טבעונית וקרניבורית נכנסו לסאלוף, מי נהנתה יותר? ביקורת

בצהרי שישי, מצאנו את עצמנו בחלקו הדרומי של העיר, מחפשות תחפושת לפורים שנמצא מעבר לפינה. ידענו שהיום רק הולך להשתפר כשהבנו שאת ארוחת הצהריים נאכל במסעדת הפועלים "סאלוף ובניו" שממוקמת באזור שוק לוינסקי. כבר מרחוק היה ניתן לראות את התור המשתרך, ולשמוע את קולות המוזיקה המזרחית הבוקעים מן המקום. את ההמתנה לתורנו העברנו עם בדיחות קרש של המארח, שבין לבין הוציא כוסות בירה לממתינים. היה קשה מאוד להישאר אדישות לריחות שיצאו מהמטבח הפתוח, שגרמו ל-10 דקות המתנה להרגיש כמו נצח.

בסאלוף. צילום: עדי פועה וענבל קורמן

בדרך פנימה היו מסביבנו שולחנות עמוסים ואנשים שצועקים בניסיון לשמוע אחד את השני, בזמן שמחרוזת של מוזיקה תימנית משנות ה-90 מתנגנת ברקע בקולי קולות. עוד לא נגמר הפזמון של "פני מלאך" והמלצרית כבר הגישה לנו תפריטים וכוסות כמעט נקיות עם קנקן מים. הסכמנו במבט (כי לשמוע אחת את השניה היה קצת מאתגר) שנפתח בקובנה עם מטבלים. תוך דקות ספורות קובנה פוטוגני שרק התחנן שנצלם אותו ללא פילטר לאינסטגרם הונח במרכז השולחן. התימנייה מבין שתינו התכבדה בביס הראשון ופסקה כי הקובנה אמנם טעים אך לא דומה לבית סבתא, ונדמה שהקובנה שנפרש לפנינו השתכנז.

לעומת זאת, האשכנזייה מבית התענגה על הרוך והמתיקות של הבצק. באגף הצמחוני נרשמה התלבטות בין שקשוקה לירקות מבושלים ברוטב אדום על מצע קוסקוס. בגלל שלא היה תחליף ראוי לביצה בשקשוקה, דבר שהשאיר את השקשוקה בעצם כרוטב עגבניות חם, הוחלט ללכת על הקוסקוס שהתברר כהחלטה נבונה. הרוטב היה שילוב בין מתוק וחרפרף שכיסה ירקות מבושלים ונימוחים, כאלה שבילו הרבה מאוד זמן על הגז וקשה לזהות בתור איזה ירק הם התחילו .

הסאלוף. צילום: אנטולי מיכאלו

הקוסקוס עצמו לא היה מיוחד בטעמו, אם כי לא רע. הדבר היחיד שהפריע היו הפרופורציות בין הקוסקוס לרוטב, לא היה מספיק קוסקוס כדי לספוג את כל הטעמים של הרוטב. בסה"כ המנה הייתה טעימה ומשביעה. בין לבין המנות הגיעו במהירות, וצוות המלצרים היה חמוד והציע בכל הזדמנות צ'ייסרים על חשבון הבית בשביל להיכנס לאווירה.

גולת הכותרת על פי האגף הבשרי בשולחן היה המרק בשר תימני שהגיע עם לחוח אוורירי וחילבה ירוק. אמנם המרק הכיל רק תפוח אדמה אחד וגלמוד, אך הבשר והחריפות המנחמת היו שילוב מנצח. הבשר היה טעים ורך, ובשילוב עם טבילה של הלחוח המוצלח עם חילבה שרענן כל ביס הצליח להביא אותו לדירוג אלוהי.

למרות שהרגשנו שאנחנו צריכות הליקופטר שייקח אותנו חזרה הביתה אל השנ"צ המיוחל, העיניים כבר בחנו את אזור הקינוחים שהציע שתי אופציות מובילות: בצק עם נוטלה או בצק מטוגן עם נוטלה. בחרנו את האופציה השמנונית פחות – לחוח עם נוטלה אפוי בתנור. כשמדובר בקינוח של פחמימה עם שוקולד אין הרבה מקום לטעויות. למופע הסיום הגיע המאנץ' המושלם בדמות ארבעה סלייסים של לחוח שאיבד את צורתו המקורית, ועכשיו הוא רק מנשא לשוקולד חם ומבעבע שמשכיח את כל הצרות של השבוע שחלף. הוכחנו את הטענה הרווחת שיש קיבה נפרדת למתוקים וסיימנו את כולו.
הצמחונית: 4 וחצי כרוביות | הבשרית: 4 סטייקים