אופוריה בשדרה וקסם בארמון בוכרי. העיר של ג'וליה פרמנטו-צייזלר

>> ג'וליה פרמנטו-צייזלר היא מהקולות הבולטים והיחודיים בספרות התל אביבית של העשור החולף, וכעת ראה אור ספרה הרביעי, "גלות". תל אביב מוצגת בו כעיר מוחשית, סוערת ומסחררת, אידיאה אינטלקטואלית נחשקת שרק מעטים ונבחרים מצליחים לגעת בה – וגיבורי הספר שמגיעים אליה ונזרקים ממנה אינם ביניהם. אתם רוצים לקרוא את זה.  

>> מוסד תרבות שנראה כמו חלום ובר שנושם אמנות // העיר של רועי אסף
>> סיור סודי למקרר הפרחים ונוף נעלם בפלורנטין // העיר של מרינה פוזנר

1. לרכוב על אופניים בשילוש הקדוש של השדרות

משדרות בן גוריון, דרך שדרות ח"ן ועד שדרות רוטשילד. לרכוב על אופניים בתל אביב זה אחד הדברים שהכי גורמים לי לאושר בחיים האלו. אם יש סיבה מרכזית שבחיים לא אוכל לעזוב את העיר או הארץ – זו הסיבה. משהו לא פרופורציונלי לחלוטין. כשאני רוכבת על אופניים בעיר נוחתת עליי אופוריה עירונית. אני מרגישה שהעצים מלטפים אותי, שהולכי הרגל מחייכים אליי, שתל אביב היא מרכז העולם! שיש שלום במזרח-התיכון!

2. רינת קפה וקונדיטוריה

ממש באמצע רחוב אלנבי, בין חנויות הבגדים המנצנצים, מסתתר לו קפה רינת. בית קפה בעיצוב פשוט של פעם עם ריח עוגות שמרים ועוגות גבינה שאפשר לקנות במשקל. אני ודוד אוהבים ללכת לשם בימי שישי בבוקר לקנות חלה ועל הדרך לשבת לבורקס מושלם עם הפוך רותח, וזיתים שמוגשים כיד המלך.
אלנבי 57 

 

3. הספרייה לאמנות של מוזיאון תל אביב

אני יודעת שאני עושה עכשיו טעות כשאני כותבת את ההמלצה הזו אבל זה חזק ממני. הספרייה שטופת השמש, המעוצבת בסגנון המינימליסטי של המוזיאון – היא ספוט הכתיבה הכי טוב בעיר. כמעט תמיד אני היחידה שיושבת שם עם הלפטופ. כדי להיכנס תצטרכו לעשות מנוי שנתי למוזיאון וזה דיל אידיאלי, משום שאת ההפסקות מהכתיבה אני עושה בשיטוט במוזיאון.
שאול המלך 27

4. שעת סיפור מוזיקלית לילדים בפילהרמונית

פעילות הילדים הכי מהממת בעיר. שעת סיפור של קלאסיקות עבריות בליווי כלי נגינה מהתזמורת. העיבודים לספרים ברמה מאוד גבוהה ומקפידים לשמור על העברית היפה, התפאורה עדינה ולא אגרסיבית, ובניגוד לפעילויות לילדים שנוהגים להשמיע בהן מוזיקה קשה בווליום רצחני – כאן נהנים מנגינה קלאסית בלייב. לא ברור מי נהנה יותר – ההורים או הילדים.
הוברמן 1

 5. ג'וז ולוז

מאז הימים בהם ג'וז ולוז המיתולוגית ביהודה הלוי הייתה הבית השני שלי, איכשהו בדרך פלא, כל הגלגולים של המסעדה הזו מוצלחים. המעבר האחרון לדרום העיר עשה להם טוב במיוחד – עם עיצוב פנים של ארמון בוכרי, אוכל משובח, ושיטת תשלום שעושה צדק עם כולם. ומי שנשארים עד 22:22 יזכו לחזות ברגע קסום שבו הם שמים את "שיר לשלום" בפול ווליום וכל הצוות והסועדים שרים כאילו יש תקווה ויש מחר.
התנופה 7

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

פחי הזבל! למה הם בחוץ ברחוב, למה? אלוהי עיריית תל אביב-יפו הושיעה נא!

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה היפה "נוטה להישכח" של אבי סבח במוזיאון תל אביב, קודם כל כי ציירים טובים מרגשים אותי. ושנית משום שזו תערוכה מרעננת, פואטית ושונה מאוד מהנוף של אמנות ישראלית עכשווית. לא צריך לדעת אמנות כדי ליהנות מהאמנות שלו.

 איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"ילד רע" של רון לשם, הגר בן-אשר ודניאל חן. מופת של תסריט, בימוי ומשחק. הסדרה הזכירה לי כמה אני אוהבת טלוויזיה ישראלית.

 לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לתרום או להתנדב באגף השיקום למען נכי צה"ל.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
חן אריאלי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התרבות. ואני אצטט אותה: "תרבות היא אקטיביזם, וכדי להגן על עליה צריך גם לצרוך אותה".

מה יהיה?
עוד לא אבדה תקוותנו.