מי במקום ה-1? דירגנו את דוכני השווארמה הכי טובים בשוק הכרמל

שוק הכרמל הפך באחרונה לאימפריה בתחום השווארמה, וזה לא שבתחומים אחרים הוא פחות טוב, כן? כבר הפסקנו לספור את כמות השווארמיות שמילאו את השוק האהוב בתקופה האחרונה ובכלל, אבל בהחלט ספרנו ודירגנו את שלושת השווארמיות הבולטות ביותר לפי מבקר אוכל הרחוב שלנו. קבלו את דירוג השווארמיות הכי טובות בשוק, רק לא לשכוח מפיות.

1. גרטי

זה השיח שבישר על בוא האביב, כלומר על בוא השיחים האחרים והמבקר שומר לו אמונים. עכשיו חשוב לומר – לדונר הזה יש קאצ': המופע של גרטי מתקיים רק בימי חמישי ושישי (ומפעם לפעם, גם בשלישי), רק החל מ-9 בבוקר, ורק עד שנגמר השיפוד – ותנו לי להגיד לכם משהו, זה קורה מהר משחשבתם. גרטי עצמו עומד ליד השיפוד היפהפה, חותך בסכין ארוך ויד יציבה רצועות בשר מלמעלה ועד לתחתית. אפשר לראות את הפס האדום שנוצר בשיפוד מהחיתוך. "הנוהל פה: כל ביס תיוג" הוא צועק, ואז מרקד לצלילי "המענטזת" של ג'קי מקייטן. מאחוריו עומד הפיתאי, שאורז לתוך כיס הפיתה את חתיכות הדונר החמות יחד עם בצל סומאק עם פטרוזיליה, עגבניה ופלפל חריף, מוסיף טחינה הר ברכה סמיכה ועמבה לפי בקשה. בלי בלגאנים, בלי מחשבה, קדימה לשלם בקופה (38 ש"ח). חתיכות הבשר הדקות  – חתוכות בגסות מקצועית, זוהרות בצבעי חום ואדום בדרגת עשייה של בין חרוך לעסיסי – היו כל כך טעימות עד שהתאפקתי לא לקטוף אותן מהפיתה ולמצוץ כמו סוכריה. מדובר בשילוב די נדיר של שייטל עגל וכבש עם שומן שנוטף ממעל בשילוב עם פיסטוקים טורקיים שנשברים בתוך השיפוד ומוסיפים פירורי טעם שמתגנבים בהפתעה.
גרטי דונר, יום טוב 17, שוק הכרמל. ה'-ו', 09:00 – עד שנגמר השיפוד

איסטנבול, תאכלי את הלב. גרטי דונר (צילום: ניב טובול)

2. בסטה

הדוכן הטרי והמפתיע ברשימה שייך לאנשי הבסטה הסמוכה, אחת המסעדות הפופולריות בעיר (ולפי דירוג סן פלגרינו מהטובות במזה"ת!). לפני שיהיו אי הבנות, למרבה הצער לא מדובר על שווארמת החזיר הנודעת שמוגשת במסעדה עצמה. מהצד החיובי, גם לא מדובר על תג המחיר הנודע לשמצה של השווארמה ההיא. כאן אתם ניצבים מול שיח נאה שמורכב מתערובת כבש ועגל שניתן להזמין בפיתה (45 ש"ח), חצי פיתה (28 ש"ח) או לאפה לבנונית (שזה שם אחר ללאפה דקה, גם היא 45 ש"ח). הלאפיונר המיומן מותח את הלאפה הדקיקה, מנפה ממנה חתיכות מיותרות, מורח במרכזה חומוס או ציזיקי (כן, אפשר גם שניהם), מעמיס בשר יפהפה, מניח בעדינות בצל מוחמץ, סחוג ירוק עדין, תערובת עשבים ירוקים, כמה רצועות עגבניות אדומות וחותם בעוד ציזיקי/טחינה לפני שאורז אותה כבוריטו, וחותך באמצע. המבקר מתאר פה לשוניות בשר דקיקות ושמנוניות במידה נפלאה שבכניסתן לפה מרגישות כבשר מתובל בעדינות ופריך בחלקים הנכונים, אבל עם כל לעיסה התפרקו ופיזרו עוד ועוד גווני ועוצמות טעם. הטחינה הטעימה התפזרה בינהן (ולא, כמו לרוב, על החולצה שלו) והעמיקה את הטעם הנהדר.
מפגש רמב"ם, רמב"ם 3, א'-ו' 11:00 – 16:00 (זמנים עשויים להשתנות בהמשך)

הופה הופה, לאפה מאירופה. מפגש רמב"ם. צילום: מתן שרון

3. טקסים

מעט דרומית לגרטי ברחוב יום טוב, סמוך לאטליז, התמקם דוכן נוסף שמציע שיח נאה של דונר וקרוי על שם הכיכר המפורסמת באיסטנבול. ראשית, וזה לא מובן מאליו, מדובר בפיתה שעולה על גדותיה מרוב בשר. עליית מחירי הפיתה שווארמה עדיין מזעזעת, אבל אם כבר היא עולה 38 ש"ח, שלפחות תתמלא כך. רצועות הבשר דקות, נוצצות בשומן עדין ומתובלות מאוד, אבל בחוכמה. אין טעם אחד שמשתלט, אלא בעיקר סגנון מעושן עם קיק קטן ומדבק והמיקס בין הבקר לכבש החמיא אחד לשני. הפיתה מורכבת מצוין, עם טחינה טיפה נוזלית מדי אך חמצמצה היטב, בצל, פטרוזליה, חומוס לריכוך דפנות הפיתה וסלט טורקי מצוין שמוסיף הרבה לטעם הכולל. ההשוואה המתבקשת לגרטי אולי לא עושה איתם חסד, אבל זה קצת לא הוגן כי הפיתה של "טקסים" עדיין ברמה גבוהה מהסטנדרט.
טקסים, יום טוב 8, תל אביב, שני-שישי מ־10:30 עד שנגמר, שבת וראשון סגור

אין כזה דבר יותר מדי שווארמה. טקסים (צילום יעקב בלומנטל)