יש צ'יל מעבר לירקון: הכירו את בית חנה ברודצקי, הבית השלישי שלכם
אח קטן-גדול מצטרף למשפחת בית חנה, הפעם ברחוב ברודצקי ברמת אביב הירוקה. כמו בתי חנה הקודמים, גם הוא עושה כבוד למסורת של המבנה שבו נפתח (במקרה הזה, קולנוע), ויציע לתושבי השכונות הקרובות רגע של שפיות ושלומות (המונח העברי ל-well being. תודו שהפתענו)
תראה, צוץ, בית חנה משלנו: תושבי השכונות הצפוניות – תתחדשו, עכשיו יש לכם מקום חדש להתרפק בו מבלי ללכת רחוק מדי – בית חנה ברחוב ברודצקי ברמת אביב הירוקה. בתי חנה, למי שלא מכיר, נשענים על תיאוריית "המקום השלישי" שפיתח הסוציולוג ריי אולדנבורג, שמתייחסת לסביבה חברתית שנבדלת מהבית (המקום הראשון) ומקום העבודה (המקום השני). כלומר סביבה שבה אנשים נוהגים להתאסף, לקיים אינטראקציה זה עם זה וליצור חיי קהילה.
>> העיר זוכרת: אירועי יום השנה ל-7 באוקטובר ברחבי תל אביב־יפו
את בית חנה הקימו אנשי העסקים רוני דואק ויואב קדמון, במטרה ליצור "מקום שלישי" שיהווה תשתית שמקדמת שלומות (well being) בה נכללים גם תוכן, מזון, תנועה, יצירה, ומפגש שמקדמים בריאות, נפשית ופיזית. בית חנה השלישי שמושק בימים אלה הוא אח קטן-גדול לשניים הפעילים והמצליחים: בית חנה בשדרות בן גוריון ובית חנה הרבי בפלורנטין. "אנחנו כל הזמן מבקשים לקרב את מה שאנחנו מתרחקים ממנו בקצב החיים הנוכחי", מספרת נטע תבל, מנהלת השיווק של בית חנה. "אנחנו יוצרים מקום פיזי ללמוד, להתבונן, לשהות, לקיים שיח, ליצור, לחשוב, לעבוד וגם להתאמן. זה רחוק מלהיות עוד סטודיו לאנשים שרוצים לעשות ספורט. זה מקום שחיים בו, לא סתם קוראים לזה בית".
בית חנה ברודצקי נפתח במבנה ששימש בעבר כבית קולנוע, במרכז ברודצקי שבלב שכונת רמת אביב הירוקה. הוא פעל משנות ה-60 כקולנוע "רמת אביב", ובשנות ה-80 המוקדמות שמו שונה לקולנוע "תמוז". עם חדירת מסכי הטלוויזיה לבתים התערער מעמדם של בתי הקולנוע השכונתיים והם החלו להסגר, ואכן קולנו "תמוז" נסגר גם הוא בסוף שנות ה-80, ובמקומו פעל בית הספר לעיתונאות ותקשורת "כותרת". עם מעברו לאוניברסיטת תל אביב, המבנה הושכר לארגון העוסק בחינוך ולימודי יהדות, ובשנים האחרונות נותר מוזנח ושומם.
"כחלק מהתפיסה המקיימת של בית חנה אנחנו לעולם לא נבנה בניין חדש. תמיד נמצא מקום שנרצה לשמר, שנתחבר למהות שלו, לסיפור שלו. פעם בית הקולנוע היה מרכז תרבות, מרכז של קהילה. אנחנו מחיים את הקהילתיות הזו מחדש, תחת כותרת אחרת. אנחנו מתרגשים מהזכות שנפלה בחלקנו לכתוב את הפרק הבא בהיסטוריה של מבנה הקולנוע ברמת אביב". בעזרת המעצב והאדריכל דן טרוים, שמלווה את בית חנה מתחילת דרכו, הם מאדירים את ההיסטוריה של המקום ולא מתנתקים ממנה. הבית בברודצקי הוא בן שתי קומות ומתפרש על פני שטח של 800 מ"ר. הוא הגדול ביותר מבין הבתים, ולכן מציע חללים גדולים יותר ושימושים רבים יותר.
הוא כולל שלושה חללי אימון שונים – סטודיו ליוגה, תרגולי בר ופילאטיס מזרן; סטודיו לפילאטיס מכשירים, וסטודיו לאימונים פונקציונליים. תמצאו בו גם חדר ישיבות להשכרה שבו שולחן ענק, מטבחון, ומרפסת פרטית. בנוסף קיים חדר מלאכה וסטודיו קרמיקה לשיעורים וסדנאות, חנות בקומת הקרקע עם מוצרים שישלימו את חווית האימון, ואיך אפשר בלי בית קפה שגם יהווה מקום מפגש פעיל ונעים בלב השכונה. חלל נוסף וחשוב הוא חלל הלאונג', שהוא בעצם מרחב הבית כולו, שמכיל פינות מגוונות לשהייה, לעבודה, ללמידה, לפגישה – למי שצריך זמן פרטי להתרכז או מרחב ליצירה.
"הבית פתוח לכולם ויכול להתאים לכולם. יצרנו מגוון מנויים, כרטיסיות, וכניסות שיאפשרו לכל אחד למצוא את הקומבינציה המתאימה לו ביותר" ממשיכה תבל. "אנחנו מציעים כניסה יומית לאימון ושהייה בבית, מאפשרים לחלוק את המנוי או הכרטיסייה עם חבר או בן משפחה, מאפשרים השכרה חד פעמית של חדרים או חללים, ובעיקר רוצים להנגיש את כל מה שלבית יש להציע לכמה שיותר אנשים".
בית חנה ברודצקי, ברודצקי 17 רמת אביב. פרטים באתר או באינסטגרם