קריוקי כמו בתאילנד ובר מושלם לדייטים. העיר של אורי בלופרב

אורי בלופרב, בן 29, הוא שחקן וראפר. הוא משחק בימים אלה בתיאטרון באר שבע במחזה "האמת", וישחק שם גם בהצגה "פינק ליידי" על פי סרטה של מינדי ארליך שתעלה ממש בקרוב. ביום שבת הקרוב (9.8) יראה אור האלבום של "ווירדוס", הרכב ההיפ הופ שלו ושל אחיו אילן, ושמו בישראל "ביצים חומות" ("זה לא משחק מילים, אנחנו מכינים את הביצים החומות הכי טובות בעיר. אז אולי שחקן, ראפר ושף של ביצים"). חכו לו כאן בספוטיפיי, כדאי לכם.

1. בלנבי קריוקי

אין על המקום הזה, מרגישים שם בתאילנד. אני מאוהב בקובי בעל המקום, הילדים שלו שמנהלים איתו את הבר והקריוקי ובאנשים שמגיעים לשם מדי לילה. כולם חמודים! מומלץ לסיים שם כל ערב בחוץ. מומלץ גם לאירועים סגורים של חברים. חלום. הם בדיוק פתחו מחדש אחרי שהמקום נהרס מנפילת טילים איראנים. תגיעו.
אלנבי 35 תל אביב

2. מוזמביק

בר הדייטים שלי, למרות שאני לא צריך אותו יותר בהקשר הזה למה אני תפוס ומאוהב עד מוות. אבלללל זה בר מושלם, נעים, פשוט, קצת קלאס קצת שבור ואפשר לעשן בפנים.
נחלת בנימין 29 תל אביב

3. הגג של הסנטר (אחרי סרט)

אני כמעט מתבאס לכתוב את זה שלא יתחילו להופיע לי שם אנשים, אבל אני תמיד עולה לגג של הסנטר אחרי שאני רואה סרט בקולנוע לב, מסתכל על המכוניות למטה וחושב על הסרט שראיתי.
דיזנגוף 50 תל אביב

4. כדורסל בגן מאיר

לאחרונה חזרתי לשחק שם קצת ונזכרתי כמה כיף ומרגש הפלירטוט הזה, שאתה מגיע עם כדור וזורק עם עצמך לסל ,ואז עוד מישהו מגיע וזורק עם עצמו, ופתאום יש איזה מבט קטן, ואז כזה מחזירים אחד לשני את הכדור שעף מהקרש… ככה עד שזה מבשיל לכדי זה שאחד מעז להציע את מה ששנינו כבר יודעים שיקרה ומתחילים לשחק אחד על אחד… ואז מגיעים עוד אנשים, ורק מסתכלים בהתחלה, ידה ידה ידה, עד שמהר מאוד נהיה משחק וזה פשוט כיף ומרגש אין לי מה להגיד.

5. הפסטה בלוינסקי

הפסטה הכי טעימה בעיר. אי אפשר לטעות. הייתי בשוק כשאכלתי שם לראשונה, הבנאדם מכין לך על המקום פסטה לפי בחירה שלך של בשר/דג/צמחוני וזהו, אתה בוחר והוא עף. זה באמת לא יאומן כמה טעים וסטייל.
נחלת בנימין 84 תל אביב

 

>> גריל-בר אותנטי וגעגוע לישראל נעימה יותר // העיר של מלווין מוריס
>> תל אביב כולה בכדור בדולח ויער לפוקימונים // העיר של רחלי רוטנר

מקום לא אהוב בעיר:

העיר. סתם אבל לא סתם. הכל הפוך, זה בלתי אפשרי. אלנבי, הרגתם את אלנבי. אי אפשר שלא לעשות עבירות תנועה, אני נוסע עם הטוסטוס, זה כמו הו צ׳י מין וייאטנם. ועוד מצלמים אותי, שולחים לי דו"חות בדואר, חוצפנים. קשה עכשיו הקלה אחר כך?? מתי?? קשר רעיל.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לא יודע אם אירוע אבל המקלט הציבורי מול העבודה 10. בלחימה עם איראן מצאנו את עצמנו יום-יום ולילה-לילה במקלט השכונתי. זווית לראות את הפרצופים מהקפה פתאום מתחת לאדמה, מי תופס איזו פינה, מי שקט, מי מדבר, מי מתחבר עם מי, מי מחלקות בראוניז… מי לוקחים מהבראוניז ומי מסרבים בנימוס. בכל מקרה הלב שלי נפתח ונסגר כמו משוגע בימים האלה, כל רגע קטן כזה מתחת לאדמה, מתיקות של מישהו או שבירות של מישהו, הלך איתי הרבה זמן אחרי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"תולעת שלא חייבת כלום לאף אחד", האלבום הראשון של הראפר אדמ שיצא ממש לא מזמן. הוא פשוט יוצר פצצה ומרענן ששר מהבטן ואני עף על מה שהוא עושה. 

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קודם כל משפחות החטופים. לא מצליח לחשוב על מקום אחר להתנדב בו חוץ מלעזור למשפחות החטופים, בכל דרך זה טוב. עד שלא כל החטופים ישובו יהיה לנו פה מאוד עצוב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
סבתא שלי, חוה אלוביק-שטיגליץ. חגגה 92 בשבוע שעבר! נשמה גבוהה, שמחה, מלאת צ'יל ושיק, היא לגמרי התל-אביבית שלי. 60 שנה פלוס שהיא גרה בטשרניחובסקי, ולאחרונה גם סבא יואל (92 בעצמו) חזר מסיבוב ארוך בארה"ב והצטרף אליה. תמצאו אותה בשוק הכרמל, לה מולאן כל שישי בבוקר, על ספסל בגן מאיר, עושה סידורים בסנטר, או לקראת הסופ״ש הולכת לקיוסק בבוגרשוב להביא לה את העיתון שהיא אוהבת. אני אוהב אותך סבתא את מהממת ומתוקה.(:

מה יהיה?
תראו התחלנו ממאה אחוז טוב ונסיים במאה אחוז טוב, זה קודם כל טוב לי לזכור. עכשיו הדרך לשם תלויה במלא בחירות קטנות עד גדולות של מלא אנשים. אני מנסה לחשוב על עצמי ועל הבחירות הקטנות שלי ואני מנסה בעיקר להיות אותנטי. הלוואי שכל אחד יעצום עיניים רגע ויבחר מהלב (אפשר גם בעיניים פקוחות), אמיתי לא אכפת לי מה, רק שנהיה כנים עם עצמנו.