וגם אנו התקשינו להבין את שעות הפעילות לאשורן. ובכל זאת, המקום הקטן היה מלא קסם – הישיבה בלב הסחלה והאפשרות להציץ בסירים ולראות את שבו ההורסת עובדת, במה שהזכיר מסעדות שוק מהסוג שפודיז מחפשים בנרות.

אך כעת כל זה נגמר, והשפית המוכשרת מתעופפת לה ללונדון, להלך קסמים על הממלכה המאוחדת. בשישי הקרוב (13.6) תתקיים בשוק מסיבת פרידה רשמית עם "כל האוכל שעשיתי במשך השנים, ריף כהן ומלא מלאאאא עראק". רגע, ריף כהן? רציני? ואוכל ביתי ומלא עראק? נשמעת כמו פרידה שאנחנו חייבים להיות בה.
רבי עקיבא 20