>> ישי שריד הוא סופר ועורך דין. נולד בתל אביב. ספריו תורגמו לשפות רבות וזכו בפרסים. ספרו החדש, "חנוך הרופא מכורזים" (עם עובד), מספר על רופא בגליל לפני אלפיים שנה, שמנסה לרפא מחלות ולשמור על משפחתו בזמנים קשים. בין המטופלים שלו נמצא גם אחד, ישוע מנצרת, שטוען שהוא בנו של אלוהים אבל גם מתלונן על כאבי ראש ולחץ נפשי. אם לשפוט על פי ספריו הקודמים,אתם מאוד רוצים ואפילו יכולים לקרוא אותו.

>> הגשרים של רחוב אלנבי ומכולת של הז׳ונגלר // העיר של איתי סנפיר
>> מקומות של ירושלמים וצו הרחקה מהסינמטק // העיר של שאול אולמרט
>> בית לפודקאסט רצח ומסעדה שטעים בה למות // העיר של מאיה גזית

1. איצטדיון בלומפילד

אחד המקומות שמחזיקים אותי בחיים. ראיתי שם כדורגל עם אבא שלי ז"ל עוד בשנות ה-70', ואני זוכר את אריק אינשטיין צועק על השחקנים שירוצו יותר מהר. היום אני הולך למשחקים עם בני. אני מתרגש מחדש בכל פעם שאני יוצא מהמדרגות אל היציע, והדשא והקהל נפרשים לפני. אנחנו אוהדי הפועל ולכן ידועי צער ואכזבות, אבל מה שקרה עם הקבוצה בשנה האחרונה הוא הרבה מעבר לכדורגל ודומה לטקס היטהרות רוחני.

2. אנדרטת השחף בגן העצמאות

מסלול ההליכה הקבוע שלי עובר בגן העצמאות ויורד אל החוף וממשיך עד לנמל ולרידינג. אני עוצר תמיד לכמה דקות ליד פסל השחף, שנבנה לזכר הטייסים שיצאו להגן על תל אביב במלחמת השחרור. הנוף שנשקף משם הוא בעיני הכי יפה בעולם. השחף הפצוע דואה חופשי וגאה מול הים והשמיים, רגע לפני שיפול.

3. גברת קוטייאו

פעם בשבוע אני עושה קניות בשוק הכרמל, ובדרך כלל אני עוצר לאכול מרק תאילנדי במסעדה של מתי נקש במורד השוק. הוא סיפר לי שלמד את המלאכה במשך שנים מגברת מבוגרת שמנהלת דוכן מרקים בבנגקוק. המרק מסודר במתכונת קבועה של איטריות ובשר וירקות שאוכלים במקלות ובכף. בסוף אני מזיע בקרחת מהחריפות ואומר תודה רבה למתי על העונג.
>> יום טוב 1 תל אביב (שוק הכרמל)

4. ספריית ניסטור

הספרייה הציבורית הקטנה והיפה הזו נמצאת במקום שבו שכן פעם בית הספר א"ד גורדון, שבו למדתי. הספרניות המקסימות משרות בו אווירה נעימה, ומשרתות בסבר פנים יפה את המנויים החביבים שהספרים ממתיקים את ימיהם. זה מקום חי ותוסס, וגם הורים ופעוטות מבלים בה בנעימים אחר הצהריים. אני קורא הרבה מאד, וכותב ספרים שהייתי רוצה לקרוא. ספרים טובים הם פשוט כיף גדול.
לסל 7 תל אביב

כיף גדול מאוד אפילו. ספריית ניסטור (צילום באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

5. מסעדת שוקא

שי, המכונה שוקא, מגיע מוקדם לפנות בוקר ומעמיד על האש סירים יפים וטעימים. האישיות הססגונית שלו חולשת על המסעדה, הלשון משוחררת, וכדאי לבוא אליו בטוב. במקום הפשוט והטוב הזה אוכלים יזמי טכנולוגיה צעירים שמתכננים לכבוש את העולם, עורכי דין מרוטים שנחים לשעה קלה מטרדותיהם, סוחרי רכב שעובדים באולמות הסמוכים ועוברי אורח מכל סוג. מסעדה מעולה לאנשים עובדים.
>> מנחם בגין 55 תל אביב

6. רחוב ארנון

הרחוב שאנחנו גרים בו כבר 30 שנה. מול המרפסת שלנו נמצאת הדירה שבה חיה פעם לאה גולדברג, וכתבה את הספר הנפלא "ידידי מרחוב ארנון". כאשר מצייצות הציפורים, אני נזכר בשורות שלה, "מול חלונך וגם מול חלוני בלילה שר אותו זמיר עצמו, ועת ירטיט ליבך בחלומו אעור ואאזין לו גם אני". מאז השתנה כמעט הכל, אבל ברחוב ארנון נשארו העצים והציפורים וגם סימנים של תמימות ושקט.

מקום לא אהוב בעיר:

קניון עזריאלי.אני משתדל לא להגיע לשם. הוא נמצא באופן רשמי בעיר, אבל מנותק וקר כאילו היה במקום אחר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי לפני כמה חודשים בהופעה של דודו טסה וג'וני גרינווד בבארבי בנמל יפו. הם ארחו מוזיקאים יהודים וערביים ששרו וניגנו שירים ערבים קלאסיים. בשעה שהארץ מדממת והשנאה שולטת, היו אלה שעתיים מעולם אחר, פתח לעתיד מתוק שהלוואי שיום אחד נזכה לו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"על כלבים ואנשים", הסרט היפה והעצוב שצילם דני רוזנברג מיד לאחר ה-7 באוקטובר בישובים שנפגעו בטבח. נערה חוזרת לקיבוץ שלה כדי לחפש את הכלב שאבד ביום הנורא. אורי אבינועם מגלמת יפה את דמות הנערה, יחד עם קיבוצניקים אמיצים שמשחקים את עצמם. הסרט הזה הוא אי של אנושיות וחמלה בתוך הזוועה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"בני אברהם", ארגון של צעירים דתיים שפועלים למען דו קיום בשלום עם תושבי הארץ הפלסטינים. הם מאמינים שאלוהים אוהב את כל יצירי כפיו, ולא רק גברים יהודים עם כיפה. יצאתי אתם לעזור לחקלאים בחלחול, שסובלים מהתנכלויות של פורעי הגבעות, והתפעלתי מהאופטימיות ואהבת האדם שבהם.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
נעמה לזימי היא הדבר הכי טוב שקרה לשמאל הישראלי מזה הרבה זמן. אמיצה, חכמה, פטריוטית, לוחמת שלום וצדק. בשעה שאחרים ישבו על המקלדת היא נמצאה עם המוחים ועם משפחות החטופים ברחובות, ולא נבהלה מאיומים ואלימות והשמצות. הלוואי שתגיע רחוק (נ.ב. – היא גרה בחולון).

מה יהיה?
לפי מה שכתבתי בספרי "השלישי", אשר מתגשם בצעדי ענק – יהיה רע מאד. אבל אם נצליח להעיף בבחירות את הפושעים ששולטים בנו, אולי יפציע אור בקצה המנהרה.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• בלומפילד
• גן העצמאות
• גברת קוטייאו
• ספריות
• רחובות בתל אביב
• עזריאלי
• דודו טסה