כיס ברצף הזמן והחלל של תל אביב. העיר של הבמאי אהרון קשלס
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: הקולנוען המצליח שהוציא באחרונה את סרטו החדש "דרומית לגן עדן". מילדות ועד הפרמיירה לסרטו "מי מפחד מהזאב הרע" - הוא תמיד חוזר לאותו קולנוע
1. רב חן תל אביב
כילד שגדל בבת ים, אין דבר שריגש אותי יותר מהנסיעה בקו 25 לעבר התחנה ברחוב קינג ג׳ורג׳. משם נהגתי לחתוך לכיכר דיזנגוף, למקום שהפך להיכל הקודש הקולנועי שלי בשנות השמונים והתשעים. קולנוע רב חן היה מכותר בתיאטראות נוספים, אסתר מקדימה, תל אביב מאחור והוד באלכסון, אבל היה משהו מכשף במבואה של קולנוע רב חן שגרם לך להרגיש, ולו לרגע אחד, בפרמיירה של סרט הוליוודי. היו אלה כרזות הענק המאוירות של ארבע יצירות שהוקרנו זו לצד זו בקומפלקס ענק אחד, דימויים שקרצו לאנשים מבעד לקסם האש המרקדת בצינור המים של מזרקת אגם – כל אלה הזמינו אותם לערב בלתי נשכח. הקולנוע סגר את שעריו למספר שנים, אך בשנה שבה ביימתי את ״מי מפחד מהזאב הרע״ הוא נפתח מחדש ומתוך רצון לסגור מעגל, התעקשתי שהקרנתו הראשונה תתקיים שם. אם רק הכרזות היו עושות קאמבק וחוזרות לגור בשעריו.
בן עמי 16
2. בראסרי
הביסטרו המיתולוגי כבר לא איתנו (אבל הדלי של רותי ברודו כן). אי קולינרי אבוד לחופיו הסואנים והצופרים של רחוב אבן גבירול. רבות נכתב על מרק הבצל והקרוק מאדאם, אבל אצלי בלב שמורה פינה חמה לארוחת הבוקר הישראלית של המוסד האהוב כל-כך. ארוחת הבוקר של הבראסרי עזרה לי לחזר אחר שותפתי לחיים, לילך סונין, והייתה זו אותה ארוחת בוקר עמוסת פחמימות שספגה את כמויות האלכוהול העצומות שזרמו בדמי ביום שאחרי החתונה.
אבן גבירול 70
3. דיזנגוף סנטר
פארק היורה של קניוני ארץ ישראל. מבוך פלאים שמתחזה למרכז קניות אך למעשה מכלכל מושבה של עטלפי פירות במרתפיו החשוכים ומגדל צמחים על גגותיו. יש בו הכל ומכל, ישן וחדש, איזוטרי ומיינסטרים ואפשר לשוטט בו שעות מבלי להציץ בשעון. בכל פעם שאני מגיע לביקור בישראל הסנטר הוא אחד מיעדיי הראשונים. אני לא יכול להסביר את זה, אבל יש משהו בארכיטקטורה החוצנית שלו שגורם לי להרגיש הכי בבית. אי.טי פון סנטר.
דיזנגוף 50
4. האוזן השלישית – ספריית הסרטים
ספק אם ילדים ונערים שמתבגרים בימים אלה יבינו מה הייתה האוזן השלישית בשבילנו הזקנים. האוזן השלישית הייתה שדרת סטרימינג פיזית. אוטסטרדת מידע שהורכבה ממדפי עץ ומהם הציצו סלילי וידיאו שעליהם הוטבעו יצירות שאף אדם לא יכול היה לשים עליהן את ידיו אלמלא עשה עלייה לרגל לרחוב שינקין. מאז האוזן גדלה והתגלגלה לרחוב קינג ג׳ורג׳, המציאה את עצמה מחדש ונותנת פייט רציני להרבה מחנויות התקליטים שנמצאות כאן בעיר הוויניל, לונדון.
המלך ג'ורג' 48
5. נווה צדק
התאהבתי בשכונה היפה הזו הרבה לפני שהפכה למפלצת נדל״ן. לא בגלל המסעדות הנהדרות שלה, לא בגלל מוסדות האמנות והתרבות שזרועים לכל אורכה ואפילו לא בגלל ההיסטוריה והאנשים שחיו בה. נווה צדק היא כיס ברצף הזמן והחלל של תל אביב. בועה רומנטית ונוסטלגית שמאפשרת לאלה שקשובים לה לראות את החיים כפי שראוי לחיות אותם: בשלווה של השוליים, בריחוף של כמה סנטימטרים מעל לשאון העיר.
