אפילו ג'ף דניאלס בתפקידו הטוב ביותר לא מציל את הסדרה הזאת

כשבנטפליקס יצא "סמוראית כחולת עין" והפך ללהיט, דיסני פלוס הוציאו את "שוגון" זמן קצר לאחר מכן. כשיצא "הדרופאאוט" בדיסני פלוס, נטפליקס ניסתה להתחרות עם "אימפריית הכאב". וכעת, אחרי ההצלחה של "ילוסטון" ו"יורשים", נטפליקס מנסה לשלב בין השניים עם הסדרה החדשה שלה – "גבר במלואו". כי ככה זה בעולמות הסטרימינג עכשיו.

>> חידה אמיתית: הדוקו הישראלי הזה מותח יותר מאגתה כריסטי
>> בינתיים בעולמות מקבילים: 27 סדרות חדשות לראות בחודש מאי

הצפייה בפרק הראשון של הסדרה מענגת למדי בזכות המשחק של ג'ף דניאלס בתפקיד הראשי, אבל ככל שממשיכים ונכנסים לעומקה אפשר להבין בקלות: מדובר בשיבוט בלבד. זה לא משהו חדש, אנחנו מוקפים בשיבוטים, אבל מעולם לא נתקלתי בשיבוט כל כך חסר אופי כמו "גבר במלואו". זה לא נסיון חסר ערך לגמרי, יש לו צדדים טובים ואיכויות בסיסיות, אבל כשגם הסיום לא מצליח לעמוד בציפיות זה מעלה את התהיה הכי בסיסית – "מה? מה? מה?" – ולא בקטע טוב כמו "טווין פיקס" או משהו כזה, אלא פשוט בקטע של "איך לעזאזל הם פישלו כאן ככה?".

"גבר במלואו" מבוססת על ספרו של טום וולף ומציגה את סיפורו של צ'ארלי קרוקר (ג'ף דניאלס), מיליונר שנכנס לחובות כבדים. האויב הגדול שלו הם הבנקאים ריימונד פיפגראס, טום פלפריי והארי זייל (ביל קאמפ), שמטרפדים כל נסיון שלו לדחות את הקץ. צ'ארלי קרוקר הוא מיליונר שמרגיש כמו התשובה לשאלה "מה היה קורה אם ג'ון דאטון היה דמות ב'יורשים'?", וזה עובד בצורה מדהימה עבור ג'ף דניאלס. התפקיד הכי מפורסם שלו, חוץ מבסרט "טיפשים בלי הפסקה", היה ב"חדר חדשות" הנהדרת, אבל צ'ארלי קרוקר הוא אולי התפקיד המרשים ביותר ברפרטואר שלו.

אם יש אדם אחד בכל ההפקה הזאת שמנסה לעשות משהו ייחודי ומעניין, זה ג'ף דניאלס בתפקיד הזה, ובמיוחד בפרקים הראשונים. אם יש משהו שכמעט כל אדם בוגר בקפיטליזם המאוחר יכול להזדהות איתו, זה המשקל של חוב על הכתפיים. אין דבר יותר מתסכל מלהיות חייב, והעבודה המשחקית של ג'ף דניאלס ממש מוכיחה את זה, בין אם מדובר בגישה שלו לחובות ובין אם מדובר בדאגה שלו לעובדיו בזמן שהוא מנהל את מלחמת העולם שלו. ולמרות הכל, זה שיבוט. ולא שיבוט טוב בכלל.

ג'ף דניאלס, "גבר במלואו" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

זה לא שאין שיבוטים מוצלחים. "שוגון" למשל, הצליחה לקחת קו עלילה מאוד דומה לזה של "סמוראית כחולת העין" (שמן הסתם לקחה השראה מהקלאסיקה הספרותית שהיא הבסיס לסדרה של דיסני פלוס), והיוצרים עדיין הצליחו לגרום לזה להרגיש ייחודי. "גבר במלואו" נכשלת כישלון מר במקום הזה. השיבוטים המצליחים לוקחים את את מה שהפך את התוצר המקורי למוצלח ומכניסות טוויסט משלהם. אבל אין פה דיאלוגים שנונים כמו ב"יורשים" ואין פה את טלנובלת הקאובויז של "ילוסטון". יש פה ריפ-אוף של עיצוב דמויות ובניית עולם שגוזלים מהסדר כל ייחוד שאולי היה בה. אין הברקות. אין ניסויים טלוויזיוניים מעניינים. יש כאן יוצר ותיק –  דייוויד אי. קלי – שלא חושב מחוץ לקופסה (בעיקר בפרק הסיום) ועובר דרך נוסחאות קיימות.

ג'ף דניאלס, "גבר במלואו" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

לא אחשוף פרטים על סוף הסדרה, כי יש פה אולי אנשים שירצו לצפות בה בזמן שהם מקפלים כביסה, אבל מדובר באחד הסיומים הפחות מתגמלים שראיתי. ראשית, הוא ממש מהיר וחפוז. יש בו רגע מעניין, אבל הוא חולף כל כך מהר שאי אפשר אפילו להתענג עליו ונראה כמו משהו ששכתבו בדקה התשעים. בנוסף לזה יש לנו לפחות קו עלילה אחד שלא נפתר, ועוד קו עלילה משני (זה שעוקב אחר קונראד, בעלה של ג'יל שעובדת עבור צ'ארלי ומואשם בתקיפת שוטר) שלגמרי יכולנו לעבור את הסדרה בלעדיו. עצם העובדה שיוצר הסדרה ניתק לחלוטין את הקשר שהיה בספר בין קונראד לצ'ארלי מעיד על קבלת החלטות גרועה, דבר שמאפיין את הסדרה כולה.

אה, גם את פה. לוסי ליו, "גבר במלואו" (צילום: יחסי ציבור/נטפליקס)

יש מי שאולי יהנו מ"גבר במלואו". האיכות היא לא בלתי ניתנת לצפייה, וזה בעיקר בגלל המשחק האדיר של ג'ף דניאלס בתפקיד הראשי. הוא פשוט משכנע. גם הבנק כאנטגוניסט זה כיוון מעניין שהיה יכול לעבוד לו רק היו דייוויד אי. קלי והבמאית רג'ינה קינג מעזים מעט, מייצרים שפה קולנועית אחידה ומעניינת או כל דבר אחר שיהפוך את היצירה הזאת למרעננת וחדשנית. אבל מה שקיבלנו זה עולם בנאלי ושטחי, קווי עלילה לא פתורים/מיותרים וסוף מפוספס לחלוטין. צריך לקוות שנראה בעוד כמה שנים עיבוד יותר נאמן לספר, אולי אפילו סרט. הסיפור של וולף על הלוואות, על השלכותיהן ועל תחושת המשקל של חוב על הכתפיים הוא סיפור חשוב שנועד לכולם. בדרך כלל זו בעיה של אנשים רגילים וכשזה קורה למיליונר, זה מיד שם אותו בעמדה שאפשר להזדהות איתה. איזו החמצה.
>> "גבר במלואו", שישה פרקים, עכשיו בנטפליקס