בנטויה: הקופסאות מגניבות לאללה, האוכל פחות
גודל קופסאות הבנטו המרשימות הותאם לעיניים הישראליות הגדולות, אבל האוכל שהן מכילות סתמי ורחוק מהקפדנות היפנית
הצורך לשנע ארוחות ממקום למקום הוא חוצה גבולות ותרבויות, בעיקר במציאות של מקומות עבודה תובעניים ומרוחקים מהבית. יש מי שיסתפק בשתי פרוסות לחם מאתמול מרוחות בקוטג' שיאכלו עם יד אחת על המקלדת, ויש מי שיכין ארוחה מלאה לטובת הפסקת צהריים נינוחה ומפנקת. לאנץ' בוקס יכול לקבל שלל צורות, ממסטינג ועד גדג'טים תרמיים רב קומתיים. בנטו בוקס, אם כך, הוא גרסה יפנית של מסטינג מרובה תאים, משודרג באסתטיקה מוקפדת של האוריינט ועונה על חוקי האיסטניזם היפני שעל פיהם לא יעלה על הדעת שהדג ייגע בחמוצים או האורז בטמפורה. בפאתי שוק לוינסקי קמה לא מכבר מסעדה שכל כולה בנטו בוקס ושמה בישראל בנטויה. היא השלב הראשון במיזם ישראלי־יפני שעתיד לכלול גם בר בסגנון יפני בקומה השנייה.
על פי העיקרון השחוק שממליץ לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו, גם כאן הלאנץ' יותר חשוב מהבוקס. עם כל כמה שהקופסאות מגניבות, מה שקובע בסוף הוא האוכל שבתוכן. נקדים ונאמר שקופסאות הבנטו שנבחרו כאן לקחו בחשבון את עיניו הגדולות של הסועד הישראלי והן בערך כפולות בגודלן מהרגיל, על כן צפו לארוחה משביעה עד מוגזמת. כל ארוחה כזו כוללת מרכיב חלבוני מרכזי וסביבו מבחר תוספות שחוזרות על עצמן בקומבינציות כאלה או אחרות. תמצאו שם אורז מאודה (הרבה) וכרוב מוחמץ פריך וטעים. תמצאו גם כדור של סלט תפוחי אדמה ומיונז בסך הכל טעים. למה כדור? כי בגרסתו היפנית הסלט המרכז אירופי הזה הוא יותר לכיוון הפירה. תמצאו גם ירקות מוקפצים – זיהינו פלפל אדום ובצל – שבושלו יתר על המידה ולא נותרו בהם פריכות או טעם ושורים ברוטב מתקתק. יש גם תבשיל של תפוחי אדמה וגזר באותו רוטב מתוק, או בן דוד קרוב שלו, גם שם נותר מהירקות מעט מאוד. תוספת הירקות הטובה ביותר הייתה דווקא זו בטמפורה. הם היו פריכים וטעימים וגם לציפוי היה טעם לא רע. השיפור היחיד המתבקש הוא באיכות הטיגון, כדי למנוע את השמנוניות שהם משאירים על האצבעות.
ארבע קופסאות בנטו הוזמנו לשולחן (את כל המנות אפשר לקבל גם בקערות, על גבי אורז, ללא תוספת תשלום). סלמון טריאקי, שהומלץ בחום על ידי הצוות, לא הלהיב ולא הכזיב. בסופו של יום זו מנה מאוד בנאלית וזו של בנטויה לא בלטה לטובה או לרעה. דג לבן בטמפורה יגרום שמחה לחובבי המטוגנים, אבל אוהבי הדגים לא ימצאו בו עניין כי יתקשו לזהות טעם של דג ויצטרכו להסתפק בטעמו של הרוטב הנלווה, שהוא דווקא מוצלח. יקיניקו בנטו, שמורכב מפיסות בשר בקר דקיקות ובצל על גריל ברוטב שומשום וסויה, היא מנה שחורגת מעט מהתפריט הצפוי של מזללה יפנית. חבל שהבשר (באיכות בינונית) נכנע לרוטב מלוח בעל נוכחות חזקה מאוד, כך ששוב, חומר הגלם המרכזי כביכול קצת הולך לאיבוד.
את החלל הפינתי (שאכלס בעבר את הבר מסעדה דייגו סאן) קישטו הבעלים החדשים בפנסים יפניים ויש בו עכשיו בר ודלפק בפנים וכמה שולחנות עץ על המדרכה. השירות כרגע קצת קלאמזי, אבל במובן הכי חמוד של המילה.
אי הבנה קטנה גרמה לנו לבחור מבין שלוש מנות של פרגיות את זו ברוטב הטריאקי שפגשנו כבר על גבי הסלמון. ובכל זאת, מכל הקופסאות זו הייתה המוצלחת ביותר. הבשר נותר עסיסי והרוטב ציפה אותו ולא הטביע אותו. במועד ביקורנו עדיין לא היו קינוחים בתפריט, אבל המלצר הבטיח שיהיו, "כי המון אנשים שואלים".
איך נגדיר את החוויה? אוכל יעיל. שום דבר לא יחלץ מכם קריאות התפעלות, אבל סביר להניח שגם לא תחזירו שום מנה למטבח. מה שבטוח, תצאו שבעים ובמחיר שווה לכל נפש. כאן צריך להוסיף כוכבית: נכון שבכל הנוגע לפחמימות וירקות הכמויות הן ישראליות. המנה הראשית בכל בנטו בוקס, לעומת זאת, היא במידות יפניות מאוד.
בנטויה יכולה בהחלט להתאים לארוחת צהריים או ערב חפוזה. כדי להפוך למקום בילוי שהאוכל במרכזו, היא צריכה להשקיע עוד עבודה.
ציון: 2.5/5
מה זה: אל תסתכל בקנקן
שורה תחתונה: אוכל יפני מהיר ובסיסי למתחילים
חשבון
מרק מיסו – 14
צ'יקן טריאקי – 50
סלמון בנטו – 58
טמפורה דג בנטו – 48
יקיניקו בנטו – 56
ירקות טמפורה דון – 42
פפסי מקס – 12
בירה סאפורו – 26
2 סודה – 20
סה"כ: 326 ש"ח
← בנטויה, המשביר 2 תל אביב, ראשון־שישי 11:30־24:00, 3385553־072