הקולנוע הכי לא קולנוע וסיפור אהבה עם פיל. העיר של דן פילץ
דן פילץ הוא בעלים ומנכ"ל משותף של דיזנגוף סנטר, שם נערכת בימים אלה הביאנלה השנייה לאמנות סביבתית ביוזמתו. ניצלנו את ההזדמנות כדי להכיר את החנות שהוא הכי אוהב בסנטר, בר שכל מפגש בו הוא התאהבות, קולנוע למזמוזים ונגריה סודית שמתחבאת בסנטר גם היא. בונוס: מרימים לגלי בהרב מיארה (פעם שנייה במדור השבוע!)
>> דן פילץ הוא בעלים ומנכ"ל משותף של דיזנגוף סנטר, הלוא הוא המקום הכי אהוב בתל אביב על פי בחירותיהם של מאות משתתפי המדור הזה בשלוש שנות קיומו. בחודש שעבר השיק פילץ את "50 מעלות בצל", תערוכת הביאנלה השנייה לאמנות סביבתית ביוזמת דיזנגוף סנטר, המציגה 13 מיצבים גדולי ממדים ותלויי מקום, עבודות וידיאו וסרטי אנימציה המתייחסים לסביבה בשנת 2025. התערוכה תוצג עד אמצע יוני, וכבר המלצנו לכם עליה מאוד.
>> בריכה של תמימות ופסל שמרגיש כמו בית // העיר של מאיה קדישמן
>> מחזה מהפנט בחוף ואסתטיקה של מקום אקזוטי // העיר של שי-לי עוזיאל
1. האודיופיל
הרומן שלי עם הפיל התחיל במידברן, המשיך במרץ במיקומו הראשון ונמשך במיקומו החדש. העיצוב בבדים כבדים בבורדו, התמונות בעיצובי זנבות וחדקי פילים, הסאונד הנפלא, הקוקטיילים שנוצקים באהבה, ומעל הכל מרקם אנושי של ברנרים וקרוביהם… מקום קטן וצפוף, מרפסת צרה וארוכה שחייבים לעבור ולהגיד שלום לכולם… כל המפגשים שלי עם הפיל שילבו מקריות, התאהבות ואהבה.
שביל התנופה 7
2. קולנוע יפו
את קולנוע יפו הכרתי לא מזמן כשעברתי לשכונה. הקולנוע הכי לא קולנוע שאני מכיר, וזה המקום שאני הכי הכי נהנה לראות בו סרטים. 2 דקות על האופניים, חצי דקה לקשור אותן בחוץ. דרינק בגינה והורדת קצב לקצב שכבר נשכח מזמן… ישיבה בכיסאות בית קפה עם פופקורן טרי ובירה מהחבית, בלי בושה מתכסה בשמיכה מהבית שיהיה חמים, שנחזיק ידיים ולמזמוזים בחושך.
מרזוק ועזר 14
3. ליירה
את לימור בעלת החנות אני מכיר מהקורונה לדעתי, דוכנצ'יק ביריד פנטזיה שהפך לדוכן פופ אפ שהפך לחנות אימפריה לתכשיטים ואקססוריז קסומים לכל חובבי המבוכים ודרקונים, פנטזיה ובינג' נטפליקס. יש פה הכל כולל שרשראות d20 האלמותי בכל הצבעים.
בניין B בדיזנגוף סנטר, קומה ראשונה במסדרון יער הפיות
4. Riaa HiFi
צמוד לפיצה לילה
ככה שאם שוב לא הספקתי לאכול
אפשר לרדת על פיצה מושלמת
ולעבור לדרינקים ב-Riaa
קטן אינטימי שכונתי
עם סאונד מושלם ג׳אזי מפטיפון
האתגר היחיד זה הרכיבה הביתה במצב טיפסי. לאט ובזהירות.
דרך יפו 44
5. הנגריה בסנטר
אחרון חביב, מקום סודי ביותר: הנגריה מפסולת בניין בסנטר. אבי הנגר שהוא גם וגם וגם, מלמד בשיטת "תשאירו את האצבעות מחוברות ליד ונהפוך המשטחים לריהוט". משטחי עץ, ריהוט ישן וסתם קרשים, הכל נאסף, משוייף, מוברג, מודבק ומקבל חיים חדשים בצורת ספסלים, שולחנות, מדפים, ארגזים. לאחרונה מגיעות קבוצות מתנדבים וביחד מכינים ריהוט שנתרם לשיקום ישובים בעוטף. גאווה ציונית תל אביבית.
מקום לא אהוב בעיר:
מה אני ממש לא אוהב בעיר – בטח לא מקורי, אבל את כיכר אתרים. המקום הכי מבוזבז בעיר, הטיילת, צומת שדרות בן גוריון. עובר פה בריצות, מנצל את רצף גרמי המדרגות לעוד קצת כח מתפרץ… עשרה סבבים, שלושים קומות ועף משם. כל פעם מדמיין מחדש כמה המקום הזה יכול להיות יפה.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בסוף השבוע של ליל הסדר נסענו לאירוע תרבות מסורתי בארץ המעיינות – חג החירות על מלא. אירוע קמפינג חברי-משפחתי, לפני ואחרי ליל הסדר. חופש אמיתי – ליל סדר נשי אקטואלי במעגל בטבע, לצד מדורה ומעיין נובע, כשברקע משחקי ילדים שעוברים ממים לאש. דיברנו על חירות ברמה הלאומית, על חטופינו ומתינו בעזה ועל חירות אישית, על כל הבחירות האישיות בזוגיות ובקריירה. לזכרוני שתינו יותר מארבע כוסות.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בחרתי פלייליסט מרים מאודיופיל. לא זוכר מתי עלה לסאונדקלאוד, אבל מוביל אצלי ברשימת ההשמעה. מצורף כאן להנאתכם.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרומות היום יש כל כך הרבה למה, ביחס הפוך למצבנו. אז מכל המורות הנעלות, לצערי באמת לא חסר בימינו, אני בעד לתרום לפורום משפחות החטופים.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הכי הכי צריך להרים לגלי בהרב מיארה. אבירת משמר הדמוקרטיה הישראלית. אם הייתי ראש העיר הייתי מקדיש איזה כיכר או שתיים לשומרת הסף.
מה יהיה?
מה יהיה? באנו לתקן. אז יאללה, לעבודה ולמלאכה.