רוח מהים שוטפת את הבית וזיכרון משכונת מחלול. העיר של עידו פלג

עידו פלג הואאדריכל ויזם, נולד וגדל בבסיסי חיל האוויר ומתגורר כעת בתל אביב. ספר הביכורים שלו, "המקום ללא השם", יצא לאחרונה ועוסק ברודן מחוכם שמדכא את אזרחיו באמצעות מיזמי בנייה חדשניים, ובארכיטקט צעיר ומהפכן שמסתבך לאחר תכנון מבנים הנתפשים בידי השלטון כמעשה בגידה ומרד. כדאי לכם להשיג אותו כאן ובחנויות הספרים

>> העיר שלנו: 8 המלצות אדירות שקיבלנו השבוע על ובתל אביב
>> הבניין הכי יפה בעיר ובר של אחרי הפגנות. העיר של יניב סגל

1. דיזנגוף בן גוריון

גרתי בפינה הזו במשך שש שנים. הייתי יושב במרפסת המקורה בשעת ערביים, פותח את הויטרינה ונותן לרוח מהים לשטוף אותי ואת הבית. את הספר "המקום ללא השם" כתבתי במרפסת הזו.

2. שכונת מחלול

סבא שלי זכרונו לברכה נולד וחי בשכונת מחלול, בין חוף הילטון לחוף גורדון של ימינו, שכונה של פחונים עם הצפות בחורף ומגפות ויתושים. קשה לנו לתאר את המקום היום כשכונה קשת יום. כדי להגיע לבית הספר, סבא שלי ואחותו היו צריכים להחליף שלושה אוטובוסים ולהסתיר שהם ממחלול. כשאני בחוף, יושב על גבעת הילטון או הולך בבן גוריון, אני מתגאה בסבא שלי ונפעם איזה עיר ומדינה הם הקימו.

3. הטיילת

בעיקר במקטע שבין כיכר אתרים לתל ברוך. במשך שנים, לקראת שקיעה, הייתי יוצא לרוץ קילומטרים מכיכר אתרים עד לתל ברוך ובחזרה, נהנה מהים, מהאנשים שבמשך שבועות הכרנו תוך כדי ריצה, מהנהנים אחד לשני כשאנחנו חולפים אחד על פני השני או רואים זה את זה ברחוב.

4. כיכר הבימה

בימי הסתיו והאביב, בשישי לקראת שבת, אני לוקח ספר ומתיישב במרכז הכיכר במקום הנפלא שדני קרוון תכנן. מצד אחד הבימה, כשבזמן הצגה אנשים נראים מהחלון הגדול שנפרש מהקומה השניה לרביעית, ומצד שני היכל התרבות. בחול שבמרכז ילדים משחקים, ומסביב בליל של אנשים מכל הגילאים והמינים נפגשים, שותים קפה או בירה או סתם מדברים.

5. גשר לה גארדיה

עם הפנים צפונה. המבט צפונה מהגשר מציג את העיר שהפכה להיות המגה-עיר של ישראל. המבט הזה זורק אותך לניו יורק ולמטרופולינים הגדולים. גורדי השחקים שחובקים את איילון נותנים את הצד האחר, הנוסף של העיר, את הבינלאומיות שלה.

מקום לא אהוב בעיר

התחנה המרכזית החדשה, החצר האחורית של העיר. ההשלמה עם ההזנחה היא נוראית. קומות שלמות סגורות, ואלה שפתוחות נראות כמו המקומות המאוד לא מכבדים של ערים ממדינות עולם שלישי שנמנעים מלבקר בהן. מבנה שקם בחטא מלכתחילה. מקום נוסף שטעון שיפור בהקדם הוא צומת הרחובות בגין והרכבת, חוסר הטיפול של העירייה גרם למקבץ של בעיות שגורמות לחשש בכל פעם שמגיעים לאזור.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
יש אירועים רבים שאני נהנה לקחת בהם חלק. אחד האחרונים היה פסטיבל הסרטים הרוחניים בסינמטק, ובמיוחד הסרט "הנזיר והרובה". נהניתי מאוד גם מההופעה של מארק אליהו בהיכל התרבות שהייתה אדירה. העיר מציעה עשרות אירועי תרבות בחודש, וזה כיף אדיר.

 

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
סיפורי הגבורה מאז שבעה באוקטובר. יש כל כך הרבה סיפורי גבורה שאין אפשרות בכלל לדרג ביניהם, כולם מדהימים, יוצאי דופן ומעוררי גאווה והשתאות על מה שאנשים עשו. כבוד גדול להיות חלק מהעם הזה.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קטנתי מלהמליץ, כל אחד צריך להתנדב לפי צו מצפונו ובהתאם לדעותיו, כל התנדבות באשר היא, חשובה. אני מאמין שהתנדבות עם הדור הצעיר והשפעה חיובית עליהם תהווה ערך גבוה עבור העתיד שלנו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
העשייה הענקית והבלתי ניתנת להבנה של "אחים לנשק" באקספו. המדינה חבה רבות למתנדבים האלה שהזכירו לנו על מה אנחנו נלחמים. אבקש גם להוקיר את כל אלה שעוסקים בפצועי המלחמה ומשפחותיהם, עולמות שלמים שבלי התמיכה הזאת היו נופלים.

מה יהיה?
מקווה שטוב. בתור נכה צה"ל, נוספו לארגון אלפים מאז שבעה באוקטובר והצפי הוא שזה יעלה לעשרות אלפים, כל אחד עם פציעותיו. אולי אנחנו צריכים ללמוד שאסור לנו לשתוק, אסור לנו להרגיש לא שייכים למדינה ולא לקחת חלק כשגורלות נקבעים (למשל, אחוזי הצבעה נמוכים בתל אביב). אם נתעלם זה לא ייפתר. פשוט נהיה מובלים במקום מובילים. כדי שיהיה טוב, אנחנו חייבים להתעורר ולהיות אקטיבים. ואז יהיה טוב.