>> בתל אביב אפשר למצוא בקלות פיצה טובה –את 24 הטובות ביותר תמצאו כאן– אבל רענן נוסל יש רק אחד (כדאי שתעקבו): פיציולו ומומחה לפיצה איטלקית, והישראלי היחיד שזכה להיכלל בפרויקט היוקרתי "100 הפיצות הטובות בעולם" מטעם האקדמיה האיטלקית הרשמית לאמנות הפיצה (A.O.C.R.I – Association of Official Certified Italian Restaurateurs). כבנו של מייסד ומנכ"ל "פיצה דומינו", נוסל חי ונושם פיצה מילדות. במקביל לתפקידו כסמנכ"ל הרשת וכיצרן בצק ("רענני'ס"), הוא עורך סדנאות מאסטר קלאס פיצה בכל העולם, מייעץ למסעדות פיצה מובילות ושופט בתחרויות בינלאומיות. זאת העיר שלו, רק אל תשאלו אותו אם אננס על פיצה לגיטימי או לא.

>>חנויות קטנות ומופלאות ושפע חסר תכלית // העיר של ורד נסים
>>מיץ התפוזים הכי טוב וחנויות ספרים כמו בחו"ל // העיר של שקד בשן
>>קצת ירוק לנשמה ומקומות שהיו חסרים בעיר // העיר של נטעלי בראון

1. הדסון

בעיניי, הדסון היא מסעדת הבשרים הטובה בישראל, נקודה. זו לא רק ארוחה, זו חוויה קולינרית שלמה. השף מתן אברהמס, מומחה בשרים ברמה הגבוהה ביותר, מצליח להפתיע אותי בכל פעם מחדש עם טעמים עמוקים, ביסים מדויקים ושירות שאין שני לו. במיוחד בשבילי הוא מכין שקדי עגל, שזה מעדן מלכים – אי אפשר לאכול הרבה אבל כל ביס הוא חלום. לכל חובב בשר מושבע בארץ ובעולם, זהו המקום לחוות את הטיפול הטוב ביותר בנתחים. אני תמיד בוחר רק את הטובים ביותר, ובהדסון עומדים בסטנדרט הזה תמיד.
הברזל 27 תל אביב (רמת החייל) // לילינבלום 41 תל אביב

2. חומוס אשכרה

אני מחובר לחומוס אשכרה בקשר רגשי עמוק – זהו החומוס האהוב עליי ומקום של מסורת. עוד כשהייתי צעיר, לפני הלחץ של הפיצריה שלנו בבן יהודה-ירמיהו (דומינו), הייתי עוצר שם עם אבא שלי בדרך לעבודה. היינו יושבים יחד על מנה אדירה של "משולש" – טעם שמחזיר אותי לאותם רגעים. זו נוסטלגיה שעד היום מצליחה לרגש אותי ומשמרת את הזיכרונות המתוקים של התקופה ההיא.
ירמיהו 45 תל אביב

3. מתי המקלל (אצל מתי)

אצל מתי המקלל יש את הבירה מספר 1 בעיר. המקום הוא מוסד אמיתי: שתיתי שם עוד כשהסבא, מתי "המקלל", ניהל את המקום, ואני ממשיך להגיע עד היום לנכדים שממשיכים את דרכו. זו חוויה אותנטית של בירה קרה וטובה באווירה שאין דומה לה. במיוחד בימי שישי, האווירה הופכת לחגיגה של ממש, מלאה בכיף והרבה קללות ססגוניות ביידיש ואוכל של פעם – דג מלוח אדיר עם לחם לבן. זו נוסטלגיה שאין שניה לה ואני ממליץ בחום לכל מי שמחפש מקום עם אופי והיסטוריה.
מטלון 41 תל אביב (שוק לוינסקי)

4. a

מסעדת a היא דוגמה למטבח שף מודרני בשיאו. יובל בן נריה הוא אחד השפים האהובים עליי בארץ ובעולם, והוא תמיד מצליח ליצור חוויה בלתי רגילה ואירוח מושלם. הטעמים שם הם אומאמיים ומדויקים, וכל חומר גלם מספר סיפור. למעשה, את כל חומרי הגלם המיוחדים שאני משתמש בהם לפיצות שלי, אני מביא משם, מיובל. זו הוכחה לרמת האיכות והחדשנות שהוא מביא לשולחן. האווירה והעיצוב מדהימים, וכשיובל יודע שאני בא – אני מקבל ביס ישר ממנו לפה שלי, וזה משהו שרק מיוחדים מקבלים.
מנחם בגין 121 תל אביב

5. פארוק בשוק

אני משתדל ללכת לפארוק בשוק בימי שישי. זו חוויה יפואית נעימה וטעימה שפותחת את סוף השבוע בצורה מושלמת. המקום מגלם את האווירה הים-תיכונית והשוק הצבעוני. אני אוהב את כל השוק, וחושב שהוא מזכיר לי את השווקים התוססים בחו"ל. הלוואי ששוק הפשפשים והאזור יחזור להיות תוסס ושוקק כמו שהיה בעבר.
רבי נחמן 6 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית היא לא רק "מקום", היא החמצה של עשרות שנים בלב העיר הכי מבוקשת בישראל. בזמן ששאר העיר דוהרת קדימה, האזור הזה נשאר מאחור, מוזנח ורווי בלאגן. החזון פשוט: ניקוי השטח, הוצאת גורמי הפשיעה והבלאגן והזרמת תקציבים ומשקיעים. אפשר להפוך את המקום הזה לפנינה של מסחר ומגורים ברמה הגבוהה ביותר בארץ. הגיע הזמן שהעירייה והמדינה יפסיקו להתעלם ויתחילו לבנות כאן עתיד חדש.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעה של התקווה 6 שעשתה לי טוב בלב. זו להקה מדהימה עם שירים כמו "בעולם שלה" שנותנים ללב וראש לעבוד. עומרי הסולן איש מדהים ויוצר מוכשר, ואני אוהב אותו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
את הכוח להמשיך שאבתי לאחרונה מהסיפורים על החטופים, אבל כתבה אחת שריסקה אותי במיוחד ונתנה לי כוח היא הסיפור של לירי אלבג. אני מכיר את בני המשפחה וקרוב אליהם, ולראות את הכאב שלהם היה פשוט מצמרר. המאמצים הנואשים של אלי אלבג שניסה הכל – כולל הצעות כסף וזעקה שהוא מוכן "לחתוך יד בשביל הבת" – עשו לי צמרמורת עזה והזכירו לי כמה גדולה אהבת אב וכמה אנו פגיעים. זה המסר החשוב מכל: ילדים הם החיים שלנו והעתיד שלנו, ובלעדיהם אנחנו לא שווים שקל. משפחת אלבג, אני אוהב אתכם מאוד ומחזיק אצבעות.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני משתדל לתרום המון, ואני מאמין שזו חובתנו. אם אפשר להמליץ על כיוון, אני קורא לתרום לארגונים המסייעים לילדים נזקקים שמתמודדים עם בעיות נפשיות ובריאותיות (ויש לצערנו המון כאלה), ובמיוחד לעמותת "עת לעשות". העיקרון המנחה אותי הוא פשוט: חשוב מאוד לדעת לתת ורק אחר כך לקבל. הנתינה קודמת. אני איש של אהבה, וזה חשוב שכולם יאמצו את גישת הנתינה הזו – כי רק כך נבנה חברה טובה יותר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני משוכנע שהדור הבא של הנהגת העיר נמצא בידיים של אסף זמיר. הבחור הוא לא רק מוכשר, אלא מבריק וחכם, והוא כבר עשה דברים מדהימים. גם עכשיו נוכחותו מורגשת בעיר, והאסטרטגיה שלו לטווח ארוך משפיעה. אני רואה בו מחליף ראוי מאוד לרון חולדאי – הוא מביא עמו ניסיון עשיר גם בחברה האזרחית וגם בקשרי חוץ. זהו המכלול המדויק שנדרש לעיר גלובלית כמו שלנו. החלום שלי הוא שאסף יקח את המשוכות ויצעיד את תל אביב קדימה לשנים יפות, טובות ומפותחות עוד יותר. הוא הדור הבא של העיר שלנו, ללא ספק.

מה יהיה?
אני חושב שבסוף בסוף בסוף יהיה פה טוב כמו פעם. אני לא נכנס לפוליטיקה, אני רק יודע שלנו יש את החומר גלם האנושי הטוב בעולם ומקווה באמת באמת שיהיה פה שקט ונצליח לחיות אחד עם השני באהבה ובנתינה. ישראל זאת המדינה שלי ותל אביב היא העיר שלי.

• העיר שלי
• פיצה
• הדסון
• מתי המקלל
• יובל בן נריה
• פארוק בשוק
• התחנה המרכזית הישנה
• אסף זמיר