קפה עם אנרגיה של תנועה ומה שהיה פה פעם. העיר של מרינה בלטוב

מרינה בלטוב (צילום: Sophia Sukhanov)
מרינה בלטוב (צילום: Sophia Sukhanov)

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים אהובים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: מרינה בלטוב, המנהלת האמנותית של תיאטרון הבית, נערכת לעליית ההצגה "זינוק", מתעכבת איתנו על המקומות שבהם עדיין רואים את תל אביב שהייתה וכמעט איננה וממליצה על סיבוב ברים ייחודי

מרינה בלטוב היא המנהלת אמנותית של תיאטרון הבית (יחד עם ג׳ייסון דנינו הולט) ויוצרת ומביימת בימים אלה את ההצגה "זינוק" (ביחד עם סאבא סבלייב). ההצגה תעלה בבכורה ב-15.5 (וגם ב-16.5 וב-17.5). פרטים נוספים והזמנת כרטיסים כאן

>> העיר של אייל דץ: מכות לתיקון המידות ובציר חומוס של בוקר
>> העיר של גיא שמי: תל אביב של מעברים סודיים ושניצל מיתולוגי

מתוך "זינוק", תיאטרון הבית (צילום: סופיה סוחאנוב)
מתוך "זינוק", תיאטרון הבית (צילום: סופיה סוחאנוב)

1. רחוב מונטיפיורי

בגלל הבאוהאוס שכמעט כולו משופץ, ומה שלא משופץ את יכולה לדמיין איך זה יראה. זה מחזיר אותי לעיר הלבנה, לדמיון שהיה לאנשים שבנו אותו, ואיך עכשיו השיפוץ מחזיר את הכל לחזון שהיה פה.

רחוב מונטיפיורי (צילום: באדיבות הוטל מונטיפיורי)
רחוב מונטיפיורי (צילום: באדיבות הוטל מונטיפיורי)

2. כיכר ביאליק

מקום נוסטלגי, מחזיר אותי מיד לאווירה של שנות החמישים ושישים בתל אביב. אני בן אדם נוסטלגי אפילו שלא גדלתי פה.

מי הכניס לפה מכוניות? אה יופי, אף אחד. כיכר ביאליק (צילום: Shutterstock)
מי הכניס לפה מכוניות? אה יופי, אף אחד. כיכר ביאליק (צילום: Shutterstock)

3. הטיילת

החלקים השבורים ולא משופצים של הטיילת (נותרו מעט) – יש שם יופי של העיר של פעם. באופן כללי העיר של פעם, כשאני רואה אותה, היא מרגשת אותי.

מקום כל כך רגוע שהפך ברגע למפחיד. הטיילת. צילום: Shutterstock
מקום כל כך רגוע שהפך ברגע למפחיד. הטיילת. צילום: Shutterstock

4. הברים של אלנבי

אני אוהבת לעבור בין הברים, בשינוי האווירות בין המקומות, בין ההיי קלאס ללואו קלאס, לשנות אווירה עם כל מקום ולאט לאט להתקרב לים.

אחד המקומות באלנבי. צילום: איליה מלניקוב
אחד המקומות באלנבי. צילום: איליה מלניקוב

5. קפה ניסו/תיאטרון הבית

המתחם הזה הוא מקום שתמיד חי, תמיד מלא אנשים, תמיד פגישות ספונטניות שהן תמיד מה שאני צריכה לנשמה בכל רגע נתון. קפה שיש בו אנרגיה של עשייה ותנועה, ולא של "להרוג את הזמן". אני מאד אוהבת את זה. נועם 7

קפה ניסו. צילום: קפה ניסו
קפה ניסו. צילום: קפה ניסו

מקום לא אהוב בעיר

רחוב המסגר מיד עושה גועל בגוף. זה רחוב מאד אגרסיבי לצד עיר מאד נעימה. המגדלים, התנועה, השיפוצים ורעש… הכל אוכל אותך ועושה אותך קטנה. לא אוהבת.

יום אחד זה יראה ככה. עד אז, בלאגן. המסגר פינת יצחק שדה (הדמייה באדיבות עיריית ת"א-יפו)
יום אחד זה יראה ככה. עד אז, בלאגן. המסגר פינת יצחק שדה (הדמייה באדיבות עיריית ת"א-יפו)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
״מוות קטן״ של היוצרת מיטל רז בתיאטרון הבית. דווקא בתקופה הזאת לחזור ליצירה שרצה עוד לפני המלחמה, יצירה עדינה וקטנה ונוגעת ללב על החיים שלפני, תוך כדי ואחרי.

מוות קטן // 9-10 ביולי בתאטרון הבית

״באמצעים מינימליסטיים ובכישרון יוצא דופן, מיטל רז הצליחה ליצור הצגה עמוקה, מקסימה ומלאת אהבה, שמוצאת את הקומי בטרגי ולהיפך״ ננו שבתאי, עיתון הארץ.מופע סולו וירטואוזי של היוצרת הכי כריזמטית בעיר, מופע על מוות שהוא מסאג׳ מחוייך ללב.הפרטים כאן בפנים >>

Posted by ‎תיאטרון הבית – Habait Theatre‎ on Tuesday, June 27, 2023

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
שירים של הזמרת Kama Kamila. יש שם חיות, כוח ומאבק אמיתי וחזק בין החיים והמוות. זאת מוזיקה שנותנת לי כוח ונחמה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לארגונים שמתעסקים בפוסט טראומה של חיילים. צריך לטפל בהם עכשיו, לא להזניח, להפנות לזה כמה שיותר משאבים.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע
ג'ייסון דנינו הולט
. השותף שלי לניהול האמנותי של תיאטרון הבית והאיש שאני הכי מרימה לו מאז שאני מכירה לו.

5. מה יהיה?
New government, new life, new peace. בסוף זה יקרה.