בין מאפי הבוקר לחצרות הלילה: המקומות של הילה אלפרט

1. בצק של בוקר

אני אוהבת את היציאה לשדרות בן ציון על הבוקר, את ההליכה לכיוון הים, את ההתלבטות לרגע אם לצאת להליכה ואז להתיישב בלה מולאן, המקום שאופה את הבאגט הכי טעים בעיר. יש את מוטי חיימוביץ' האופה שמחייך לי את היום ומקום שלו מצוין להביא אליו אנשים שלא מכירים אותו, לראות את שמחת הגילוי שלהם שב"לה מולאן" תמיד מגיעה עם ביס ראשון. ישנם בקרים בהם אני מרחיקה לשולחן האחורי ב"עמיתה". זה לגמרי לא מקום ישיבה פורמלי אבל הוא מחבוא מהעיר בתוך תמהיל של מוסכים, בתי מלאכה והמאפייה המסחררת שפתחו אנה שפירו ומיכל בוטון, החברה הגאונה שלי. החצר הזו היא מין מסיבת פרידה של תל אביב החדשה מתל אביב הישנה שיש בה כיבוד משגע.
בוגרשוב 72, סלמה 10

לה מולאן (צילום: יחצ)

2. המפעל של דורין פרנקפורט

בתוך בניין מסחרי, מעל רחוב שוקן, נמצאת המתפרה של דורין פרנקפורט, זו המתעקשת על ייצור ברחובות העיר שלה. מוזיקה של מכונות תפירה, בגדים בהתהוות וכאלה שכבר עשו סיבוב בחנויות, תלויים בכל מקום, כמו חדר הלבשה ענק מהחלומות, ויש באוויר ריח ילדות, ריח בדים וגירי סימון כמו זה שהיה במתפרה של חנה כץ שהיתה תופרת לכל ילדי הקיבוץ. מודדת, גוזרת, מתאימה לכל אחד לפי המידות ואפשר היה להרגיש מיוחדת אפילו שבסוף כולנו יצאנו עם אותו הבגד.
שוקן 32

דורין פרנקפורט (צילום: מיכאל שבדרון)

3. חצרות הלילה

אני מתה על החצר שבין לוציפר לשנסקי-ברנסקי. יופי של גינס ביד, המבורגר משגע בזו השנייה ואם מרימים את הראש למעלה אפשר לדמיין שאת בחצר ספרדית של תחילת המאה. וישנה הרחבה של הבסטה שם אי אפשר לדעת את מי תפגוש, איך יתחיל ואיך יסתיים הלילה. דבר אחד ברור – שהאוכל יהיה משגע. אוהבת את ההליכה לשם דרך שוק הכרמל בשעת סגירה שהיא מענגת כמו ההליכה בשעת פתיחה. בשתיהן לא מרגישים את לשכת התיירות שהשוק הזה הפך להיות.
אלנבי 97

לוציפר (צילום: יח״צ) 

4. גן יעקב

כשהילדים היו קטנים, היינו הולכים לשבת שם תחת שקמים, הייתי ממציאה להם אגדות על קוסמים ופיות שחיים שם בתוך הגזעים. בדרך חזרה משבוע הספר היינו יושבים שם לקרוא בספרים חדשים, מאטים צעדים ליד החלונות הצדדיים של היכל התרבות, מהם אפשר היה לשמוע את החזרות של הפילהרמונית. עם השיפוצים משהו מהקסם אבד, אבל לפעמים אני עוד אפשר לגנוב שם איזה רגע מכושף.

גן יעקב. צילום: דר' אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי

5. שיגריס וספרי הברון

ברחוב המכבי, בין מכבסה למספרה, נמצאת “ספרי הברון” – חנות יד שניה שעיקר כוחה באהילים ישנים, כאלה שהאירו בתים באירופה הקלאסית כבר בשנות החמישים. עכשיו חלקם מאירים את סלון הבית שלי. יש שם ספרים ישנים וחפצים שלא באמת צריך ויש שם צפיפות ששומרת אותי עירנית ממש כמו הצפיפות ב”שיגריס” שבחור אבן גבירול. אלוהים יברך את אלי שיגריס, איש עדין שמתמחר לפי מה שמגיע ולא לפי מה שיכול היה לקבל, ויברך את אבא שלו שכבר לא איתנו, שהיה קונה סטוקים של כלי בית ממפעלים שנסגרו לפני עשרות שנים ועד היום אפשר למצוא אותם בחנות. סרוויסים משגעים עם או בלי ציור, ממנה ראשונה ועד קינוח, ספלים דקיקים שמתיישבים בין השפתיים בעדינות. לא כמו כל הספלים המבאסים שבאו לעולם בשביל להחזיק מעמד בהמולת בתי קפה.
המכבי 4, אבן גבירול 11

הילה אלפרט והכריכים. צילום: רוי גיא

אתם מוזמנים ליהנות מהכריכים המיוחדים של הילה אלפרט שמוצעים למכירה בבית הקפה החדש Beans 20 בשוק הכרמל. לפרטים נוספים