חמש הפגנות בשבוע ולחגוג אהבה בשכונה. זאת העיר של כלנית שרון

כלנית שרון היא ממייסדות ומובילות החזית הוורודה, תנועת המחאה הצעירה שפועלת בארבע השנים האחרונות למען עתיד ורוד יותר. התנועה הוקמה בימי מחאת בלפור, ומאז צובעת בוורוד מאות הפגנות בכל רחבי הארץ. גם בשבת הזאת (22.06) יצאו חברי החזית הוורודה אל מוקדי המחאה נגד ממשלת המחדל ולמען החזרת החטופים. "שבוע ההתנגדות ממשיך", היא אומרת אחרי שבוע של הפגנות סוערות, "אחרי מפגן עוצמה בשבת שעברה בכל הארץ, שני ימי מחאה חזקים בירושלים, הפגנת הנגב והדרום באשקלון והפגנת ענק מול הווילה בקיסריה של האיש שהוא הראש ומסרב להכיר בכוח שהוא גם אשם. הדרך לתיקון מדינת ישראל מתחילה בהפלת הממשלה, צאו לרחוב, ממשיכות להאבק על העתיד שלנו".

>> מקום שמרומם את הנפש וריח שמחזיר לילדות // העיר של שי גבסו
>> חלקת טבע פלאית ומקום להרגיש בו שהכל יהיה בסדר // העיר של נטע חוטר

1. פיקוק

בר הבית שלי. גם כי ניהלתי אותו במשך שנה אחרי הקורונה, וגם כי הוא פשוט, במובן הכי טוב שיש. אווירה טובה, אנשים טובים, אפשר לבוא הכי קז׳ואל ואפשר להתלבש, בשני המקרים הכי נוח 🙂 מרמורק 14

2. חוף פרישמן והפסל

האמת היא שאף פעם לא העמקתי במשמעות הפסל עם הקוף ("מעבר לתחום", צדוק בן דוד), אבל חוף פרישמן הוא גם חוף ילדותי. תמיד נסענו אליו עם אמא ואני ממש זוכרת שעברנו עם הרכב את הפסל כנקודת ציון. ובכלל, במשך שנים ועד היום, זה החוף שהכי כיף לי בו.

3. ⁠ שוק לוינסקי // הסאלוף // מונדו 2000

שלוש המלצות באחת. שוק לוינסקי שהוא השוק הכי כיפי בעיר ויש בו הכל, בשוק ובכל הרחובות הקטנים מסביב. מאז שעברתי לגור בשכונה לפני שלוש שנים גיליתי עולם. המקום הכי טעים לאכול בו הוא בלי ספק הסאלוף, מבחינת אוכל פלוס אווירה. התחתני במונדו 2000, ממש התרגשתי שיש לי אופציה לחגוג אהבה בשכונה, בעיר שאני אוהבת, כשנוח וכמובן בסטייל. ממש ממליצה עליהם. היה מושלם.

4. ⁠Waycup מקווה ישראל

יש מלא בתי קפה בעיר, אבל הקפה הכי טעים מבחינתי הוא כאן. הקבוע שלי זה שישי אחרי שיעור מחול, לשבת לקפה של צהריים, לא עמוס מדי ולא ריק מדי. בול במידה. מקווה ישראל 17

5. ⁠אנדרטת רבין

האנדרטה. הוידאו. יצא שעבדתי בעיריית תל אביב איזה חצי שנה, ואז גיליתי שחוץ מהאנדרטה לזכר רבין, לצד הכניסה לעירייה יש וידאו רץ שמקרין קטעים מהערב ההוא. קטע היסטוריה קטן, שמזכיר כל הזמן את הדרך בה כדאי שנלך, הדמוקרטית. יצא לי לפחות פעם בשבוע באותה חצי שנה, לעמוד שם ולצפות.

מקום לא אהוב בעיר

אמנם גיליתי את שוק לוינסקי והסביבה, ואמנם קאנטרי העלייה מושלם, אבל בערך מרחוב צ'לנוב עד שפירא מצד אחד, נווה שאנן מצד שני ורוטשילד מצד שלישי, יש אזור שכולו הזנחה והפקרה עירונית. הרבה מחוסרי בית, הרבה פליטים ללא כיוון, קושי גדול לקום בבוקר ולראות אותם. בעיר שדוגלת בערכי שיוויון הייתי מצפה שתהיה עבודה הרבה יותר מעמיקה בתחום הזה, לא רק כי אני גרה שם, כי כולנו בנות ובני אדם.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יצירה שנקראת "מתקני עולם". עומר שמר, חבר שלנו מהחזית הוורודה, הוא גם מורה לתיאטרון תנועה וכוריאוגרף, והוא פועל כבר כמה שנים עם עמותת כנפיים. הוא יצר איתם מופע מקסים שמחמם את הלב ועוזר קצת יותר להבין אנשים ששונים מאיתנו. אני כמעט לא מצליחה להתרכז כרגע בדברים שאינם קשורים למאבק, אבל זה פשוט פתח לי את הלב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר "כוחו של הרגע הזה" של אקהרט טול. בעיקר עזר לי להיזכר שהדרך היחידה שלי לשפיע על המציאות היא קודם כל לזכור לנשום פנימה ולהתחזק מבפנים, כי אז שום דבר לא יכול עליי 🙂

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לחזית הוורודה כמובן. אנחנו ארגון שפועל לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית באמצעים אמנותיים, כלומר אנחנו מוצאות תמיד את הדרך לקחת מסר מורכב או מכוער ולהפוך אותו לבהיר, לכזה שניתן להכיל ולהבין. בימים אלו אנחנו נאבקות למען החלפת הממשלה והשבת החטופים, וכן, לצערנו זה בא ביחד. אחר כך נמשיך לפעול להפיכתה של החברה הישראלית למקום טוב יותר לחיות בו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לינוי בר גפן. היא נתנה נאום מטורף בהפגנה בקפלן ואמרה דברים שלצערי רוב נשות ואנשי הציבור המוכרים מפחדות להגיד. היא כזו כבר הרבה שנים, מאוד מעריכה אותה.

מה יהיה?
עתיד ורוד. חייב להיות. נפעל יחד כדי שיהיה כזה.