המזח הכי רומנטי וחנות לפגוש בה את מייקל ג'קסון. העיר של טל כץ

>> טל כץ היא תל אביבית, וונדר וומן, אמא ופעילה חברתית. ספרה החדש "באגאדובא", שיצא ממש בזמן לשבוע הספר, הוא נובלה המתארת בזרם תודעה
מכמיר לב, רועש ואסוציאטיבי את קינת הספירה לאחור של קשר זוגי. הוא לא דומה לשום דבר שקראת קודם ואנחנו ממליצים לכם לרכוש אותו בדחיפות כאן (או ברשתות הספרים, גם בסדר).

>> תופעה של חופש טהור ומסעדה לרקוד בה בכיסא // העיר של איתי דורון
>> בועה של קיום משותף וקפה למצוא בו שקט // העיר של מאיה קוסובר

הם איתנו על ספסלים, עמודי חשמל ותמרורים, גם בכניסה למקומות הבילוי תור ארוך של מבלים ומבלות שהפכו למדבקות זיכרון, מכל עבר שלטים דהויים הקוראים להחזרת החטופים "עכשיו!", חנויות נעולות ועליהן מתנוסס שלט: "חיסול!", ולצד כל אלה החיים וענייני היום. וזו רק השמחה שנעדרת בעיר שלא נרדמת. 614 יום ל-7 לאוקטובר ונראה שהזמן הורג לא רק אותם, גם אותנו, בשקט מבפנים.

1. ימי אימוץ בגן מאיר

מדי שישי בדרך משוק הכרמל לדיזינגוף סנטר ומשם לפרלמנט שישי ב"שאטו שועל", עוצרת לליטופים ותמיכה בכלבים נטושים. זיגי הכנעני האהוב שלנו הוא חלק כל כך חשוב מהמשפחה! אני מקווה שבקרוב גם בישראל יחול איסור על התעשייה האכזרית של הרבעה וסחר בכלבים גזעיים. ועד אז, אם אתם מתכננים לצרף למשפחה חבר על ארבע חפשו את חסרי הבית טובי הלב שמחכים לכם בכלביות ובימי האימוץ.
המלך ג'ורג 32 תל אביב (יום ו' 16:00-11:00)

2. דיסק סנטר

חנות המוזיקה האיקוניות שבראשית דרכה הייתה חנות הדיסקים הגדולה בישראל.  בן סולימאן, בעל החנות, נמצא שם מדי יום כבר ארבעים שנה (!) עם צוות המופלאים שלו, ידענים ומביני עניין במובן הרחב מאוד של המילה. בדיסק סנטר מתייחסים ברצינות גדולה ומקצועיות לכל משימה להשיג שיר, מהדורה מיוחדת, אלבומים מכל העולם, תקליטים חדשים וגם נדירים שיחייכו לכם את הלב. מוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממני, עבדתי בדיסק סנטר בשנות העשרים לחיי, קיבלתי שם הצעה לדייט מצ'אק נוריס (שצילם סרט בארץ), פגשתי את מטאליקה ורדיוהד (שהגיעו למפגש מעריצים) וגם את מייקל ג'קסון (שהזמין אותי להופעה ולגלידה שנזללה יחד על ריצפת החנות).
דיזנגוף סנטר קומה 3 תל אביב 

3. שוק לוינסקי

אני דור 11 בתל אביב, משפחתי התמקמה אז מחוץ ליפו באזור לא מאוכלס (כיום נווה צדק). בלוינסקי מלווה אותי זיכרון נעים של נשות המשפחה בדרך לחבשוש, חנות התבלינים הטובה בעולם, שגם הן קנו בה. משם ממשיכה לביקור קצר בבית הכנסת אליהו הנביא שנבנה בתרומת משפחתי בראשית המאה הקודמת, ומשם שוטפת את הבלוז על ימים שהיו ואינם בשליש גולדסטאר אצל מתי המקלל.
חבשוש תבלינים החלוצים 18 תל אביב // בית הכנסת אליהו הנביא רחוב לוינסקי 44 // מתי המקלל מטלון 41

4. THE LUX

מטבח שוק מקומי שהפך למוסד האוכל של רמת החייל. בימים עמוסים הם מסדרים את המצפון ההורי שלי עם משלוחי אוכל ביתי אמיתי לכל השבוע. הכל שם תמיד טעים, נקי וטרי. הם מציעים מגוון עשיר המתאים לכל סוגי האכלנים והרגישויות והמחירים הוגנים (כשר).
הנחושת 3 תל אביב // www.The-lux.co.il 

5. המזח הכי רומנטי בתל אביב

תל אביב זה בשבילי קודם כל ולפני הכל הים. מאז ה-7 באוקטובר אני כבר לא יוצאת לצעידות בוקר בים, מרגישה רגועה יותר לצעוד חבוקה בין בניינים ומרחבים מוגנים וזמינים. כל רצועת החוף של תל אביב-יפו היא מרחב מרומם נפש עבורי, במיוחד מזח המרינה שנראה כמו גלויה מארץ רחוקה, לנשום קצת שפיות, להרים את הראש, לדמיין איזה אופק.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

תנופת ההתחדשות העירונית צובעת את העיר הלבנה בשחור, עם עוד ועוד בניינים אפורים ומרפסות שחורות. נראה שבמסגרת ההתחדשות העירונית עיריית תל אביב בחרה שלא להוקיר את הייחוד האדריכלי, התרבותי וההיסטורי שלה כ"עיר הלבנה" ומרכז באוהאוס עולמי וחבל שכך.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה "ג'ארק קריבק" של דודו טסה וג'וני גרינווד. חוויה מהפנטת של מזרח תיכון ישן. נגני פרקאשן, עוד וטאולה לצד גיטרות חשמליות, זמרים ומוזיקאים מרמאללה, עיראק, קהיר, דובאי, תימן וכמה הלב מתרחב כשהגבולות מטשטשים, כשהדאגות מפנות את מקומן למוזיקה והלהבה הנעימה של התקווה שוב נדלקת.

 

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
התערוכה "ארץ אם" של רות פתיר במוזיאון תל אביב. אחת התערוכות היצירתיות והמרגשות שנראו כאן. פתיר משלבת ארכיאולוגיה ישראלית קדומה עם טכנולוגית וידאו מתקדמת, מחטטת בקרביים של פולחן הפוריות בישראל. ראויה לציון עבודת וידאו  "המקוננות" בה היא מקימה את צלמיות הנשים השלמות והשבורות הפוריות והבלתי פוריות לתהלוכה של אבל ומחאה ברחובות תל אביב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ממליצה לתמוך במטה משפחות החטופים כי זה לא שמאל ולא ימין זה ללכת ישר עם הבחירה המוסרית היחידה שיש לנו להחזיר הביתה את : תמיר אדר, אלון אהל, יוסף אוחנה, אבינתן אור, דרור אור, גיא אילוז, מוחמד אלאטרש, רונן אנגל, מתן אנגרסט, אביב אצילי, אלקנה בוחבוט, אוריאל ברוך, סהר ברוך, גלי ברמן, זיו ברמן, רום ברסלבסקי, רן גואילי, מני גודארד, גיא גלבוע דלאל, הדר גולדין, ביפין ג'ושי, אביתר דוד, עוז דניאל, איתן הורן, ענבר הימן, מקסים הרקין, אילן וייס, אריה זלמנוביץ, טל חיימי, אסף חממי, איתי חן, נמרוד כהן, שגב כלפון, איתן לוי, שי לוינסון, ג'ושוע לואיטו מולל, איתן מור, עמרי מירן, אליהו מרגלית, עומר נאוטרה, תמיר נמרודי, יונתן סמרנו, סודתיסאק רינתלאק, סונטאיה אוקארסרי, דניאל פרץ, מתן צנגאוקר, אריאל קוניו, דוד קוניו, עמירם קופר, בר קופרשטיין, עפרה קידר, ליאור רודאיף, יוסי שרעבי, עידן שתיוי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הציירת והפסלת רחל טימור המתעדת בעבודותיה המפעימות את תל אביב כבר מעל 50 שנה. גם בגיל 82 היא ממשיכה לצייר ולפסל בהשראת העיר תל אביב בגלריה שלה בנוה צדק בתל אביב. רחל טימור, שבזמנה החופשי היא אימא שלי וסבתא אוהבת לבנים שלי, הפכה את אהבתה לעיר למפעל חיים תרבותי מרגש.
גלריה רחל טימור // שבזי 32 תל אביב

מה יהיה?
"לא אשקוט כי ארצי שינתה את פניה" (אהוד מנור)
אני מאמינה שבמוקדם או מאוחר אזרחים ואזרחיות מכל הקשת הפוליטית, שאוהבים את המדינה ואת החיילים המהממים שלנו יותר מכל אינטרס פוליטי פנימי כזה או אחר,  יעצרו הכל בזעקת די! שתהדהד ותגיע ותשנה את סדר העדיפויות הלאומי, ביטחוני, חברתי והערכי שלנו.