תסריטאית "בואו לאכול איתי" במסע למציאת הקרינג' הכי קרינג'י

דקלה קידר (צילום: Oliver Vigerie)
דקלה קידר (צילום: Oliver Vigerie)

משבירת הקרח הראשונה עם שי אביבי, שהתרחשה בעזרת סלק , דרך השוני מהקריין הבריטי ("האגדה מספרת שאצלם הוא פשוט מוריד בקבוק וויסקי ומאלתר"), ועד האתגר למצוא את הקול גם אחרי ה-7 באוקטובר. ריאיון עם דקלה קידר, התסריטאית שמכניסה לשי אביבי הקריין את המילים לפה

13 ביולי 2024

כ-12 שנה חלפו מאז הפציעה לראשונה על מסך הטלוויזיה שלנו "בואו לאכול איתי". היא הכניסה אותנו למאות בתים מצפון ועד דרום, חשפה אותנו למנות ומתכונים מרתקים – ממרק ג'לי ועד סלט עם חגבים – וגם הזהירה אותנו מכל הזוועות שיכולות להתרחש מטחינת פירה בבלנדר מוט, ואף הכניסה לחיינו את השיבוש המלבב "תפחי". בשנים שחלפו הרבה דברים במדינה השתנו, וגם הרבה דברים בתוכנית עצמה, שהתחדדה וגיבשה את קולה הייחודי, בין שבוע לשבוע ובין מריבת ענק מול המצלמות להתפייסות ברגע האחרון.

>> פקחית, סקסית וראויה לאוסקר: סקרלט ג'והנסון מפעילה את הקסם

גם מקומה של "בואו" בטלוויזיה השתנה. מגילטי פלז'ר כמעט סודי שהסתתר בערוץ 11 המוזנח היא גיבשה לעצמה קהל מעריצים נאמן, וכיום היא אחת מתוכניות הדגל של תאגיד השידור ומעין מכינה לכוכבי ריאליטי, שמלוהקים בהמשך לתוכניות אחרות, עתירות תקציב ורייטינג. פעם השתתפות בתוכנית נתפסה כקוריוז, היום היא יכולה להיות הצעד הראשון בקריירת הריאליטי – או לפחות להביא משתתף אהוב לפרק של "שום פלפל ושמן זית", כפי שקרה לפייבוריט רועי אלעני. עכשיו, בדיוק כשאנחנו כל כך זקוקים לה, מגיעה עונה חדשה אל המסכים. העונה צולמה כולה בחודשי המלחמה – ועל אף שהשבוע הראשון מתרחש באזור הצפון, פרק הבכורה שלה מביא איתו בעיקר אסקפיזם מושלם, בניחוח של קטשופ ושניצלונים.

 

בתוך הפצע שממשיך לדמם

"הייתה שאלה של זווית כאן, והבנתי שזווית היא מותנית בפרספקטיבה או בהסתכלות על משהו. ואנחנו, מה לעשות, נמצאים בתוך פצע שממשיך לדמם", אומרת דקלה קידר, התסריטאית שמאחורי הקריינות הנפלאה בהגשת שי אביבי. "כשיש דיבור ישיר על האקטואליה ועל המצב הישיר, נוצרת התלבטות של מינון, של עדינות. של איך להתייחס לדברים וכמה אפשר להאיר דברים בסיטואציה כזו. היו לי הרבה רגעים של מחשבה איך הדברים משפיעים מעל ומתחת לפני השטח. הייתה לי גם תהייה האם אני אוכל לעשות את הנתק. האם אני אצליח שאנשים יצחיקו אותי? שדברים יצחיקו אותי? כנראה שכל התשובות יהיו בעונה עצמה".

קידר הצטרפה לצוות הסדרה כבר בעונה הראשונה, שמרגישה עכשיו כאילו נכתבה בדור אחר לגמרי. גם עבורה, בצפייה מחודשת, ראשית הדרך נראית רחוקה וכמעט מיושנת: "יש שם דברים שאפשר להזדעזע, למרות שכבר אז תפסתי מעצמי פמיניסטית וכולי וכולי. מאז הרבה דברים השתנו".

באיזה שלב הבנתם שיש לכם קאלט מטורף בידיים?
"לא ידענו בכלל בתחילת הדרך. זה התחיל כמין אפיזודה כזו שנורא רצינו שתמשיך. היה לנו פשוט נורא כיף, זה עבר מתחת לרדאר והייתה תחושה שאף אחד לא צופה ואפשר להגיד ולעשות הכל. לקח קצת זמן עד שהבנו שיש אנשים שצופים בזה ושזה אירוע בשבילם. תרבות הריאליטי אז הייתה הרבה פחות מפותחת והכל מאוד השתנה, אבל הפרס אצלנו כל השנים נשאר אותו הדבר – הנסיעה הקולינרית לאירופה. כשאנחנו זוכרים שגם יוון זה אירופה".

אוקי, באנו. העונה השמינית של "בואו לאכול איתי". (צילום: באדיבות כאן 11, ארמוזה הפקות)
אוקי, באנו. העונה השמינית של "בואו לאכול איתי". (צילום: באדיבות כאן 11, ארמוזה הפקות)

אז מה השתנה עם הזמן?
"המשתתפים נעשו הרבה יותר מודעים עם הזמן, היה אפשר לראות איך תרבות הצפייה נכנסת לתוכנית, ופתאום שומעים מישהו אומר 'אה, אני פה בתפקיד התל אביבי השמאלני?'. למודעות הזו יש הרבה היבטים, יש בזה משהו לא תמים מצד אחד – מגיעים אנשים שרוצים למכור משהו או שיש להם מטרה, שזו תחושה שלא הייתה בעונות הראשונות. מצד שני, גם חוסר מודעות זה משהו שהרבה יותר קשה לכתוב קריינות אליו. לאנשים יש מודעות היום למדיום, לזה שהם מצולמים. אני יודעת שזה לא נראה ככה אבל באופן אישי אני רואה את עצמי כאדם מאוד רך לב ולא מרושע. אם זה מרושע זה שי".

ריאליטי אוכל? מה קשור?

קידר הגיעה לתוכנית דרך עורכת התוכן הראשונה של התוכנית, עדי לוי ובראשית העבודה המשותפת היא הייתה יותר סקפטית מההוא מהמערכון המיתולוגי של "החמישייה הקאמרית". "אני כותבת דרמה רצינית, אני כותבת ספרים. ריאליטי אוכל? מה קשור?", היא משחזרת את התחושות דאז. ואכן, קידר כתבה בשני העשורים האחרונים ספרים רבים לילדים, לנוער ולמבוגרים, אספה שלל פרסים וגם כתבה תסריטים לסדרות, ויצרה את "שעת אפס" המהוללת. וגם אחרי כל אלה היא מעידה ש"בואו לאכול איתי" היא בהחלט "שיעור גדול במה מביא לך סיפוק ואהבה, ובעיקר שיעור חשוב בליהנות מעבודה".

גם הפגישה הראשונה עם אביבי לא הייתה מאוד חלקה וקידר חששה שלא תהיה לה שום דרך לגרום לחבר החמישייה לחייך. במהרה נמצאה הדרך, כשקידר שמרה את מספר הטלפון של אביבי עם תמונה של סלק: "אני לא זוכרת למה, אבל זה עורר בו חיוך. עדי הייתה חברה שלי ואמרה לי 'את רק צריכה להיות את'. ואמרתי טוב, בעיה שלה. בעיה של כולם".

כיום היא ואביבי הם כבר צוות כמעט סימביוטי, עם תהליך עבודה משופשף והבנה מדויקת זה של זו ולהפך. "כשאני כותבת אני כבר מרגישה את הש' והצ' שהוא מסתבך איתן, או מילים שהוא נורא יאהב עם הרבה ק' וט'. זה ברמה קצת חולנית", היא מספרת. "אני מכירה את הקול שלו והוא מכיר את הקול שלו כקריין, שזה לא בדיוק הקול שלו בחיים הפרטיים. זה משהו שנוצר מתהליך נורא ארוך, וגם פורה וטוב ומהנה".

קורה ששי פוסל בדיחה או משפט שהוא לא מוכן לעמוד מאחוריו?
"לא זכור לי מקרה כזה. אני מגיעה לקריאה עם שי אחרי שכבר כתבתי 900 בדיחות לא טובות ואחת שאני עומדת מאחוריה. אני יודעת מה יעבוד ומה מתאים. שי יכול מאוד לעזור להבין, למשל, אם הכיוון הוא טוב אבל הניסוח מסורבל מדי. או אולי יש עוד משהו שהוא רואה ואני לא ראיתי. יש לפעמים שאלות של רגישות, אם זה חריף מדי או קשה מדי, שאני משאירה ככוכבית ואנחנו מתייעצים. הוא לא בא רק לקריין. הוא מאוד נוכח והקריאה שלו מאוד חשובה לי. לפעמים משהו שהוא כיוון בינוני, בהגשה שלו הופך להיות בול".

לא פוסל. שי אביבי, "מוקד 11" (צילום באדיבות כאן 11)
לא פוסל. שי אביבי, "מוקד 11" (צילום באדיבות כאן 11)

"בהסתכלות לאחור, גם שי כקריין מאוד התפתח כדמות. פעם הוא היה מגיב אישית, מביע עמדה, מנהל דיאלוג, דברים שהיום הם בכלל לא בדמות. זה לא שניסחנו אותו אי פעם, אבל לאורך העונות נדרשנו לכל מיני סוגיות, הוא הרי בן אדם ויש דברים שהוא אומר ולא אומר, יש דברים שחייבים להגיד וכאלה שאין מה להגיב עליהם בכלל. נראה לי שהוויכוח הכי מר שהיה לנו אי פעם היה על אחת העונות שהייתה מישהי שהגדירה את עצמה צמחונית למרות שהיא אוכלת דגים. זה היה אירוע מאוד קשה. סתם, לא באמת, היה מצחיק".

התחרות הגדולה של הקרינג'

באיזה שלב של העבודה הפרק מגיע אלייך?
"ממש בקצה התהליך, אני מקבלת פרק מוכן ומאוד קרוב לפרק המוכן שישודר. אני גם מקבלת אותו עם 'קריינות מסומנת' של איפה צריכים להופיע דברים מסוימים ואיפה נחוצה קריינות. חוץ מהמקומות שהם לגמרי לגמרי חלק מהפורמט ואני רק צריכה לכתוב אותם, הכל חופשי. שי שם לב שהיו לי עונות יותר ברברניות מעונות אחרות. אז אני צופה 300 פעם בסצנה כדי להבין מה קרינג', והרבה פעמים זו באמת תחרות קשה – מה מכל הקרינג' הוא הכי".

קאלט בידיים. "בואו לאכול איתי", עונת הזוגות. צילום: כאן 11
קאלט בידיים. "בואו לאכול איתי", עונת הזוגות. צילום: כאן 11

"על פי ההגדרה המקורית של הפורמט הבריטי", מסבירה קידר, "התפקיד של הקריין הוא לא לייצר קומדיה עצמאית, ואני גם לא יודעת לעשות את זה, אלא לתת טייק של משהו שקורה בסיטואציה והצופה מודע אליו אבל לא באמת רואה אותו. הוא בעצם החבר הנודניק שיושב על הספה ומדברר עבור החברים שלו את מה שקורה על המסך. כשאני התחלתי לכתוב את זה הפורמט הבריטי כבר היה בעונה 17, והאגדה מספרת שאצלם הוא פשוט מוריד בקבוק וויסקי ומאלתר. והוא מאלתר טוב".

יש דברים שאת מתחרטת שכתבת או שנכנסו לפרק?
"אם יש התלבטות עמוקה על זווית זה משהו שאני אפתח ואתייעץ ואתלבט, אז לרוב לא תהיה לי התלבטות בדיעבד על משהו שכבר נכנס. החרטות שלי הן חרטות מאוד עלובות – בדיחה לא מספיק מדויקת, או איך לא ראיתי את הבדיחה הטובה יותר. רק נזיפות בעצמי. המקומות שאני עוצרת ומתלבטת הן בעיקר ממקום שבו יש התנגשות פנימית עם איזשהם ערכים אישיים שלי. לא בהכרח במקומות הצפויים שיש התבטאות להט"בופוביה או גזענית, שם העמדה שלי או של שי היא מאוד ברורה. שם אין קושי. הקושי הוא אם לפעמים אם יש סיטואציה שנעשה גזלייטינג בשולחן או שיש תחושה שנעשה עוול למישהו, אבל המשתתפים עצמם לא מעלים את זה או אפילו לא מבינים. אז אני שואלת את עצמי עד כמה זה התפקיד שלי להראות ולהאיר את זה, ואם כן אז איך".

המתח כבר באוויר. העונה השמינית של "בואו לאכול איתי". (צילום: באדיבות כאן 11, ארמוזה הפקות)
המתח כבר באוויר. העונה השמינית של "בואו לאכול איתי". (צילום: באדיבות כאן 11, ארמוזה הפקות)

קידר שמחה להגיב ולכתוב על כל סוג של טיפוס או דמות חוזרת, מהדמויות השקטות והעדינות יותר לאלה ששמחות לריב ולהתעמת. אם בכל זאת יש דמות ספציפית שעושה את המצב קצת קשה יותר, זו דמות שמגיעה עם חוש קומי מוכן מהבית.

"רועי עידן היה כזה, גם מיה דגן. זאת בעיה רצינית, הם הרבה פעמים גוזלים ממני את הבדיחות", היא מציינת. "הסוד להצלחת הקריינות תלוי לא בדמויות אלא באינטראקציה ביניהן. ככל שקורה ביניהם משהו מפתיע, מוזר, מעניין, לא צפוי, אז בעצם הפוטנציאל של הכיף שלי קיים. מה שכן, בזמן העבודה על שבוע מסוים אני עוברת את כל קשת הרגשות. אני מקבלת את הפרקים לצפייה בלי לדעת עליהם שום דבר וכולם יודעים שאסור להגיד לי כלום. אני נקשרת עם הזמן וקשה לי להיפרד, אז כל חמישייה חדשה מעוררת תחושה של זרות וניכור – איך אני ארגיש אליכם אי פעם משהו? בעונה החדשה, בלי ספוילרים, יש דמות שחשבתי שהיא פשוט בלתי, ובסוף הגעתי לדמעות מההתרגשות, מהאהבה אליו".

יש לך דמות עבר אהובה או זכורה במיוחד?
"כבר יש לי בלנדר קטלני במוח, היו כל כך הרבה פרקים ואנשים. בתחושה שלי אני חולה על חיפאים. אבל אין לי סימוכין לזה, זה לא מדעי".

כמי שמכירה את הפורמט לאורכו ולרוחבו, יש לך טיפים לאנשים שרוצים להשתתף או לנצח?
"כמו שביידן אמר, Don't. הטיפ הכי טוב שקיבלתי הוא לא להקשיב לאנשים שאומרים שיש להם טיפים".
העונה החדשה של "בואו לאכול איתי" תשודר בכל ערב החל מיום א', 14.7, כאן 11 וכאן BOX