קצת לפני שהסרט החדש שלו "כנופיית המטרואיט" לוקחת את פסטיבל דוקוטקסט למסע בין אלסקה לחלל, הדוקומנטריסט הוותיק לוקח אותנו לנקודות האהובות עליו בעיר, כמו הנקודה שגורמת לו לחשוב שזו העיר הכי יפה בעולם, וחלל העריכה שבו הוא יודע בוודאות שיש פה את העורכים הטובים בעולם
יואב שמיר הוא במאי דוקו שאחראי לכמה יצירות משמעותיות כמו "מחסומים" (2003), "השמצה" (2009) וסדרת הטלוויזיה "למה ככה?" בכיכובו של דן אריאלי. בסרטו החדש "כנופיית המטאוריט", שמיר הגיע לאלסקה ופוגש שם דמויות ייחודיות, בעיקרן משפחה שחצר ביתה עומד אוטובוס ישן שבתוכו סלע עצום, שהמשפחה טוענת שהוא מטאוריט יקר ערך. הסרט יוקרן בסינמטק ת"א הערב ובשבוע הבא (כאן מתכרטסים), וגם במסגרתפסטיבל דוקוטקסט ה-11בספרייה הלאומית (כאן מתכרטסים עוד יותר).
>> מגדל השעון, כיכר בלי צלון, קרוק והפוך מנהלים. העיר של תום אורן
>> נזק איראני, קפה במונטיפיורי וחלום על הקאמרי. העיר של דורון טאובר
>> פלאפל של ילדות והגינה שהפכה למקלט. העיר של אסף אלב
1. חוף תל ברוך
מאז הקורונה, כשנסגרה בריכת האוניברסיטה, עברתי לשחות בים, ומאז אין שום סיכוי שאחזור לשחות בבריכה. הרבה יותר מעניין לשחות בים, וחוץ מימים שהים ממש גבוה או מזוהם, אני פותח שם את הבוקר ואז שותה קפה קר מסובסד ב-6 שקלים. גם בעיר הכמעט הכי יקרה בעולם יש בילויים זולים.
2. פארק הירקון
אני כבר כמה שנים טובות גר ליד הפארק, עד לא מזמן בחלק המזרחי והיותר פרוע שלו, ועכשיו בחלק המערבי. איזה כיף שיש את הבועה הירוקה הזו. פרט למגוון האנושי שיש בפארק, אני סקרן לראות מה יקרה עם אוכלוסיית התנים שהולכת וגדלה, ממש כמו ניסוי בדו קיום.
3. העלייה מכיכר אתרים
יש נקודה אחת, מאוד קולנועית, שאני תמיד נהנה לנסוע בה – כשנוסעים מצפון לדרום לאורך הים, עוברים את המנהרה של כיכר אתרים ועולים אחריה למעלה, ממש מול רחוב של״ג נפתח פתאום הים, ולכמה שניות אני חושב שתל אביב היא העיר הכי יפה בעולם.
4. גלידה ארטה
אני חובב גלידה, ואני חושב שזו גלידריה ברמה עולמית, כמה רמות מעל כל גלידה אחרת שאכלתי כאן, ולמען האמת גם בעולם. אני מאוד מעריך ומכבד את הבחירה שלהם לא להפוך לרשת. מאוד יפה בעיני שיש מקום שהוא בוטיקי, ומסתפק בזה שהוא הכי טוב שיש.
נחלת בנימין 11, תל אביב-יפו
5. אדיט
אולפני העריכה הכי קולים בעיר. בבניין ישן ברחוב ברזילי, כבר שלושים שנה (אולי קצת יותר), נערכים הסרטים והסדרות הכי טובים שעושים כאן. טליה וסשה הבעלים של המקום הם חובבי קולנוע מובהקים, ואנשים מאוד נחמדים, והם נתנו למקום אופי ואישיות יוצאי דופן. יש על הקירות המון פוסטרים של הסרטים שנערכו במקום, ולכל חדר יש נושא, ובתוכו אלמנטים שקשורים לשם החדר. ממש בימים אלו אני עורך בחדר "ניו יורק", שיש בו פוסטרים וכל מיני פיצ׳פקס שקשורים לניו יורק, וספת עור דהויה שכאילו יצאה מדירה בווילאג׳. ואת "כנופיית המטאוריט" ערכתי בחדר שנקרא "ספייס" (כמובן). ותמיד מסתובבים בין הקומות עורכות ועורכים סופר מוכשרים. עשיתי כבר די הרבה סרטים, ובאמת שכמעט בלתי אפשרי להתחרות ברמת הכישרון של העורכים בישראל.
ברזילי 1, תל אביב
מקום לא אהוב בעיר
תמ״א – זה לא מקום, זו מהות. לפעמים ממש בא לי לבכות כשאני מתעורר בבוקר מרעשי בנייה, כשאני נוסע באופניים ומסתכל על שלטי הבניינים שמבשרים על עוד פרויקט עם שם פלצני, ואני מבין שהסיוט הזה, מפגע הרעש הזה הולך ללוות אותנו עוד שנים רבות, ולמען האמת אני לא מבין למי יהיה כסף לגור בכל הדירות החדשות האלו.
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי לא מזמן בהופעה של טיפקס בברבי, וחוץ מזה שאני מאוד מחבב את המיקום החדש של הברבי, היה ממש כיף לראות את טיפקס שאחרי כל כך הרבה שנים עדיין נותנים בראש, וכיף לראות גם כמה הקהל שלהם מגוון.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"כשאנחנו חדלים להבין את העולם" של הסופר הצ'ילאני בנחמין לבטוט. ספר מעולה שממש התבאסתי כשהגעתי לעמודים האחרונים שלו. אני חושב שלמרות שהוא עוסק בפיזיקה והאירועים המתוארים בו התרחשו מזמן, השם שלו כל כך מדוייק למציאות שאנחנו חיים בה.
לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליץ בחום לתרום ל"אגודה למסעות אופנועים בגיל העמידה" , ועד שמישהו יקים אותה – לכל ארגון שמקדם שלום, סבלנות וסובלנות.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל ההורים הצעירים שיש להם עוד כמה שבועות טובים של חופש וחגים לצלוח עם הצאצאים שלהם בחום והלחות של הקיץ הישראלי.
מה יהיה?
אני לא חושב שאני באמת רוצה לדעת מה יהיה.