בשבוע שעבר יצא הסרט "המנדלוריאן וגרוגו" והתבקשתי לפקוד את בית הקולנןע ולצפות בו. עכשיו, רק למען הפרוטוקול, אני רואה בעצמי אוהד די מאוזן של מלחמת הכוכבים – אדם שאוהב את הפרנצ'ייז, לא סובל את המעריצים הפנאטים אבל גם לא את הגישה של דיסני ליקום הקולנועי הזה. למעשה, כמו רבים, מספיקה לי רק הטרילוגיה הראשונה והמקורית שהיא למעשה הטרילוגיה השנייה (פרקים 4-6). הפריקוולים, הסיקוולים וסדרות הטלוויזיה עניינו לי את התחת. כן נהניתי ממשחקי מחשב שמתקיימים בעולם של סטאר וורס, ומשתי סדרות בלבד – "אנדור" ו"המנדלוריאן" – וכן אני מת על בייבי יודה (פאק יו דיסני, אני יודע שקוראים לו גרוגו, אבל הוא תמיד יהיה בשבילי בייבי יודה). כל זה רק כדי להגיד שאני לא הייטר.

>>

ההצלחה של "המנדלוריאן" הייתה כל כך גדולה, שמכל הסדרות הרבות שיצאו בפרנצ׳ייז, החליטו להפוך דווקא אותה לסרט באורך מלא. כמה מלא? ובכן, התשובה היא די מלא, שעתיים ו-12 דקות. אז כן, במרכז הסרט עומדים המנדלוריאן וגרוגו, כמובטח, ואנחנו מגיעים ישר לציד נאצים. מה? כן. כזכור,״המנדלוריאן״ מספרת למעשה על יהודי חללואם יש יהודים, צריכים להיות גם נאצים שבורחים לארגנטינה. כן, אנחנו עדיין מדברים על ״מלחמת הכוכבים״, נשבע לכם.

לאחר פירוק האימפריה המנדלוריאן מתחיל לצוד למען הרפובליקה פושעי מלחמה אימפריאליים שברחו לפינות חשוכות בגלקסיה. המטרה הבאה שנמסרת לו היא טריקית במיוחד – אימפריאליסט שאיש לא יודע כיצד הוא באמת נראה. לצורך המשימה גופי המודיעין של הרפובליקה יצרו קשר עם אחיו של ג'אבה דה האט, שמבטיחים שהם יובילו את מנדו ישר לקצין אם הוא ימצא את יורש העצר הגולה פהל- סליחה, נסחפתי, רוטה דה האט.

הדבר האחרון שרציתי לעשות פה זה להגן על החמדנות של דיסני, שרק רצו סרט שימכור עוד בובות של בייבי יודה. עליתי עליכם דיסני, אתם יודעים שאני צודק. אל תעמידו פנים שהיה לכם אכפת אם הסרט הזה ייכשל או יצליח כל עוד המרצ' נמכר. אז קודם כל נצביע על הצרימות: קודם כל – הסרט ארוך מדי. גרוגו חמוד והכל, באמת, אבל יש סיקוונס אחד ארוך שלא לצורך בכיכובו לפחות.

דבר שני – אל תצפו לראות את ג'רמי אלן ווייט שמגלם את רוטה. אחרי כל ה-CGI ועיוות הקול מבחינתי זו הייתה יכולה להיות גם גרסת AI של יהודה ברקן מבחינתי. זה נכון גם לפדרו פסקל שרק מדובב את המנדלוריאן, מלבד קטע אחד קצר שבו הוא בלי הקסדה. לעומת זאת יש ליהוק של מרטין סקורסזה לתפקיד מוכר בדוכן מזון וזה אחד הדברים הכי טובים שקרו ביקום ״מלחמת הכוכבים״ אי פעם.

עובדה בעייתית נוספת היא שהסרט לא עומד בפני עצמו. לצופה שלא ראה קודם את הסדרה פשוט לא יהיה את החיבור הנדרש כדי שהסיפור יצליח לרגש אותו. אם קהל היעד הוא אנשים שראו את הסדרה אז אחלה, אני אפילו בעד, אבל צריך היה לתת כאן איזה עוגן רגשי מסוים מלבד "איזה חמוד גרוגו", כי הרגעים שאמורים לעשות את זה בסרט נשענים על צפייה בכל העונות של ״המנדלוריאן״. בגלל שראיתי אותן נהניתי הרבה יותר.

כן, יש תלונות, אבל זה יהיה שקר להגיד שלא נהנתי מהסרט. האקשן מצוין, וזה עובד ולמרות שיש דיכוטומיה ברורה בין טוב לרע בכל דבר שייעשה אי פעם ב״מלחמת הכוכבים״, יש מורכבות מסוימת בהחלטות שמתקבלות על ידי הדמויות, כמו לשתף פעולה עם ארגון פשע רצחני כדי להיאבק ברשע גדול יותר (שזה קצת מזכיר את האופן שבו ישראל חימשה מיליציות בעזה כדי להיאבק בחמאס). לא מדובר באיזו סאטירה מוחצת, אלא בנגיעות קטנות לאורך הסרט שנותנות לו טיפה יותר עומק מתכנים אחרים של "מלחמת הכוכבים".

חוץ מזה, מדובר בסרט די כיפי עם עלילה פשוטה, בלי ישיבות קבינט או זיוני שכל בפוליטיקה הגלקטית המסואבת. זה מרגיש כמו שלושה פרקים של מיני עונה יותר מאשר סרט, וזה דווקא די נחמד, כי התחושה היא של בינג' טלוויזיוני על מסך ענק בקולנוע.

בסופו של דבר, למרות שמדובר בגחמה חמדנית של דיסני, ניסיון נוסף לשווק מרצ'נדייז ובסרט שהוא לא איזו יצירת מופת קולנועית, "המנדלוריאן וגרוגו" מצליחה לספק חוויה בין גלקטית כיפית ומבדרת עם דמויות אהובות. אם צפיתם בסדרה, אתם כנראה תהנו באופן משמעותי יותר ממי שלא, אבל גם לא ראיתם ״מלחמת הכוכבים״ מעולם מדובר בסרט אקשן כיפי. רק בפעם הבאה תכניסו לנו קצת לייט סייברס, סבבה?
>> ״מלחמת הכוכבים: המנדלוריאן וגרוגו״, 132 דקות, ארצות הברית 2026 // עכשיו בבתי הקולנוע ובקרוב בדיסני+ ישראל

• ביקורת סרטים
• המסך
• מלחמת הכוכבים
• דיסני