טוב שבאתם הביתה: 3 מסעדות חדשות-ישנות שעברו דירה והשתדרגו

לפעמים כל מה שמסעדה טובה צריכה זה לוקיישן חדש. החוכמה המקובלת בעולם המסעדנות היא להישאר במקום שבו הצלחת, אבל בעיר שבה הרחובות מתהפכים עלינו ומה שהיה פעם רחוב ראשי הוא עכשיו גל הריסות עד שיהיה רק"ל, אין מנוס מגילויי גמישות נדל"נית. בחודש האחרון כתבנו על שלוש מסעדות מצוינות שהעתיקו את עצמן לכתובת חדשה וניצלו את ההזדמנות כדי להשתדרג ולצמוח, שלוש דוגמאות מצוינות למקומות שלקחו את המשבר ועשו ממנו לימונדה, ולכן נמליץ עליהן היום. לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> חגיגת הדגים של שצ'ופק: 30 שנה על אי של יציבות בתל אביב
>> גיהנום בלשון, גן עדן בלב: 11 המנות הכי חריפות בתל אביב

האהובה // שילה

למה כדאי: הלוקיישן החדש שבו נחתה מסעדת השף של שרון כהן הוא האריזה הבוהקת, האלגנטית והמעודכנת שמגיעה לה. הבריחה מהריסות בן יהודה עשתה לה רק טוב, הובילה לשדרוג התפריט והבר והכניסה לחיינו את אקווריום האויסטרים ואקווריום הלובסטרים שיככבו מעתה בחלומותינו.
מה טעים: הקהל שאוהב את שילה כל השנים האלה אוהב אותה מאוד, ולא מוכן שייגעו לו במנת טרטר הדג העטוף באבוקדו, אבל כהן ניצל את ההזדמנות כדי לחדש את התפריט, ועכשיו יש גם מנות קטנות וכיפיות כמו טאקו דג או מנות גדולות וכיפיות כמו חצי לובסטר עם ריזוטו מולים וסלמי מעושן.
אווירה: נהתנות מאופקת.
>> שילה, מונטיפיורי 9 

הכשרה // מלכה

למה כדאי: אם אתם אוכלים כשר או צריכים לצאת לארוחת ערב עם מישהו שאוכל כשר, אתם כבר יודעים שמלכה היא המסעדה הכי טובה בז'אנר. בלוקיישן החדש והמושקע שלה במידטאון היא גם מגלה נטיות אקטיביסטיות כמקום עבודה, הדרכה ובית לצעירים בסיכון. מצווה גדולה.
מה טעים: השניצל ממולא הפירה שכבר הפך למיתולוגיה עדיין נמצא כאן, אבל תנורי אבן חדשים הובילו להקמת סקציית מאפים בתפריט, ביניהם "פיצה דם בלי טיפה אחת של דם" (כלומר פיצה טבעונית), פיצה עם דגי שפרוט, ו"זעתר פיצה בורקעס סטייק מריח מזהב חם ומתנפץ בפה" (מה).
אווירה: חובשת כיפה.
>> מלכה, דרך בגין 146

הרומניה // מיטש

למה כדאי: את האוכל הרומני וקבב הצרחות של השפית אורית מושקוביץ אנחנו מכירים כבר שנים, חלק מהזמן כמסעדה בשוק הכרמל או כפופ אפ נודד, ועכשיו מיטש נחתה עד להודעה חדשה בדרך מנחם בגין על חורבות חומוסיה שנסגרה בזמן המלחמה, והשתדרגה למסעדה של ממש.
מה טעים: הכל. באמת. ו"קבב הצרחות" המפורסם היה צריך להיקרא "קבב הגניחות", כי באמת לא נעים הצלילים שהוא מוציא מאיתנו.
אווירה: עממית ונעימה.
>> מיטש, דרך בגין 55