מסע בזמן עם שעון מקולקל וקזינו גדול של ידע. העיר של רון הלד
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם בעיר. והפעם: רון הלד אוחז ברומן ביכורים עתיר באזז, "מקץ שבע שנים", ולוקח אותנו למסע אל חמש מקומות בתל אביב שהם אי של שפיות בים של שגעון. שזה בדיוק מה שכולנו צריכים עכשיו
>> רון הלד, 36, מציג את ספר הבכורה שלו, "מקץ שבע שנים", זוכה הפרס לספר ביכורים ע"ש גדעון תלפז לשנת 2024 עוד בטרם יציאתו לאור. הוא גם נשוי ואב לשלושה, מוסמך החוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, איש מודיעין ויזם הייטק בתחומי הבריאות והבינה המלאכותית. והוא גר בתל אביב (אחרת הוא לא היה מתארח במדור הזה, כן?)
>> העיר של יובל שילר: בר שכונתי מאירופה ומקום שמציע תקווה
>> העיר של יערה יעקב: ארמון הברקת של תל אביב ועוד זיכרונות
1. בית יולדות ליס
שניים מהשלושה שלנו נולדו שם, מקום שתמיד מעלה חיוך גדול להיזכר בו. כל חוויה שונה ומיוחדת במינה. בתי יולדות הם מהמקומות הכי קסומים בעולם.
ויצמן 6
2. האחים גרין
חנות הספרים שקיבלה את פניי כשעברתי לעיר, והפכה עם השנים לחברות אמיתית. היו שנים שהייתי יכול לבוא בכל יום ולצאת גם עם מה שחיפשתי וגם עם עוד שקית מלאה בדברים שלא ידעתי שהייתי צריך לחפש, שעם הזמן התקבצו לכמה וכמה ארונות ספרים שמעטרים את הקירות אצלנו בדירה. היום זה פשוט אי של שפיות בים סוער של שיגעון.
ידידיה פרנקל 39
3. לקס שעונים
כל ביקור עם שעון מקולקל הופך למסע בזמן. מקום שבלי להתאמץ משמר את האווירה של בעלי המקצוע של פעם, כשעוד היינו הולכים לתקן דברים במקום לקנות חדש.
אלנבי 84
4. מקום של אמנות
הייתה תקופה שלמדתי ציור אצל אריק ונטורה שהסטודיו שלו היה שם והייתי מגיע לשם בכל שבוע. בעיר כל כך צפופה וקומפקטית, השילוב של המימדים החריגים של הבניין – הגובה, הרוחב, המסדרונות הארוכים – עם האווירה של אמנים שבאמת עובדים שם עכשיו, משרה תחושה של שגב תעשייתי.
קיבוץ גלויות 45
5. ספריית סוראסקי
אפילו שלמדתי מתמטיקה, עם ספריה אחרת בצד השני של האוניברסיטה, זה היה ונותר גם היום חלל העבודה האהוב עלי מכולם. קזינו של ידע ויצירה שכשיוצאים ממנו הלומים החוצה עם סגירת הדלתות לא מבינים איך זה שיש חושך בחוץ.
מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר
כל העבודות והפרויקטים בשנים האחרונות לאורך אבן גבירול (למשל פינת קפלן ופינת קרליבך-יהודה הלוי-מרמורק) הפכו את הצמתים, מעברי החציה, המדרכות והסימונים, לכאוטיים לגמרי – בעיקר לרעת הולכי הרגל – ולבלתי אפשריים לילדים או סתם אנשים חולמניים. אינספור כמעט-תאונות בכל יום.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אביב גדג' בפארק אריאל שרון, איש ויוצר חד פעמי עם לב ענק ורותח. משירים כמעט נבואיים, דרך שירים שמתארים בדיוק את מה שאתה מרגיש ועד שירים שפשוט מפוצצים לך את הורידים ברגש חם וסוער של זעם, עצב, נחמה ותקווה. אף אחד לא כותב ככה, אף לא מלחין ומפיק ככה, אף אחד לא שר ומופיע ככה. פרפורמר ענק וחשוף, שאפשר וצריך לראות שוב ושוב ושוב.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קינת "שאלי שרופה באש" שחיבר מהר"ם מרוטנבורג – לצערנו גם אחרי כמעט 800 שנים היא עדיין רלוונטית וכואבת, ומיטיבה לתאר גם את ההיסטוריה הקרובה שלנו. ובכל זאת היא מצליחה לבנות מהכאב ציפייה לעתיד טוב יותר. וגם השיר "Hound Voice" של ייטס – תיאור חד ומדוייק של המציאות הפראית שמתפרצת לחיים המהוגנים שלנו פתאום.
לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"חיבוק ראשון", עמותה שמטפלת בתינוקות נטושים ובודדים – בזמן הזה ובכלל.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
האחים דוקטור שעושים הכל טוב ונכון. האחים זה משרד הבוקר הקבוע שלי, והמקום הראשון שאני אזמין אליו אנשים מחוץ לעיר. אבל העשייה שלהם מחברת את המקום הנפלא הזה בקרסים ולולאות לחברה הישראלית שיש כל כך הרבה מה לתקן בה. אם אני צריך לדמיין את התיקון – ככה הוא נראה.
מה יהיה?
מה שיהיה יהיה, אבל עלינו החובה לוודא שההווה שלנו הוא כזה שראוי שנחיה בו.