הגינות הכי יפות ביפו ומזון לגוף ולנפש. זאת העיר של יולי כהן

יולי כהן היא מפיקה ובמאית קולנוע תיעודי ("המחבל שלי"), נצר למשפחת שלוש היפואית, אחת מ-66 המשפחות שייסדו והקימו את תל אביב. בשנה האחרונה היא הנחתה והובילה את הפרויקט הנהדר "יפו משלה" המוצג בימים אלה במוזיאון העיר ת"א-יפו בכיכר ביאליק (וגם אונליין פה בלינק שדילגתם עליו, אבל לכו למוזיאון), אסופת סרטי דוקו קצרים של שמונה נשים יפואיות שנוצרו במסגרת סדנת "דוקו אישי" בשיתוף פעולה של מוזיאון העיר עם בית מרים – הבית לשוויון מגדרי ביפו.  

>> אור בימים חשוכים ומקום ליצירה חתולית // העיר של אילנה זפרן
>> העיר שלנו: 9 המלצות מעולות שקיבלנו השבוע בתל אביב

1. קפה נחת

הכי אני אוהבת לרכוב על האופניים בשדרות ירושלים מדרום יפו לצפונה, בואך פארק התחנה ולקנות בקפה נחת את קפה מס' 1 שלהם, אותו הם קולים במקום. לאחר שאני מגישה להם את שתי השקיות לטחינה עבור מקינטה, אני מגישה לעומד/ת בקופה את הכרטיס שלהם, ולאחר 10 ניקובים השקית ה-11 שלי במתנה. כל בוקר אני שותה את הקפה הטעים הזה בהנאה יוצאת דופן בביתי. רחוב אשקלון 16

2. פילאטיס בנגה

פעמיים בשבוע אני רוכבת על האופניים באותה שדרה מדרום יפו לצפונה לפילאטיס בנגה, לתת לגוף, לשרירים ולנפש מזון חיוני מהמורה האהובה סמדר הירש. פילאטיס זאת הוצאה חודשית גבוהה אצלי בחשבון ההוצאות, אבל הבנתי שבהוצאה הזאת אני חוסכת הוצאות רבות אחרות שהיו נדרשות בטיפולי גוף שונים לולא תירגלתי פילאטיס פעמיים בשבוע. אני מכורה לזה. רחוב ניצנה 11

3. גני השעשועים של יפו

אני אוהבת לנסוע ברכבת הקלה מדרום יפו – אני גרה בשכונת צהלון הנעימה – לצפון יפו, משם אני אוספת את נכדי או נכדתי מגן אנתרופוסופי מומלץ, ואז חוזרת איתם ביחד ברכבת הממוזגת בימים החמים והלחים של קיץ 2024 ביפו, ואז יורדים לחוף העלייה ליהנות ממי הים התיכון. בימים אחרים, כשלא כל כך חם, אנחנו אוהבים ללכת לשחק בגני השעשועים ברחבי יפו: פארק המדרון, בלומפילד, שכונת נגה, חוף העלייה, גינת הטרקטור ליד המכללה האקדמית ואז לסיים את הבילוי בארוחת ערב אצל אסי, בג'אפה פיצה קיטשן ברחוב חבר הלאומים.

4. חוף העלייה

אוהבת לפסוע עם בן זוגי לאורך חוף הים מחוף העלייה ביפו דרומה, דרך חופי בת ים ועד חופי ראשון לציון, שם אנחנו יושבים לשתות בירה קרה מול הים וחוזרים עם כוחות מחודשים הביתה.

5. סינמטק תל אביב

הסינמטק הוא הבית השני שלי. סרטים רבים שיצרתי הוקרנו בסינמטק מספר פעמים רב, ושם גם נפגשתי עם קהל הצופים, שזה תמיד תענוג בפני עצמו. אני אוהבת להגיע להקרנות על המסך הגדול בפסטיבל דוקאביב באביב ולפסטיבל הקולנוע לסולידריות וזכויות אדם בחורף. רחוב הארבעה 5

מקום לא אהוב בעיר

לא מקום. תופעה. האלימות ביפו גואה. נערים צעירים וגברים מבוגרים נוהגים בפראות בכבישים, על מסלולי הרכבת הקלה, על המדרכות ובכל מקום. מרגיש מסוכן ללכת ברגל ביפו. כמעט כל לילה נשמעות יריות שמובילות לפצועים והרוגים מנשק חם ברחבי יפו. בסדנת נשים מיפו ליצירת הסיפור האישי בוידאו בהנחייתי בבית מרים (בית לשוויון מגדרי ביפו), מספרת באסמה אבו חוטבה על עזיבת יפו עם ילדיה לאחר רצח בעלה מפחד הנקמה. סיפורי הנשים מוצגים במוזיאון העיר של עיריית תל אביב-יפו על שם שושנה וזבולון תומר. אין ביפו תחושה שהמשטרה מעוניינת לפתור את הנושא ו/או לעזור לתושבים להתמודד עם הבעיה. לאחרונה צפיתי, במסגרת העבודה שלי, בסרט דוקומנטרי חדש, "The Body Politic", על האלימות הרבה בעיר בולטימור שבמרילנד, ארה"ב. מהסרט למדתי שראש עיר אחד עקשן מצא דרך להוריד את רמת אלימות באופן משמעותי ואני ממליצה לחולדאי לצפות בסרט וליישם את הניסוי גם ביפו.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לאחרונה ראיתי/השתתפתי ב"יופי" של תיאטרון קליפה במוזיאון תל אביב לאמנות. מדובר בפרפורמנס, שירה קלאסית של המוזיקאי המוכשר רועי בן סירה, מוזיקה אלקטרונית ותנועה אקסטטית בתצוגת הקבע של אמנות ישראלית. עברתי שם חוויה בכל הגוף, כי עקבנו אחרי ההתרחשות של כמה זמרות, זמרים ורקדן אחד. המעבר מתחושות של הזדהות, כאב ומחאה עם משפחות החטופים בכיכר שברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, למבנה החדש של המוזיאון בשבת בערב, היה סוריאליסטי במיוחד אבל הכרחי כדי להמשיך לנשום. ממחנק לאוויר (ממוזג) ונשגב; המוזיקה, הטקסט הטריוויאלי והתנועה בחלל יצירות אמנות ישראליות, הפך את החוויה לטוטאלית. בערב אחד כזה קיבלתי דוגמא לאמירה הבודהיסטית הרדיקאלית שאין מציאות; יש רק את התגובה שלנו למציאות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
במהלך כמה חודשים לאחר שבעה באוקטובר, צפיתי (לראשונה) בסדרה האמריקאית Suits. מדי ערב, לפני השינה נהגנו, בן זוגי ואני, לצפות בפרק ולקבל הפסקה מחדשות היום האכזריות. יצא לי להתאהב כמעט בכל הדמויות ולהתעניין בשלומן לאורך זמן רב, וזה נתן לי נחמה (למרות שמלאכותית) שיש עולם מעבר ליום יום הקשה שלנו כאן בישראל. על אף שאני מבינה היום שאם יש עולם טוב יותר, הוא כנראה לא בארה"ב שעומדת ליפול לציפורניו של טראמפ, ושום סדרת דרמה
טלוויזיונית לא באמת תשנה את המציאות הכה מדכדכת שנראית כרגע באופק כאן ושם.

 

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני תומכת כבר שנים בשני ארגונים חשובים שנתנו לי תקווה מאז הקמתם: פורום המשפחות השכולות ולוחמים לשלום. שתי עמותות אלה נותנות את הכיוון היחיד שיאפשר תיקון וחיים ללא אלימות בישראל. חיים של אמת, פיוס וסליחה. משהו פשוט כזה שהפסיקו לדבר עליו מזה שנים = שלום.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה להרים לתושבת תל אביב חדשה, שעברה בעל כורחה מאופקים לכיכר החטופים, שער בגין וצומת קפלן בתל אביב: עינב צנגאוקר. עינב שבנה מתן צנגאוקר נחטף לעזה בשבעה באוקטובר היא אמא לביאה שלא מוותרת, אפילו לרגע, על הניסיון להניע את ראש הממשלה להחזיר את הבן שלה. והיא אישה של אמת: "אני אשת ימין. כל חיי הצבעתי לראש הממשלה נתניהו, כולל בבחירות האחרונות. אבל האנשים הכמעט יחידים שמזדהים איתי, שמגישים לי עזרה אמיתית, הם אנשי הארגונים שיצאו להפגין נגד הרפורמה המשפטית הם אלו שנותנים לי עכשיו כתף". היא קוראת שוב ושוב לצאת לבחירות ומפגינה באופן קבוע מול שער בגין בקריה בתל אביב, יחד עם בתה נטלי ועם בת זוגו של מתן, אילנה גריצבסקי שהוחזרה מעזה באחת העסקאות.

מה יהיה?
בתקופה קשה ומאתגרת כזאת, אני מעדיפה להיתלות באילנות גבוהים ולצטט את שירו של אהרון שבתאי, "תיקון", שנכתב לאחר שבעה באוקטובר:

אֶת הַזְּוָעָה
אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא
אֶת הַחֶרְפָּה,
אֶת שִׁבְרֵי הַסִּכְלוּת,
אֶת טִמְטוּמֵי הַדָּת
אֶת חֶשְׁכַת הָעֵינַיִם
אֶת אַלִּימוּת הַיֵּאוּשׁ
לֹא יְתַקְּנוּ לֹא קָצִין,
לֹא פְּצָצָה, לֹא מָטוֹס,
לֹא עוֹד דָּם.
רַק תְּבוּנַת לֵב תְּתַקֵּן
רַק הָרוֹפְאָה, הָרוֹפֵא, יְתַקְּנוּ,
יְתַקֵּן רַק הַמּוֹרֶה הַטּוֹב,
הַמּוֹרָה הַטּוֹבָה,
הַחוֹבֵשׁ, עֲרָבִי, יְהוּדִי,
יְתַקְּנוּ הַנּוֹסֵעַ הַשָּׁלֵו, רוֹכֵב הָאוֹפַנַּיִם,
נוֹשֵׂא הַכָּרִיךְ
הַצּוֹעֵד בָּרְחוֹב.
פּוֹקֵחַ הָעֵינַיִם יְתַקֵּן,
הַדּוֹבֵר בְּחֶמְלָה יְתַקֵּן
הַמַּקְשִׁיב יְתַקֵּן,
הַמַּשְׂכִּיל יְתַקֵּן,
הַמַּמְתִּין וְחוֹשֵׁב יְתַקֵּן,
יְתַקֵּן הַמַּדְרִיךְ
בְּדַרְכֵי הַנְּדִיבוּת, הַחִבָּה,
הַצַּיָּר יְתַקֵּן, הַמְּשׁוֹרֵר,
יְתַקְּנוּ תַּלְמִידֵי הַשָּׁלוֹם,
גַּנָּנֵי הַשָּׁלוֹם.