יום הבחירות: אסור לתל אביב להישאר בבית

הזדמנת אולי אחרונה להיאבק על הרוח התל אביבית. בחירות 2020 (צילום: מרדכי מאירי\שאטרסטוק)
הזדמנת אולי אחרונה להיאבק על הרוח התל אביבית. בחירות 2020 (צילום: מרדכי מאירי\שאטרסטוק)

איך הבחירות האלה קשורות לתל אביב? איך תל אביב קשורה לגסיסת העיתונות? איך דעיכת התקשורת קשורה למתקפה של נתניהו על התודעה התל אביבית? ואיך התודעה התל אביבית יכולה לשנות את זה היום? (בקלות, לכו להצביע)

1. אם הייתה לכם הזדמנות אחרונה להציל את תל אביב, מה הייתם עושים?

2. בואו נערבב את זה רגע: בשבועות האחרונים חשתם בוודאי ברטיבות מטרידה באזור הקרקפת. אתם יכולים לנשום לרווחה: זאת לא קורונה. זה גם לא השתן הרגיל שמטפטף עלינו ממעל בעודנו מדמיינים שזה הגשם. האמת היא שרטוב לכם כי בדיוק שוטפים לכם את המוח.

3. אם תל אביב מסמלת את רוח השוויון, התרבות והצדק החברתי של ישראל, מול מה היא ניצבת מחר?

4. איך תדעו שהמוח שלכם עבר ספונג'ה? קל. אם אתם ממלמלים בהיסטריה סקרי מנדטים וסבורים שיש מומנטום בדרך ל-61, שפרשת המימד החמישי מכתימה את גנץ, שאשכנזי דיבר לא יפה על הדרוזים, שלמישהו אכפת מה ישראל בכר חושב, שדבריו של נתן אשל הוצאו מהקשרם, שנתניהו מתכנן מהלך דרמטי נגד חמאס, שמיד אחרי הבחירות תוכרז ליגליזציה של קנאביס ותעלה לארץ שארית הפלשמורה, שיש דבר כזה "תוכנית המאה", שכולם בעצם מושחתים, שהרשימה המשותפת תומכת טרור – ברכותינו, לעסתם ובלעתם את קמפיין המדיה של הליכוד והוא שולט בתודעה שלכם.

זה דבר אחד להצליח לשטוף את מוחם של תומכיך, זה טריק אחר לגמרי לעשות את זה למתנגדים. אולי עכשיו אתם מיואשים או בהתקף חרדה, אולי פתאום אתם חושבים שאין למי להצביע, אולי לפתע זה נראה לכם פחות חשוב או חסר סיכוי. אתם לא אשמים

5. אם אתם תל אביביים תשאלו את עצמכם: מי לא אוהב את קווי השבת החדשים? מי רוצה לסגור עסקים בשבת? מי מתנגד לשוויון זכויות ללהט"בים ולכל? מי אינו מעוניין ששכר הדירה שלכם יפסיק לעלות? מי רוצה לעצור את החגיגה העצמאית של תל אביב?

6. עכשיו, זה דבר אחד להצליח לשטוף את מוחם של תומכיך, זה טריק אחר לגמרי לעשות את זה למתנגדים. אבל זה מה שקרה כאן. אם בלעתם את הקמפיין האינטנסיבי הזה כמתנגדי נתניהו, אז אולי עכשיו אתם מיואשים או בהתקף חרדה, אולי פתאום אתם חושבים שאין למי להצביע, אולי לפתע זה נראה לכם פחות חשוב או חסר סיכוי. אתם לא אשמים.

7. ולמה אני חוזר ומזכיר את תל אביב? כי אחוזי ההצבעה בעיר ובסביבתה הם הדבר היחיד שבאמת עשוי לקבוע את תוצאת הבחירות. וזאת אולי ההזדמנות האחרונה להציל אותה.

השנה האחרונה, על שלושת סבבי הבחירות, שלה הייתה עוד מסמר בארונה ההולך ונסגר של העיתונות הישראלית. היא נשאבה אל תוך החור השחור של עידן נתניהו והפכה לשדה קרב ממולכד וממוקש שכולו סחריר אחד גדול של אינטרסים ופוזיציות. רעש לבן ומהפנט

8. החודש האחרון היה שיאו של בליץ אכזרי בן יותר מעשור על התודעה שלכם. צונאמי של ספינים מרחוב בלפור שהיו יכולים להספיק לשנה נדחסו לתוך שבועות של תעמולת שנאה נוטפת רעל וארס ופומפמו בכל הכוח בידי סוכנויות התעמולה השלטונית (מה שפעם נקרא "כלי תקשורת"), סוגיות קריטיות שאינן נוחות לקואליציה נדחקו אל השוליים, ומעל הכל, עובדת היותם של נתניהו ורבים מחברי הבלוק שלו נאשמים בפלילים חמורים או בדרך לאישום כזה אפילו לא דגדגה את סדר היום.

9. למה זה צריך להטריד בעיקר את תל אביב? כי מאות אלפי תל אביבים הפגינו בעשור האחרון בתקווה לשינוי. כי השלטון למד מהר לפרק מחאות ולדכא אותן. כי העיר והעומד בראשה סומנו כמבצר אחרון של התנגדות למשטר. כי תל אביב על הכוונת.

10. האנשים שאמורים לתווך את המציאות לציבור לא סתם כשלו בתפקידם, כפי שקורה לתקשורת מדי פעם. הם בגדו בו. למעט כמה צדיקים קבועים ואחרונים בסדום המשודרת – עלי תאנה הולכים וקמלים שאינם מכסים עוד את ערוות המקצוע – השנה האחרונה, על שלושת סבבי הבחירות, שלה הייתה עוד מסמר בארונה ההולך ונסגר של העיתונות הישראלית. אין אותה. גם היא נשאבה אל תוך החור השחור של עידן נתניהו והפכה לשדה קרב ממולכד וממוקש שכולו סחריר אחד גדול של אינטרסים ופוזיציות. רעש לבן ומהפנט.

הבעיה האקוטית שטרם סומנה היא עיתונאים הסבורים שתפקידם להדהד את דברי הפוליטיקאים, ללא מסגור וקונטקסט, ציטוט נקי וזהו. קופי-פייסט-פרינט. מערכת כריזה לאומית, בעצם

11. תל אביב רדומה מאוד. התשוקה הפוליטית התאיידה ממנה. התקשורת הפנתה לה גב והפכה שותפה פעילה בדה-לגיטימציה של הרעיון התל אביבי. היא סייעה לימין למתג אותה כ"מדינת תל אביב", למרות שהיא התגשמות כל מה שחלמו המייסדים על מדינת ישראל. למי היה אינטרס שכך יקרה? את מי זה משרת?

12. הסמן הקיצוני של התאיינות העיתונות הפוליטית אינו הפיכתם של טוקבקיסטים רעילים לפרשנים לגיטימיים. זאת סתם פוליטיזציה שקופה ועלובה של המסך בהוראה מלמעלה, תיק 2000 סטייל. הבעיה האקוטית שטרם סומנה היא אנשי מקצוע הסבורים שתפקידם הוא להדהד את דברי הפוליטיקאים, ללא מסגור וקונטקסט, ציטוט נקי וזהו. דפנה ליאל מחדשות 12 הובילה את המגמה ובעקבותיה צמח הטרנד: התקשורת היא עכשיו רק פלטפורמה להפצת מסרים של פוליטיקאים. קופי-פייסט-פרינט. מערכת כריזה לאומית, בעצם.

13. בנוף תקשורתי כזה קל מאוד לתמרן את דעת הקהל. קל מאוד להלהיט את ההמון נגד אידיאות הומניות על חופש ושוויון שמבעבעות בדרך כלל בערים גדולות. טראמפ עשה את זה מצוין. מי עוד עושה את זה?

התקשורת הפנתה לעיר גב והפכה שותפה פעילה בדה-לגיטימציה של הרעיון התל אביבי. היא סייעה לימין למתג אותה כ"מדינת תל אביב", למרות שהיא התגשמות כל מה שחלמו המייסדים על מדינת ישראל. למי היה אינטרס שכך יקרה? את מי זה משרת?

14. הקשר הזה בין דעיכת העיתונות להתעצמות המתקפה על ערכים דמוקרטיים אינו מקרי. לא צריך השוואות כדי להבין לאן זה הולך. גסיסתה המכוערת של העיתונות היא שבר לא פשוט לאיחוי במנגנון הדמוקרטי. בשלושת הסבבים של הבחירות עסק השיח התקשורתי כמעט בלעדית במה-אמר-מי-על-מי ומי-הקליט-את-מי-אומר-מה, שטחי ורכילותי יותר מ"פנאי פלוס", אבל אין סיבה להעליב את "פנאי פלוס" שעושה היטב בדיוק את מה שהוא אמור לעשות – מה שקשה מאוד לומר על קברניטי מהדורות החדשות.

15. אז נגיד שיש לכם היום הזדמנות אחרונה להציל את תל אביב מהמשבר העמוק הזה בתפיסת המציאות הישראלית, שהולכת ומתפצלת למספר נרטיבים מקבילים שאינם מעוניינים להיפגש שוב. הזדמנות לבחור בין איחוי לבין המשך הקריעה. מה תעשו? אתם יודעים מה לעשות.