הבועה הכי טובה בעיר ומקום מיוחד וסקסי. העיר של דידי פרמינגר

>> שף דידי פרמינגר, יוצא קבוצת איל שני (מיראז׳, קיסה), מוביל את המטבח ב-OBI (יבנה 31 תל אביב) – בר־מסעדה שנולד בסיעור מוחות בין אנשי קולינריה וחיי לילה ונשען על מוסד האיזקאיה אבל מרשה לעצמו חירות אמנותית. המקום נפתח לפני כחודש, בשלהי המלחמה (בהנחה שהיא אכן הסתיימה), וחווה את המעבר המהיר מעצב לשמחה, תוך התבוננות מלאת תקווה באור שבקצה המנהרה. "הבחירה לפתוח בעת מלחמה היא לא דבר פשוט, אבל כבר בימים האחרונים נוצרה אווירה של התחדשות. אני רואה את זה במסעדה, ברחוב, בתחושה הכללית אנשים שמחים יותר, אופטימים יותר. ובתוך כל זאת המסעדה עמוסה בעבודה כל ערב. אני מרגיש שלמרות כל המורכבות  המקום קורה ועובד יפה, ואני לא לוקח את זה כמובן מאליו. אני מרגיש שירדה משקולת עצומה מהלב של כולנו".

1. קאב קם

אחד המקומות האהובים עלי בעיר. האוכל טעים, השירות מדויק ולא מתאמץ. מקום שתמיד כיף לחזור אליו.
לינקולן 11 תל אביב

2. ענן

אין בועה יותר טובה מהענן בעיר. חלל אינטימי ונעים, תמיד מלא באנשים טובים. מקום שונה ומיוחד בנוף של העיר.
רענן 36 תל אביב

3. אואזיס

חנות צמחים שעברה לוקיישן לפני כחצי שנה. את המקום מנהלים בר וגיל, שני חברים טובים שיצרו חלל מלא בסטייל ומקום קהילתי שפשוט כיף להגיע אליו.
סלמה 65 תל אביב

4. נילוס

מקום סקסי, אינטימי, מיוחד, שתמיד מרגיש כמו בית. משמר משהו מהזוהר של חיי הלילה התל אביבים של פעם. הדמויות במקום, העיצוב המדויק, סידורי הפרחים על הבר – הכל שם פשוט מושלם.
אלנבי 33 תל אביב

5. ארלי

בר יין חדש שנפתח בשינקין. מוביל אותו כרים, חבר קרוב ואיש אירוח ויין מהמוכשרים והטובים שיצא לי להכיר. מקום שתמיד כיף לחזור אליו.
שינקין 38 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

אני זוכר שהגעתי לתל אביב בתור בחור צעיר, שעוד מסתגל לכאוס הכללי של חיים בסביבה עירונית. חשבתי ששדרות רוטשילד הן המקום הכי מיוחד בעיר – הכל היה נראה לי שונה, יפה, קצת אירופי אפילו. אבל מהר מאוד הבנתי שזה אזור שאני מעדיף כמה שפחות לעבור בו. הייתי חוזר מסרוויסים באמצע הלילה על אופניים, ורק מנסה להבין איך לא לעבור דרך הציר העמוס והמסורבל הזה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הרבה זמן שסרט לא העיר בי משהו כמו Perfect Day, סרט שמזכיר להסתכל על העולם בעיניים נקיות, ולחוות רגע פשוט כמו שהוא. זו הזמנה להאט, לנשום, ולראות את היופי בשגרה ובפשטות שלא תמיד רואים בחיים המורכבים והמטורפים שאנחנו חיים.

 

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"Moon" של גד תדהר. החיבור שלי למוזיקה תמיד קיים, ובתקופות שצריך להיאחז במשהו זה תמיד המפלט שלי ללכת אליו. היצירה הזאת לעוד היא מסע שמלא בשכבות של רגש עצב אופטימיות ותהליך. אני תמיד חוזר לשמוע אותה בתקופות כאלו, בהן אני מחפש משהו להיאחז בו שייתן קצת אופטימיות ותחושה טובה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כבר הרבה זמן שתרבות של סולידריות מפעילה מערך התנדבות רחב. עוברים שם הרבה אנשים שרוצים לתרום ולתת. אני חושב שהדרך בה הם עושים את זה היא מיוחדת. המערכת פועלת במגוון תחומים – מסל מזון למשפחות בסיכון ועד מבקשי מקלט. באמת עשייה מכובדת ומעוררת השראה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אלעזר טמנו – אמן ושף מדהים, שיחד עם דנה בת זוגתו פתח את סטודיו גורשה. איש צנוע ומיוחד, שמבשל מטבח פאן-אפריקאי עם חותמת אישית ומיוחדת. נדיר היום להגיע לאכול במקום שאתה מרגיש שהכל חדש, אחר, מיוחד, מדויק וטעים.

מה יהיה?
מי יודע, כנראה שתמיד יהיה פה בלאגן המדינה שלנו היא אסופה של מורכבות קונפליקט וקושי אינסופי. אבל על הצד הטוב, החטופים חזרו ויש תחושה שאולי יתחיל ויהיה טוב יותר. כבר תקופה ארוכה שאני סביב הפתיחה של obi ואני מרגיש שזה מה שנותן לי מעטפת של שפיות בתקופה כזאת מורכבת. אני יותר עסוק ופחות צמוד למסך ולתקשורת, ולי אישית זה עושה הרבה יותר טוב. עכשיו נראה שאנחנו לקראת תקופה חדשה ואופטימית יותר. בואו נקווה לימים של שקט ושיגרה בריאה, שנוכל לחזור לחשוב ולבנות עתיד טוב יותר לכולנו ולחלום קדימה, בשאיפה למציאות שפויה ומאוזנת.