חנות שבלעדיה לא היו לי בגדים וקפה ב-6 ש"ח. העיר של שקד מילר

>> שקד מילר היא אחד הכוחות העולים בסצנה המקומית, זמרת-יוצרת-מפיקה שנשמעת לגמרי לא מכאן עם אר'אנ'בי מלוטש ומעודכן ונראית לחלוטין בשלה ומוכנה לפריצה הגדולה שלה. תוכלו לראות אותה לייב לפני כולם ביום רביעי הקרוב (20.11) באירוע הסלון העירוני של עיריית תל אביב-יפו במדרחוב נווה שאנן (כל הפרטים כאן), במסגרתו יהפוך המדרחוב המשופץ למסיבת לאונג' סלונית עם פינות ישיבה ותאורה ביתית. וגם אקו תופיע. אז בכלל.

>> העיר של מיה לנדסמן // קפה שהזמן קפא בו וטבע עם תנים מייללים
>> העיר של יובל שילר // בר שכונתי מאירופה ומקום שמציע תקווה

1. חוף צ’ארלס קלור

צריך להרחיב על חוף נקי, שקט ומהמם שכזה? אפשר גם להגיע עם סקייטבורד או אופניים ולנסוע בסקייטפארק. וחייבת לתת שאפו למחירון המחייב של החוף עם פיתה חומוס וסלט ב-12 שקל וקפה ב-6.

2. ג'ונז

אוכל מצוין, קוקטיילים מצוינים, ג’אז ובלוז ברקע, תאורה רומנטית ולבוש אלגנטי.
זבולון 13

3. דלאל

הכל טעים, האווירה נעימה ומפונפנת וגורמת לי לרצות ללבוש שמלת קיץ פרחונית ולהתבשם בבושם היקר שלי.
שבזי 10

4. Triangle

אם לא הייתה החנות הזאת, לא היו לי בגדים. שוק לוינסקי.
לוינסקי 37

5. נחמה וחצי

הסנדוויץ’. סטייק וצ’דר. אחד הכריכים האהובים עליי בעולם.
אחד העם 144

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר

אני לא מבינה איך עדיין ממשיכים להפעיל את מכונות שטיפת המדרכות בפלורנטין בכל בוקר. השטיפה מתבצעת עם מים בלבד, כך שזה לא ממש מנקה. במקום שהלכלוך יישאר על הרצפה, הוא עף לאוויר לחצי שעה ואז חוזר לרצפה. כל זה עושה הרבה רעש וטררם בלי הרבה תועלת. אני חושבת שצריך למצוא דרך יותר יעילה לנקות את העיר או לפחות לזרוק איזה ליטר מרכך כביסה במים שיעשה ריח טוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
זכיתי לראות הרצאה של יובל אברמוביץ’ בנושא הגשמת חלומות. אני ממליצה לכולם ללכת לראות אותו, כי יש לו סיפור ייחודי שמדבר לכל נפש. ההרצאה השפיעה עליי בצורה משמעותית; התחלתי להיות בקשר טוב יותר עם עצמי, לכתוב את המטרות שלי ולהתחיל להגשים אותן. ההתקדמות באפיקים שבחרתי בהם השתפרה פלאים, והקשר שלי עם עצמי התחזק.

 

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בדיוק אתמול הייתי בהופעה ראשונה של פרויקט “פתקים” של גיא מוזס, שאסף פתקים שאמנים שונים כתבו במהלך המלחמה ועיבד אותם ליצירות מוזיקליות. היה מעניין לשמוע את הפרספקטיבות השונות וגם לראות את המשותף בין היצירות, בלי שהאמנים בכלל נפגשו. אני חושבת שלי זה נתן איזו שהיא נקודת מבט חיצונית על המחשבות שלי בתקופה הזו. זה עזר לי להבין שהסיטואציה במציאות של המלחמה והנפש שלי הן לא אחד. לדעת להבדיל ביניהן חשוב לבריאות הנפשית.

 

לאיזה ארגון או מטרה את ממליץה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני חושבת שילדים ובני נוער בתקופה הזו עוברים חוויה מאתגרת מאוד. גם בלי מלחמה, גיל 14 הוא לא פשוט. יש הרבה ילדים ונוער בסיכון, ואפשר למצוא תוכניות התנדבות איתם דרך ארגונים כמו “עלם”, “רוח טובה” ו”גשר אל הנוער”. לפעמים בילוי של שעה בשבוע יכול לשנות לילד את החיים.

מי התל אביבי/ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני פשוט רואה את טל רשבסקי בכל מקום, ואני חייבת להגיד, יש לו סטייל. הוא לא מוותר. כשאני מתארגנת בבוקר אני בקושי שמה נעליים סגורות, הוא יוצא עם לוק של שבוע האופנה בפריז. תענוג להיתקל בו בעיר. וספה, מוזה, השראה.

מה יהיה?
כבר הרוב טוב. אני יודעת שלפעמים הדברים נראים כאילו הכל הולך לפח, הכל מדרדר, והטכנולוגיה אוי ואבוי, והניכור. אבל בואו נעשה רגע זום אאוט או טיים-אאוט (סטגדיש) ונביט על 100-150 השנים האחרונות. הדרך הכי טובה לנסוע ממקום למקום הייתה על סוסים (איך היית יורד לאילת נשמה? יומיים-שלושה לפחות). היה מלוכלך, ביוב זרם ברחובות, היה חוקי לסחור בבני אדם, לנשים לא הייתה זכות הצבעה, הלהט”בים היו נשחטים לא רק בעזה וגזענות הייתה בשיאה. איפה כל אלה ואיפה הקפה ב-POC אחרי פילאטיס מכשירים. אפשר להגיד שהעולם מידרדר, אבל בסך הכל אנחנו במגמה חיובית, ואם מכל אלה הגענו ב-2024 למדינת ישראל יחסית ליברלית, אני מצפה בקוצר רוח ל-150 השנים הבאות.