הפנזינים חזרו לתל אביב: בית חדש לתרבות השוליים של הניינטיז

"מלחמת המילים", "נקרופיליה לנוער", ו"אסכולת הכסא" הם כמה מתוך עשרות (או אולי אפילו מאות) פנזינים שראו אור בישראל בשנות ה-80, ה-90 ותחילת שנות ה-2000, והיו ביטוי לפריחה של תרבות שוליים שפעלה במחוזותינו, באמת מתחת לרדאר.

>> ישר אל תוך הלב: 23 תערוכות חדשות להתאהב בהן בסופ"ש

ומה שהיה מתחת לרדאר לרוב גם נשאר מתחת לרדאר, אלא אם כן מגיע מישהו או משהו כדי לדאוג להעלות אותו משם. זה בדיוק מה שעומד לקרות החל מסוף השבוע הבא בת"א תרבות המחוגה, בפרויקט הדגל החדש שלהם – ביבליוטק הפנזינים. פנזינים הם שם כולל לפרסומים עצמאיים, מפליירים ופשקווילים ועד לעיתונים שלמים שהודפסו במהדורות נרחבות. בעולם שנשלט על ידי הוצאות לאור ומערכות עיתונים גדולות, הפנזינים היו כולם יוזמות של א.נשים פרטיים שהיה להם מה להגיד, והם עשו זאת ברוב המקרים באמצעות מכונת הצילום הקרובה שאת הדפים ששכפלו בה איגדו ידנית עם מהדק סיכות.

ת"א תרבות, למי שאיננה מעודכנת, הוא אחד מארבעה תאים שפזורים ברחבי העיר המופעלים על ידי המחלקה לאמנויות של עיריית ת"א-יפו. את ת"א תרבות המחוגה בשכונת פלורנטין מנהל מאז פתיחתו האמן והאוצר עומר שיזף, שגם מלווה את הפרויקט החדש הזה שנוצר בשיתוף ספריית בית אריאלה, שעליו עובדים בתא כבר תקופה ארוכה. "הפרויקט התחיל כרצון לייצר ארכיון של תרבות שוליים", אומר שיזף, "להדהד דברים שאין להם יכולת להישמר. זה היה די טבעי שהמחוגה תתמקד דווקא בפנזינים, כי בשוטף אנחנו עוסקים בתרבות מודפסת, תרבות עצמאית ותרבות רדיקלית. וזה בסוף בדיוק מה שהפנזינים עשו אז. אמנם המחוגה עוסקת רוב הזמן בפורמטים של הווה ועתיד, אבל כל עולם תרבות השוליים מהעבר הוא כזה שאין לצעירים היום דרך לגשת אליו. לכן גם היה לי חשוב שמי שיוביל את הפרוייקט הוא הדור הצעיר של המחוגה".

את הפרויקט כולו מנהלים ליה דרייפוס וליעם, כששיזף וג'קי דורון לוי מלווים אוצרותית. את התערוכה ״דגל שחור לבן: פריחת הפאנזינים 1987-1996" שתשיק את הביבליוטק בסוף השבוע הבא (27-29.2) אוצרת מעין מוסקונה. כל הנ"ל, יחד עם נפשות פועלות נוספות, הם חלק מקבוצת מחקר שהוקמה ע"י המחוגה וצללה בחודשים האחרונים עמוק אל תוך עולם הפנזינים. וכשצוללים – מגלים אוצרות.

"האוסף עדיין בשלבי בנייה. כרגע הוא עומד על כ-400 פנזינים, רובם הגיעו מתרומות", מסביר ליעם. "עוד לפני שהוצאנו קול קורא ידענו שיש אנשים שהיו פעילים באותה התקופה והיו שמחים להיות חלק מזה, כמו למשל קרן קריאל שהיתה בסיסטית ודמות משמעותית בסצנת הפאנק בארץ. היא היתה אחת מהצוות שהוציא לאור את הפנזין 'מלחמת המילים'. ישבנו איתה ארבע וחצי שעות ואספנו ממנה המון חומרים. קיבלנו אוספים פרטיים נוספים, ביניהם אחד שמקורו בקצרין ועוד. בהמשך הוצאנו גם קול קורא לאיסוף פנזינים".

המבנה של הביבליוטק יכלול ספריה פיזית של פנזינים בחלל של המחוגה, בשלב ראשון לעיון בלבד. מתוך הספריה הזו ייאצרו 2-3 תערוכות נושא בשנה. ספריה נוספת תוצב בבית אריאלה, וספריה ניידת תסתובב בין מוסדות תרבות ואמנות שונים ותספק הצצה לחלק מהאוסף. במקביל יספק הביבליוטק עולם שלם של תוכן סביב הפנזינים – הרצאות, סמינרים, קבוצות קריאה ולימוד.

התערוכה שתשיק את הביבליוטק תציג ותעסוק ספציפים בפנזינים שיצאו בין השנים 1987-1996, רובם הגיעו מעולמות הפאנק והאנרכיזם. "התערוכה יצאה מתוך קבוצת המחקר ומתמקדת בתקופה שהיתה בה המון עשייה", אומר שיזף. "הפאנק פרח והיו פנזינים שיצאו לאורך זמן ארוך. בתחילת שנות ה-90 היתה פה גם תקופה של אופוריה שנפסקה בשלב מסוים, יש שאומרים שזה קרה עם רצח רבין או עם הכניסה של האינטרנט ועליית הימין".

בסוף השבוע של ההשקה, מלבד פתיחת התערוכה, יתקיים גם פאנל מיוחד שיתחקה אחר הסיבות, ההשראות והמניעים לכתיבת פנזין בכלל, ובתקופת סוף האייטיז ותחילת הניינטיז בפרט, שבו ייקחו חלק דמויות מרכזיות מתרבות השוליים בארץ; יום כפפות לבנות, במהלכו הקהל הרחב מוזמן לעיין בפאנזינים נדירים מהארכיון ושיח גלריה בהשתתפות מעין מוסקונה, אוצרת התערוכה.

"יש בפרויקט הזה גם ניסיון להפיץ בשורה. בשורה של דור שהיה אחראי על הגורל שלו, שלא חיכה שהממסד, המדינה או כל מקום אחר ייתן לו את הפלטפורמה ליצור בה. הוא יצר את הפלטפורמה בעצמו וזרק אותה על אנשים ברחוב. יצר ערך של התנגדות. היום בישראל קשה ליצור ולבנות, ואחד הערכים היחידים שיש היום לאמנות, לדעתי, הוא התנגדות. רצון לשפר את המקום שאנחנו חיים בו, לייצר אלטרנטיבה".
ביבליוטק הפנזינים – אירוע השקה בת"א תרבות המחוגה; 27-29.2, המחוגה 13. פרטים בעמוד האינסטגרם