הרחוב עם הריח הכי טוב וכיכר עם חור בלב. העיר של מוטי ביקובסקי

>> פסטיבל המגבר ייפתח בפעם הרביעית ביום שלישי הקרוב (4.2) במרכז ענב לתרבות, ויימשך עד שבת עם שלל הופעות מיוחדות ששמות את הגיטרה במרכז הבמה. מוטי ביקובסקי, מגיבורי הגיטרה הגדולים בעיר ואחד היוצרים המעניינים ברוק הישראלי, יארח שם בערב הפתיחה את אביתר בנאי, איתו שיתף פעולה לאורך השנים באלבומים ובהופעות. אתם רוצים להיות שם. עוד פרטים וכרטיסים כאן.

>> געגועים לארבע פינות רחוב וחומוס אבוד אחד // העיר של אמיר צורף
>> קפה משפחתי מתוק וטמבוריה עם כל התשובות // העיר של שחר מולכו

1. הים

אני גר ליד הים ואני שוחה בים כבר הרבה שנים, גם בקיץ וגם בחורף. אז ים הוא אחד המקומות האהובים עליי. אז בסדר אי אפשר להמליץ על "ים", אבל אני יכול להמליץ על חוף הילטון והאזור. אני שוחה בהילטון כל הזמן, והנה זאת גם הזדמנות להגיד, הלו ראש העיר, מה אתם שופכים שם לים? יש ימים שמעבר לשובר הגלים מגיע פתאום מין פס של בועות חומות שומניות שלא ברור מה זה, וזה מבאס ומכעיס. לפעמים אני מגיע לגן העצמאות ומסתכל מלמעלה, אם אני רואה את הפס הזה אני פשוט חוזר הביתה! הלו ראש העיר לתשומת ליבך!

2. רחוב עובדיה מברטנורה

הוא הרחוב עם הריח הכי טוב שאני מכיר. יש תקופות בשנה שיש שם פריחה וכל הרחוב מוצף בריח מתוק מתוק ונעים. אחד השכנים אמר לי שזאת יערת הדבש אבל ניסיתי לחפש לאורך הרחוב ולא הצלחתי למצוא בדיוק את מקור הריח. עוד שכן אחד איש מבוגר אמר לי שהוא תתרן ולמרות זאת הוא מריח את הריח. ובאמת, זה משהו יוצא דופן.

3. כיכר בזל

הסטודיו שלי נמצא בכיכר בזל ואני מאוד אוהב את המקום. בשנים האחרונות הפכו אותו למדרחוב כך שהוא רוב היום מלא באנשים בבתי קפה. אני לא יושב בבתי קפה, רק עובר שם וסופג את האווירה בדרך לקנות לחם באחת החנויות או יין ב-Happy Sun Drinks. החלק העצוב בכיכר זה חנות הטלפונים הסגורה, כי אופיר הבעלים המתוק וחבר טוב שאין מילים לתאר איזה מלאך הוא היה, השאיר את כל השכונה עם חור גדול בלב כשנהרג פתאום בתאונת פגע וברח כשהוא בן 27.

4. הכניסה לחניה של הילטון

כשנכנסים לחניה מרחוב עמנואל סלע, ממש לפני הש"ג של החניה, עוברים מתחת לגשר שהוא מין מבנה שיוצר מתחתיו הד עם החזרים מאוד לא רגילים. אם אתם רוצים לעשות צחוקים עם הילדים, בואו לשם, תדברו, ותשמעו את עצמכם שלוש פעמים. אתם יכולים גם סתם לעבור להתרשם.

5. הצפון הישן

המקום החמישי שלי הוא בעצם שילוב של ארבעת הראשונים, או בשתי מילים: הצפון הישן. אני מכיר את המקום מאז שאני זוכר את עצמי. הבית של סבתא שלי היה שם ברחוב ירמיהו, והיינו באים כמעט כל שבת והולכים לשוט בירקון. היו אז סירות שנקראו קאנו, כמו קייאק אבל לא בדיוק. אבא שלי גדל שם וכשהוא היה קטן, הוא היה שוחה בירקון שהיה אז נקי. הצפון הישן הוא קצת קיבוץ, כולם די מכירים את כולם, ההורים מבתי הספר, החברים של הילדים, כל החנויות והמוכרים. יש פה די את כל מה שצריך וכמובן מזל שיש לנו את הים, מכונת הטיהור של תל אביב, אחרת תל אביב הייתה קורסת מזמן.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

מקום לא אהוב בעיר אין לי ממש, אבל אני יכול להגיד עם השיפוצים והרכבת, רחוב אבן גבירול בואכה הנביאים, דיזינגוף, מרמורק, נהיה מקום בלתי נסבל כשאתה מגיע עם מכונית מצפון לדרום. צהריים, אחר הצהריים, עדיף לא להתקרב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
לאורך כל השנה האחרונה, אני חושב שהמוזיקה עזרה להרבה אנשים. אני יכול לספר על הופעה מעולה שראיתי בזמן האחרון: המופע של רוקפור עם תזמורת הקאמרטה בהיכל התרבות. אני חושב שזה היה מופע חד פעמי. אבל בכל סיטואציה מומלץ לתפוס אותם, עם תזמורת או בלי תזמורת. רוקפור הם אחת הלהקות הטובות שיש פה, חברי ילדות מחולון. אבל לא בגלל זה אני אומר את זה. הם פשוט מעולים.

 

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
שלוש יצירות שהן השראה:
– ערן צור הוא תמיד השראה, ואני שמח שהייתה לי הזכות לקחת חלק באלבום החדש שלו! מומלץ לחפש אותו!
– שירה ויזל, אמנית שאותה אני מלווה תקופה ארוכה ושרק משתבחת עם הזמן, הוציאה את אלבומה הרביעי "זאת לא רק אני". במקביל היא מקיימת בדיזנגוף סנטר תערוכה קבוצתית בשם "מה יישאר" שמתכתבת עם האלבום ועם מצבה האישי, וכן עם מצב הלחימה המתמשך במדינה. בתערוכה מציגים הרבה אמנים ואף נערכים פאנלים בנושאים שונים, שווה לעקוב.
– האלבום היפהפה של אמיר צורף שהוא תמיד השראה. פחות הייתי שותף לעשייה, אלא רק אוזן מידי פעם בכל מיני שלבים ביצירה  שלו, מומלץ להקשיב.
– ועווד דבר אחד: אחרי כמה תקריות לא נעימות שקרו באוסטרליה, דבר אחד טוב שכן יצא משם זו להקת Amyl and the sniffers. אם בא לכם מכת אנרגיה על הבוקר, חפשו את הבלונדינית הזאת שלא עוצרת לרגע. מומלץ בלייב.

 

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש הרבה ארגוני צדקה, ומרגע שתרמתי לאחד כנראה שנכנסתי לאיזה מאגר וכל פעם מתקשרים אליי. אני כבר לא זוכר למי תרמתי וגם לא בטוח מה היה אמיתי ומה לא. האמת שהכי אני אוהב לתרום ברחוב למי שאני רואה שבאמת צריך, זה הכי ישיר וברור. משהי פעם אמרה לי שמבחינת המצווה של לתת צדקה, גם אם מישהו רימה אותך – אתה עשית את המצווה. אבל העניין הוא שכשאתה נותן ברחוב, הקשר עם הבן אדם שמולך מאיר לשני הצדדים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אשתי. אין פה בכלל שאלה.

מה יהיה?
יהיה טוב בסוף. כך אני מאמין. כשנפתחות העיניים ודברים מתקדמים החרא צף, סליחה על הביטוי, אבל הוא היה שם תמיד ורק עכשיו אנחנו רואים אותו. עדיף לראות ולטפל מאשר לא לראות. אני מאמין שבסוף יהיה טוב, עם המחיר הכבד. אומרים עידן הדלי ואנחנו רק בהתחלה וזה יכול לקחת גם מאות שנים, אבל אנחנו בדרך לשם, אני מאמין שאנחנו בדרך לטוב. מקווה שכולם יחזרו במהרה ושהעולם המשוגע יתבגר ויירגע.