חנות של חתיכים ושכונה שהיא תגלית השנה. העיר של מור קורל

>> בתקופה האחרונה המיקסולוגית מור קורל ג'ינגלה כהרגלה בין ברים למסעדות, במסגרת עיסוקה בהקמה וליווי של מקומות חדשים. במקביל היא מושקעת בפיתוח פרויקט NEGAVE – מותג אגבה (כמו טקילה, אבל ישראלי!) כחול לבן, שלפני המלחמה עם איראן עמד להיות מושק. כרגע היא בחו"ל, משוטטת בין ניו יורק, מונטריאול ופריז.
"אני רואה את התמונות של בתי עסק באלנבי – השכונה שלי – מרוסקים, והמוח מסרב לקלוט מה שהעיניים רואות. יש בי הרבה כעס על 'קהילת הברמנים הבינלאומית', שלא מגלה שום עניין במה שקורה כרגע אצלנו. בזמן שמותגי אלכוהול בינלאומיים, גדולים ומוכרים, מתרברבים במונחים כמו בניית קהילה, ערנות לסביבה וערבות הדדית – כולם במירכאות כמובן, נראה שכל מה שקורה באזור שלנו לא ממש מעניין אותם. אני נקרעת בין הרצון לייצג אותנו בעולם, לבין תחושת מיאוס מהצביעות החוגגת".

>> מסעדות נוסטלגיות של פעם ואגרוף של טעמים // העיר של דותן גרינברג
>> לחם שהוא חוויה רוחנית וחנות גת סודית // העיר של יואב וינפלד

1. ג'וני משקאות

חנות האלכוהול הכי טובה והכי משפחתית בעיר. ג'וני, האגי, תומר וכל העובדים שהם כמו משפחה, הם בין האנשים עם הלב הכי רחב שהכרתי. תמיד יקבלו את פני המגיעים בסודה קרה או צ'ייסר של משהו מעניין. יש להם מגוון מטורף של אלכוהול שלא מוצאים בכל מקום ומחירים מעולים, והם גם הכי חתיכים שיש.
העלייה 46 תל אביב

2. FLOR

בר יין טבעי מושלם שהוקם על ידי עדי ראיף ואורי קורץ. את שניהם הכרתי במסגרת לימודי גסטרונומיה באיטליה – אנשים טובים ואמיתיים, שנהנים להגיש ליינות מעולים ואוכל מפחיד של אורי. שרופה עליהם.
וילסון 10 תל אביב

3. קפה אטלס

חנות תבלינים וותיקה ומשפחתית ברחוב לוינסקי. בעלת הבית המושלמת עושה בעצמה את הזעתר שלדעתי הוא בין הטובים בעיר. תמיד אתעקש להביא מהם חומרים לאירועים ותפריטים, גם אם זה לא בדיוק בדרך. יש להם תבלינים מעולים ותמיד יזרקו גם כמה מילים טובות להמשך יום נעים. מחממים לי את הלב.
לוינסקי 49 תל אביב

 

4. שכונת ביצרון

תגלית השנה מבחינתי, כתל אביבית במקור. שכונה של שקט וירוק בתוך העיר. חיפשתי מקום לגור בו שמחובר לעיר ולעשייה, אבל מרגיש כמו כפר. מרקם חברתי כייפי של תושבי שכונה צעירים לצד ותיקים, והרבה כבוד הדדי. אני אוהבת לחזור לכאן בלילה לשקט או לעבוד מהחצר שלנו באמצע היום. עוד בית קפה או בר אחד שייפתח כאן וזה יהיה המקום המושלם.

5. פארק מדרון יפו וחוף גבעת עלייה

פשוט המקום הכי יפה בעיר.

מקום לא אהוב בעיר:

המקום הכי עצוב בעיר שיוצא לי לעבור בו לא מעט זה רחוב הגליל. לא פעם ראיתי שם אלימות משטרתית והתנהגות מתעמרת מצד אנשי "אכיפת החוק" כלפי אנשים מהשכבות העצובות ביותר בחברה, נשים במעגל הזנות ודרי רחוב לא מטופלים. אוכלוסיות שדורשות הרבה יותר טיפול ותשומת לב ממה שניתנת להם כרגע, ובטח לא ראויים ליחס המזלזל והמשפיל שצריכים להתמודד איתו מצד בריוני החוק.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"מופע טוטאל" – סרט מדהים מכל זווית שהיא שריתק אותי לכיסא ובסופו, ובהפתעה, נכנס לאולם היוצר המדהים רועי אסף, שפשוט ראה באינטרנט שהאולם מלא והחליט להגיע ולרגש את הצופים בשיחה אישית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"סוד האושר הפנימי" של ניסים אמון. עשה לי הרבה סדר בראש ובלב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עמותת "ארץ חדשה", שהוקמה למען שיקום ובנייה מחדש של קהילות בנגב המערבי ובעוטף עזה. יצא לי להכיר את פועלם מקרוב כשהקמנו יחד עם קרן מיראז' קורס ברמנים, שנועד לחזק ולבנות מחדש פאבים קהילתיים באזורים האלו. המטרה שלהם היא לתת כלים ולייצר קשרים משמעותיים שיחזקו את הפרט והקהילה באזורים שנפגעו כל כך קשה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יוליה פלנצקיה, מנהלת הבר בתאילנדית בהר סיני ושל הבר החדש שלהם – מולאם. כשכבר הייתה אשת אלכוהול מובילה ובעלת בר מצליח בבלרוס היא עלתה לארץ מתוך רצון לעסוק בתחום ולהצטיין, והיא אכן אשת מקצוע שלא ראיתי כמעט כמוה בעיר – חרוצה, יסודית ולא מעגלת פינות. לשמחתי עבדתי איתה צמוד בחודשים האחרונים על פתיחת הבר התאילנדי החדש, וגיליתי אישה חכמה, חזקה ומוכשרת, שעושה הרבה עבודה קשה, בשקט, די מאחורי הקלעים. היא ראויה לכל הכבוד וההכרה שאפשר – כי כמעט כבר אין אנשי ונשות מקצוע מסורים ומקצועיים כמוה, ולהרבה אנשים בתעשייה יש מה ללמוד ממנה.

מה יהיה?
בפעם הראשונה בחיים אני באמת מודאגת ולא יודעת מה יהיה.