החוקים: כל הביצועים צריכים להיות בד' האמות של "ביצוע הדיווה": זמר.ת בודד.ה על הבמה, שמסלסל מאוד גבוה, שמרגש עד העצם. זה הטון האחיד של כל השירים בעונה הנוכחית – ובכלל, מאוד אופייני לביצועי אודישנים גם בעונות קודמות של "הכוכב הבא". ומילא שזה מייצר תכנית לא משהו לצפייה, זה גם מפספס את המטרה שלנו – והיא לשלוח שיר מקורי, חכם וישראלי, שיוכל לנצח באירוויזיון. כן,במקביל למלחמה שנשארת איתנו והחיים הישנים שלאט לאט מבצבצים באלף דרכים מבעד לענני העשן והחרדה של ה-7.10 – "הכוכב הבא לאירוויזיון" ממשיכה לגבש נבחרת. אחרי שבשבת לא שודר פרק, כנהוג (אולי בהשפעת החדשות הקשות שעברו על כולנו בסופ"ש הזה) הוא הוזז לאתמול (ראשון), והערב קשת צפויה לשדר פרק נוסף (כולל הבת של ארז נץ!).

הסצנה הראשונה בתכנית די קבעה את הטון להמשכה: היא מתחילה בצילום מסך מידיעה (ב"מאקו", כמובן) שנגעה לדיון שהתקיים באיגוד השידור האירופי על האפשרות להדיח את ישראל מהאירוויזיון. במציאות, לא היה ממש דיון ובכל מקרה, איגוד השידור האירופי היה די נחרץ לגבי מעמדה והשתתפותה של ישראל בתחרות הנוכחית – למרות הכל. ובכל זאת, זה לא מנע מ"הכוכב הבא" להוציא את הלופר ולנגן באמצעותו את הניגון העתיק מ-1969: העולם כולו נגדנו.

זה לא סוד ש"הכוכב הבא" נמצאת בבעיית ביטחון עצמי קשה. מראש הם באו בסוג של עמדת נחיתות לעונה הזאת, שנדחתה משמעותית בגלל פרוץ המלחמה, ועלתה בדחילו ורחימו. אחר כך הגיע הסערה הגדולה סביב שידור הפרק הראשון, והכניסה את הפקת "הכוכב" עוד יותר לבונקר.וכך, התכנית ביקשה להוריד מעצמה כל סממן שאפילו נראה קצת כאילו הוא שמח. התכניות קיבלו גוון פטריוטי (כולל דגלי ישראל והכותרת "מהדורה מיוחדת", שזה קצת מוזר אחרי שאתם משדרים כבר עשרה פרקים), זמרים לובשי מדים גויסו לעונה והכל התנהל תחת הרצון הברור: לא באנו ליהנות, חלילה, אלא מצד אחד לנחם – ומצד שני לשלוף את המוזיקה כנכס לאומי. משהו שבאמצעותו אפשר לשפר את מעמדה של ישראל בין העמים.

השמרנות באווירה מסביב הובילה, בסופו של דבר, גם לשמרנות סגנונית. כל הביצועים ששודרו העונה, כולל הארבעה ששודרו אתמול, נמצאים באותן גבולות גזרה: שירים שקטים, אקוסטיים, מינימליסטיים מאוד – שלא להפריע את מנוחת השכנים, או את מי שיבקר אותנו כי היינו שמחים מדי. ושוב ושוב, חוזר המסר שמגיע מפי השופטים – המטרה של המנצח בעונה הזאת הוא לא לשיר טוב על במת האירוויזיון אלא "לייצג מדינה שלמה". לשאת את דברו של העם היהודי בין נציגיה של אירופה המתנשאת והשחצנית.

אבל חוץ מהטון הפטריוטי (תחת הכותרת "השירים שהפכו לסמל ישראלי"), מוטיב חוזר אחד בלט בביצועים של הפרק האחרון – מדובר, כולם, בשירים חדשים יחסית. זוהר זכרוב (עוד יוצא "בית ספר למוזיקה", הלא היא קבוצת המילואים של "הכוכב") בחר את "לצאת מדיכאון" של יגל אושרי – שיר שיצא בסך הכל לפני ארבעה חודשים. בסוף התכנית, כידוע, חזרנו ל"יוניקורן" של נועה קירל (ועוד נגיע אליו) שהשתתף באירוויזיון האחרון, לפני שבעה חודשים.מה זה אומר? קודם כל ש"הכוכב הבא" ממש לא מחפשת לקבוע סטנדרטים, או חס וחלילה להפתיע. אם פעם "כוכב נולד" היתה מייצרת שירים שאחרי זה יככבו במצעדים, נראה שהפעם התהליך התהפך. "הכוכב הבא" רודפת אחרי הלהיטים שחמים עכשיו ברדיו (למשל, מה שהוגדר "ההמנון של המלחמה"), במטרה לייצר פופולריות לעצמה.

אבל יש בעיה גדולה יותר בבחירה בשירים כל כך טריים בזיכרון – היא לא באמת מאפשרת לאמנים לחדש. קחו, למשל, את ליבי נפתלי שהתמודדה ובחרה לשיר בביצוע אקוסטי את "יוניקורן" – אחרי שכולנו שמענו את נועה קירל מבצעת– ביצוע אקוסטי של "יוניקורן". השירים כמעט זהים באווירה, בעוצמות, במידת הרגש שהם מנסים לייצר אצל המאזינים.

וזאת בדיוק המלכודת שהוצבה לפתחם של הזמרים מלכתחילה – גם אם הם היו רוצים לחדש, אין להם כל כך איך. גם אם זכרוב, או נפתלי, היו רוצים לדחוף קטע ראפ, או להביא לופר, או סתם לעשות בלגן – חוקי הפורמט הלא כתובים של "המהדורה המיוחדת" לא באמת היו מאפשרים להם.ולכן אנחנו מגיעים למצב שבו כל הזמרים נשמעים אותו דבר, מתנהגים אותו דבר, ומרגישים כמו פס ייצור אחד ענק לייצור "דיוות". אפילו אם הם גברים במדים.

עד ש"הכוכב הבא" לא תשתחרר מהצורך להציע לנו 50 גוונים של אדל, היא פשוט תפסיק להיות מעניינת. ומעבר לזה שהיא לא תצליח לייצר תכנית טובה שכיף לראות אותה, היא גם תחטא למטרה שבגללה באה לעולם – היא תייצר זמרים לאירוויזיון שלא יתאימו את עצמם לתחרות הפופית והמנותקת מפוליטיקה שתתקיים במאלמו ב-11 במאי.

ואולי כדאי בכלל להסתכל על זה אחרת: מיה שם, אחת החטופות שתודה לאל – חזרה לישראל, קעקעה על גופה את הביטוי "We Will Dance Again". אנחנו נרקוד שוב. אולי דווקא המסר הפטריוטי ביותר ש"הכוכב הבא" צריכה לעשות עכשיו היא כן, במידה ובזהירות המתבקשת, טיפה להרים. אם כבר עליתם לשידור, ואתם רצים עם ריאליטי בתקופת מלחמה, נראה לי שאף אחד לא באמת ייפגע אם המוזיקה תהיה קצת יותר מגוונת.כולנו חיים גם ככה בתוך ייאוש, ייתכן שדווקא בחירה שכזו – תעשה אותו קצת יותר נוח.

• המסך
• ריאליטי
• הכוכב הבא לאירוויזיון
• קשת