מסעדה שנותנת הכל ותיאטרון שהפך לבית. העיר של שיר פופוביץ'

>> שיר פופוביץ׳ היא שחקנית ויוצרת תוכן שחיה ופועלת בתל אביב ואם אתם לא עוקבים אין לכם מושג. בימים אלה – כלומר בימים שאין בהם מטחים של טילים איראנים – היא מפציצה סרטונים בטיקטוק  ומככבת בהצגה "פותחות" של תיאטרון המשולש, קומדיה סקסית ולסבית למדי שכדאי לכם לראות ברגע שדברים פה יתחילו להסתדר (הם יתחילו להסתדר, נכון?) 

>> חנות של חתיכים ושכונה שהיא תגלית השנה // העיר של מור קורל
>> לחם שהוא חוויה רוחנית וחנות גת סודית // העיר של יואב וינפלד

1. מלכה

בתור שומרת כשרות (טפו השם ישמור;), אני מתקשה למצוא בעיר מקום שבו יכולה לאכול הכל הכל וברמה גבוהה, והמלכה של אייל שני נותנת לי את הכל, פלוס אווירה אדירה, צוות מלצרים שבסוף הארוחה הופך לחברים, ושף בשם מוויסה שיש לו ידי זהב. פעם ראשונה בחיים שלא הייתי צריכה להוסיף מלח לכלום. בימי רביעי וחמישי יש אווירה חשמל על גבול מסיבה, ממליצה לשבת על הבר ברמות עם הנאדי באדי.
דרך בגין 146 תל אביב

2. ⁠אוטו בלי אוטו

ליין מסיבות גאוני של נטעלי וולנסקי. בכל שלישי מיטב הדיג'ייאים של העיר גורמים לנו לרקוד לשירים שאתה בדרך כלל צורח באוטו, בין היתר "מבול" של קרן פלס ושירי פסטיגלים וטלנובלות. זאת מסיבה שפשוט מצליחה להרים את כולם על הרגליים ולהרחיב את הלב, אין כיף ומשחרר מזה.

3. תיאטרון המשולש

המקום שקצת הפך לבית שלי. תיאטרון המשולש בניצוחם של יובל קורן, רום רזניק ונמרוד דנישמן המדהימים שאין דברים כאלה, צעירים ומוכשרים שהקימו תיאטרון גאה ובועט. אנחנו מציגים שם את ההצגה ״פותחות״ שהיא באמת קורעת וצבעונית במיוחד, ובערבים של ההצגה המבנה (היפהפה) של המרכז הגאה בגן מאיר לובש חג. לבוא להצגה שם זה לבוא לאירוע ממש. והיי, יש גם 30 אחוז הנחה בקפה עלמה המהמם שצמוד לתאטרון על האלכוהול (שמותר להיכנס איתו להצגה). אין מושלם מזה.
טשרניחובסקי 22א' (גן מאיר) תל אביב

4. היכל התרבות

בהיכל התרבות אני מציגה יחד עם נגני הפילהרמונית ויונתן רוזן/דני לשמן את ההצגה "הנס כריסטיאן אנדרסון" בבימוי יוסי גוז (מחזה של עודד אהרליך והדס קלדרון) ,יחד עם המנצח גיא פדר ובשיתוף התיאטרון הארצי. המקום הזה שהוא פיסת היסטוריה תל אביבית הוקם ב-1957 ולבוא אליו באמת נותן מין תחושה של להיות חלק ממשהו גדול. על הקירות תמונות של כל האמנים הכי גדולים במדינת ישראל וזה כבוד וזכות להיות חלק מההיסטוריה הזאת.
הוברמן 1 תל אביב

5. יורם לוינשטיין

ה-בית הרשמי שלי. המקום שהכיר לי את תל אביב בו למדתי כסטודנטית צעירה למשחק, לב לב שכונת התקווה וגם בית חנה רובינא. שם, באמת בתוך שכונת התקווה לצד שוק הבשר, נרקמים חלומות של סטודנטים ובמאים צעירים בזכות יורם לוינשטיין ולילך סגל. מקום שבעיניי הוא פאר היצירה והאומנות.
מבשר 22 שכונת התקווה תל אביב

 

מקום לא אהוב בעיר:

דיזנגוף סנטר. קודם כל ,חשוב לומר שהמקום הזה נגדי. יש בי חיבה למקום שהוא קפסולת זמן של תל אביב של שנות ה-90, אבל אני גם חשה סלידה עמוקה וחרדה אמיתית עם כל כניסה לשם. ממה אתחיל? אם זה המדרגות שבאמת נבנו בהשראת המדרגות של הוגוורטס ואני נשבעת שמשהו זז שם כל שניה כשאני מנסה להגיע לארומה, או אם זה העניין שבלילה יש כניסה אחת לחניון והכל חשוך ומפחיד. מקום חרדה ממש.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
האירוע שפותח את הלב שלי כל פעם מחדש הוא הצגה שבה אני משתתפת, "טוק טוק" של התאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי, עם איציק כהן, יפית אסולין, גיא לואל, יובל סגל, דנה סמו, מיכל זיס ואבי גרייניק. אנחנו כבר מעל 300 הצגות של הטרפה הזאת והקהל לא מפסיק לשאוג מצחוק, בזכות דניאל רבינוביץ ואיתי ברלינר ואודי גוטשלק שבאמת ליהקו חבורה של אנשים מוטרפים שאוהבים אחד את השני.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לא נעים לי לומר, אבל "חברים".  אמא'לה התמכרתי מחדש. צפיתי בלי הפסקה ועזר לי לנשום.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
האמת שאני רוצה להפנות זרקור למשהו שהוא לא עמותה. הייתי מבקשת שתפתחו את העיניים וכשיש "הותר לפרסום" שמפלח לנו את הלב תקומו ולכו לתת כבוד אחרון לאנשים האלה שהקריבו את עצמם למעננו. אני משתדלת ללכת ללוויות של אלו שנתנו הכל למעננו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
ענת ניר, רעות נגר ואדם כהן אבני שדואגים שהעיר שלנו תהיה יותר טובה יותר יפה ויותר תרבותית.

מה יהיה?
אני אדם מאמין ואני מאמינה שבאמת אנחנו עם מאוד חזק עם לב טוב ושיהיה טוב. מאחלת שהחטופים יחזרו כבר ונוכל להתחיל לאחות את הדברים ולהיבנות כעם.