האח השבור של שדרות רוטשילד. העיר של השחקן עומר עציון

עומר עציון, מתוך המחזה נס ציונה. צילום: דויד סקורי
עומר עציון, מתוך המחזה נס ציונה. צילום: דויד סקורי

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: השחקן שמופיע במחזה החדש "נס ציונה" בתיאטרון תמונע. כדי להתכונן לתפקיד בסדרה "הטבח", הוא הלך להתמחות במסעדה הזו ובכלל לא רצה לעזוב. עד שהגיעו תפוחי האדמה

1 . דיזנגוף סנטר

המקום הראשון שנקשרתי אליו בעיר, תמיד העיר התנקזה לי איכשהו לסנטר גם כשהייתי פריפריאלי וגם הארדקור תל אביבי. כשהייתי בן 6, דודה שלי עבדה בחנות איפור בצד הפחות פעיל של הסנטר, זוכר איך הקניון העצום הזה הילך עלי עם קסם משוגע. מאוחר יותר הייתי בורח מהתיכון בבית שמש ובא ללמוד לבגרויות בהיסטוריה במדרגות של הקומה האחרונה ליד חניון הגג של קולנוע לב האהוב, רק שם הייתי מצליח באמת להתרכז.
דיזנגוף 50

דיזנגוף סנטר (צילום: shutterstock)
דיזנגוף סנטר (צילום: shutterstock)

2 . רחוב יהודה הלוי

האח השבור של שדרות רוטשילד. הרבה שנים גרתי ברחוב המגיד, רחוב קטן שמחבר בין רוטשילד ליהודה הלוי, שגרם לי לתהות על שני המקבילים האלה, אם רוטשילד מצטייר כמו שתל אביב רוצה להראות, יהודה הלוי הוא המציאות, תמיד אני אבחר ביהודה הלוי על פני רוטשילד. רחוב עירוני קשוח וארוך שמשנה את האופי שלו לאורכו. שומר בתוכי חסד נצחי לרחוב הזה שתמיד אני מנופף בו שלומים ושולח נשיקות באוויר למלצרים, לספרים ולמוכרים בבתי העסק השונים, כאילו אני מינימום קזבלן.

מדבר אורבני לכלי רכב בלבד. רחוב יהודה הלוי החדש (צילום מסך: נת"ע)
מדבר אורבני לכלי רכב בלבד. רחוב יהודה הלוי החדש (צילום מסך: נת"ע)

3 . מנזר

הבר האולטימטיבי שחוגג השנה 30 שנות קיום. תמיד אשב בפנים על הבר מעץ, שמזכיר באיכות שלו קצת את הברים של חיפה וירושלים בקטע הטוב שלהם, רוב הזמן יש מוזיקה טובה, מגוון בירות שיחסית מתומחרות במחיר שפוי, תמיד יש אוכל טעים, גם אם מפוצץ תמיד תהיה שם איכות של פרטיות. מקום מושלם שאף פעם לא נמאס לי להיכנס אליו.
אלנבי 60

המנזר (צילום: שלומי יוסף)
המנזר (צילום: שלומי יוסף)

4 . פארק הירקון

פשוט אוהב אותו לכל אורכו מהצד שקרוב לרמת גן ועד אזור צופי הים שקרוב לנמל. תמיד כל אזור בו מזכיר לי מלא זיכרונות יפים, אם זה מההופעות המיתולוגיות של האמנים הכי גדולים בתקופת הילדות והנעורים ועד ימינו – לקפוץ עם הבת שלי טוני בטרמפולינות של הספורטק. אין פעם שאני לא עובר בו בהווה באופניים, בהליכה או בריצה ונזכר לברך על החיים ועל העיר היפה הזאת.

פארק הירקון. לעצים והופעות, כמובן. צילום: shutterstock
פארק הירקון. לעצים והופעות, כמובן. צילום: shutterstock

5 . בר 51

מושיקו גמליאל עושה את האוכל הכי טעים בעיר. הביא איתו את כל הירושלמים להראות לתל אביבים איך עושים את זה נכון. הרומן שלי עם המקום התחיל בהתלמדות שעשיתי שם כצ׳קר לתפקיד בסדרה הטבח, מרוב שנהניתי לא רציתי שהמשמרת תסתיים וביקשתי ממושיקו להתחיל לעבוד שם. הוא אמר לי סבבה אבל תתחיל מלקלף תפוחי אדמה, אז ויתרתי ובמקום זה לפעמים אני שם שם מוזיקה שאני אוהב.
הירקון 59

בר 51. צילום: נמרוד סונדרס
בר 51. צילום: נמרוד סונדרס

*עם כל הכבוד לחמישה מקומות בתל אביב חייבים להכניס גם בית קפה, ככל שהזמן עובר אני מבין שהתחתית, הקפה של בועז עומרי ואסף שהתחיל כסוג של פיצוציה למכירת סיגריות והפך למוסד עירוני, הוא באמת מקום עם קסם מיוחד, תמיד יקבץ אליו את כל החברים שלי גם אם הם באים מעולמות שונים. לא יעזור, משהו בדי-אן-אי של המקום מדויק מאוד והוא גם במרחק הליכה קצרה מתיאטרון תמונע, שם אני מופיע בימים אלה עם מחזמר שעושה מחווה לעיר אחרת, ׳נס ציונה׳, ומאיר בשירים מופלאים ויפים איזוטריה עירונית באור מתוק מאין כמוהו.

התחתית. צילום: בן קלמר
התחתית. צילום: בן קלמר

עומר עציון משחק בימים אלה ב"נס ציונה – המחזמר", מחזמר קומי בבימויה של יעל טל מבית אנסמבל "קבוצת עבודה" שעולה בתיאטרון תמונע. תאריכי ההצגות הקרובות: 4.4, 5.4. לפרטים נוספים