למה אתן עוד פה: 8 תופעות מיותרות שהיו צריכות להסתיים מזמן

בסוף השבוע שודר בקשת 12 הפרק האחרון בהחלט של הסיטקום הישראלי "סברי מרנן". אז אמנם הם לא השתמשו באף אחד מההצעות של לעלילה לפרק הסיום של התכנית, אבל זה עדיין אירוע מרגש: תכנית שחשבנו, ותכלס פחדנו, שתלווה אותנו לנצח מגיעה לסיומה אחרי שמונה עונות ו-323 פרקים. ואם "סברי מרנן" יכולה לרדת מהאוויר, חשבנו איזה עוד תוכניות, תופעות ואירועים אנחנו פשוט מתים שסוף-סוף יעזבו אותנו. 

>> איפשהו בתוך "מצב החשמל" מסתתר סרט הרבה יותר טוב וחשוב

תכניות אקטואליה

אנחנו לא מדברים על "החדשות" – העיתונות היא כמובן כלב השמירה של הדמוקרטיה ובלה בלה בלה, אבל האם באמת מגיע לנו העונש של שעות ארוכות של שידור בערוצים המרכזיים שמלאות בתכנית פאנל אקטואליות, בה מגישים ופאנליסטים ברמת מקצועיות מתדרדרת לועסים את אותם סיפורי החדשות שכבר שמענו שוב ושוב? או גרוע מזה, פשוט צועקים אחד על השני? אולי אם נרכז את החדשות שבאמת חשובות לשעה וחצי בערב, נוכל להשקיע את זמן המסך הזה ביצירה ישראלית מקורית: דרמות, דוקומנטרי, קומדיות, רחמנא ליצלן? משהו מרענן, שהצופים לא יברחו ישר לנטפליקס. אה, אתם מעדיפים את איילה חסון צועקת? בעיה שלכם.

סדרות פשע ישראליות

ז'אנר הפשע הטלוויזיוני אחראי לכמה מהיצירות המשובחות ביותר בהיסטוריית המסך הקטן, בעולם ובישראל. אבל בחייאת רבאק, כמה סדרות אנחנו צריכים על שוטרים, גנבים או המפגש ביניהם? זה מרגיש כאילו תסריטאי לא יקבל פיתוח לסדרה שלו אם אין לו כמות סבירה של שליפת אקדחים בכל עמוד. כולנו אוהבים את "הסופרנוס" ו"הסמויה" אבל יש גם עוד סדרות אמריקאיות שאפשר לקחת מהם השראה. מה עם דרמת מד"ב משרדית בסגנון "ניתוק" או פלאשבק היסטורי בסגנון "מד מן". רק לא עוד סצנה של חדר חקירות! אני אודה בהכול! 

פרודיות על ראפרים

ז'אנר ההיפ-הופ כבר הפך ממשהו שולי לז'אנר השולט במוזיקה העולמית, ומספיק לראות את הטירוף סביב קנדריק-דרייק. אז למה בארץ אנשים עדיין מייצרים סרטונים קומיים בהם הבדיחה היחידה היא "היי, אני עושה ראפ". למה אנחנו עדיין רואים קליפים דלי תקציב עם גופיות כדורסל, שרשרים מזוייפים, משקפי שמש ועוד אביזרים מתחפושת ה"ראפר" שמוכרים בברוריה. אה, והודעה לנשים: הקטע הזה שבחורה מעמידה פנים שהיא "גבר ראפר סטריאוטיפי" נעשה כבר. המון פעמים. וואי, הוא מעמיד פנים שהוא גבר קשוח ובעצם גר עם אמא שלו? איזה קונספט מרענן. אם בכל זאת בא לכם לעשות פארודיה על ראפ, לפחות תתרכזו בתת-ז'אנרים ספציפיים כדי לדייק – תנו לנו איזה פרודיית הייפר-פופ טובה! 

פרסומות עם שירים

ואם כבר מדברים עם פשעים נגד תחום המוזיקה הקומית: אפשר להפסיק עם פרסומות שהם פשוט פרודיה על שיר מוכר? ווירד אל ינקוביק מתגלגל בקברו (הוא לא מת, הוא פשוט עובד על פרודיה על ערפדים). זה כבר הגיע למצב שנסרין קדרי מככבת בפרסומת שהיא פרודיה על השיר שהיא הרגע הוציאה! תנו ללהיט לפחות להימאס לפני שאתם מקריבים אותו על מזבח חברת הביטוח. ואם אנחנו כבר מדברים על פרסומות: האם כל דמות קומית אהובה צריכה להפוך לפרזנטורית? איפה הבושה? למה ברגע שיש דמות עם קאץ'-פרייז שתופס ב"ארץ נהדרת", אז חבר הקאסט כבר על הסט של פרסומת למשקה אנרגיה חדש. תנוחו לרגע.

רמת החייל

כן, אנחנו מציעים לבטל את כל אזור רמת החייל. זה אולי נשמע לכם כמו צעד דרסטי, אבל תנו לנו לשאול אתכם: מתי בפעם האחרונה הייתם צריכים להגיע לרמת החייל והייתם מרוצים מזה? זה תמיד איזה תור להפנייה שתקוע לכם בלו"ז כמו קוץ ברגל, או פגישה שאתם חייבים להספיק להגיע אליה, ואז אתם צריכים לפנות שעתיים של פקקים הלוך וחזור למקום שכוח-האל והחנייה הזה. די! כל העסקים שיש ברמת החייל צריכים להתפזר ברחבי תל-אביב והאזור עצמו הולך להיות משהו אחר לגמרי. שיהיה פארק מים. שיהיה רמי לוי אחד גדול. שיהיה שטח צבאי סגור – לא אכפת לנו, רק שישאר רחוק מהעין ומהלב. 

שיחות טלפון

השנה היא 2025. טכנולוגיית התקשורת הבין אישית הגיעה לשיאים שלא יכולנו לדמיין בעבר. אז למה אנחנו עדיין צריכים לנהל שיחות טלפון בטלפון שלנו כאילו אנחנו אלכסנדר גרהם פאקינג בל! אם יש לך משהו באמת חשוב להגיד, תשלח את זה בהודעת וואטסאפ כמו בן אדם נורמלי – ולא אכפת לי אם אתה חבר, רופא, רואה חשבון – הודעה! בוואטסאפ! ואני מדבר על הודעה כתובה, כן? דיר באלק על הקלטות קוליות, הבן-דוד החורג של שיחות הטלפון שעדיין מסבך את הכול – הו, תודה ששלחת לי את הסיסמא של ה-WIFI בהודעה קולית של שלוש דקות, עכשיו אני פשוט אקשיב לה כל פעם שאני צריך להתחבר לאינטרנט! הטלפון הוא להודעות טקסט בלבד, ולשיחות מוקלטות מקבר רחל, כמובן.

ארוחות משפחתיות 

כולנו אוהבים את המשפחות שלנו. טוב, אולי לא כולנו – אבל הרבה מאיתנו. ועדיין, מי רוצה להיפגש איתם כל-כך הרבה? די, בילינו עם המשפחה המורכבת שלנו יותר מדי זמן ואין לנו יותר על מה לדבר. בין האוכל הבינוני תהיה שיחה משעממת על אקטואליה, תכנית הפשע החדשה של קשת, הפרסומת החדשה הזאת עם סטטיק והתור שיש לסבתא ברמת החייל. למי יש כוח לזה? אם כבר, צריך לעשות ארוחות משפחתיות בהפתעה. כל אחד ימצא משפחה חדשה, ויתארח אצלה לערב. נשמע כמו תכנית ריאליטי מעניינת, לא? אנחנו היינו צופים בזה! "משפחה מתחלפת".

העולם המערבי

די, מיצינו. העולם המערבי הקפיטליסטי בו ארצות הברית היא הכוח השולט? נתנו לזה צ'אנס. זה בבירור לא עובד. תראו את ארצות הברית, תראו את הקרקס המטורף שקורה בממשלה שם: זה אמור להיות המודל לחיקוי שלנו? וזה לא שאירופה במצב הרבה יותר טוב. הגיע הזמן לתת למישהו אחר את המושכות, אולי לסינים הקומיניסטיים, או שכולנו פשוט נתחיל לחיות חיים פשוטים של שבט ילידי. מה רע בזה? לא צריך לקום כל בוקר לעבודה במשרד, ולהשתעמם בשיחות ברזייה. במקום זה נבלה את זמננו בציד, גידול תבואה, ופולחן דתי. נשמע כיף!