המלאכה של אבא, השוק על הרצפה והחוף הפראי. העיר של ריף כהן

ריף כהן, בת 40 וגרושה, אמא לשני בנים, גרה ונולדה בתל אביב. היא זמרת, יוצרת, מלחינה ומפיקה מוסיקלית בינלאומית, השיקה בימים אלה את אלבומה 'חור בלב', הרביעי במספר והראשון בעברית. ב-7.11 תופיע ריף במועדון האזור.

>> אי של פרינג' והבוריטו הטעים בעולם. זו העיר של עירית בנדק
>> עמית אולמן יצר את "העיר הזאת", וזו העיר שלו. שהיא גבעתיים, מסתבר

 

1. חוף הים גבעת עליה

על הגבול של בין יפו לבת ים, זה אחד החופים השקטים והפראיים. אני מוצאת את עצמי שם המון, החוף כמעט ריק והיו לי חוויות מרגשות וחזקות. זה החוף שאבא שלי גדל בו, רק שאז לא היה שום דבר בנוי בנוף – רק חולות ורוכבי סוסים ללא אוכף. בקיץ האחרון העברנו שם ימים שלמים עם צילייה וצידנית, ואפילו בחום של היום היה תענוג.

2. פארק החורשות

יש שם עצי אורן עתיקים באלכסון ואווירה באמת לא מכאן. בכל פעם שאני חוזרת הביתה משם, כאילו משכתי משם משהו לבית. לא יודעת להסביר את זה. יש שם גם גן בוטני וגן שעשועים גדול.

3. המאפיה הבוכרית בקריית שלום

יש שם גוז׳גיזה חם מהתנור עם בשר כבש כשר ולחמים פרסיים ובוכריים לשבת.
שדרות ישראל גורי 34

4. שוק הפשפשים

השוק שפרוס על הרצפה. צריך לבוא מוקדם בבוקר ואפשר למצוא שם מציאות שוות. זה חינוך מהבית, וצריך כשרון לזהות דברים שווים. מצחיק שיש אנשים שרואים מה שווה ויש אנשים שצריך להנגיש או 'למכור' להם שמשהו שווה – או לחילופין, הם צריכים לראות שמישהו אחר קונה כדי להרגיש שזה שווה. הדברים הכי ייחודיים הם אלה שאפשר למצוא ביד שנייה, רוב הדברים האלה מיוצרים באיכות טובה יותר כל מה שיוצר ב-20 שנה האחרונות, שלרוב בייצור זול שלא מחזיק מעמד לאורך זמן.

5. הסטודיו של אבא שלי

ישראל כהן, בקריית המלאכה ברחוב המרץ 3. הוא מפסל שם בעשר השנים האחרונות ללא הפסקה, בתשוקה, ברגש ובאינטואיציה של כהן עתיק.

מקום לא אהוב בתל אביב

גרתי שנים על הכביש הסואן של רחוב סלמה. לכל מקום הייתי צריכה לעבור דרך הרחוב הזה, הדרך היתה מלאה לחות ופיח ושזה נצרב אצלי כחוויה לא כיפית במיוחד. שם בעצם שאני טיפוס של פאתי העיר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הפודקאסט של דניאל דושי – בחור צעיר, אינטליגנט וסקרן עם שאלות כל כך לעניין, מייצר שיח אמיתי בין קטבים שונים באוכלוסיה וגם מעלה את כולם לאותם שיעורי לימוד כדי שנוכל להכנס להבנה משותפת ואפילו תודעה משותפת.  ממליצה במיוחד על הפרקים עם: עינת מים, הילה ברוך וד״ר נאדר בוטו .

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
לאחרונה אני קוראת את ספר 'אורחות צדיקים' ' העוסק במוסר ועבודת המידות. הספר בנוי משערים: שער שמחה , שער אהבה, שער נדיבות, שער חנפנות, שער קנאה, שער הבושה ועוד ומציבים  שם את הסקאלה מהיתרון שבדבר עד החיסרון שבדבר. לדעת היהדות והרמב״ם המיקום הנכון הוא באמצע, באיזון שבכל דבר.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליצה לתרום לארגון 'מיד ליעד' – הם ארגון שאוסף רהיטים ומוצרי חשמל שרוצים להעביר הלאה ומוסר אותם למשפחות נזקקות. תרמתי דרכם לאורך השנים המון פרטיים של הילדים: מיטות, צעצועים ואפילו פלייסטיישן. הם מגיעים עם משאית עד הבית ואוספים את המוצרים בצורה מקצועית כמו הובלה לכל דבר. בקהילה החרדית יש לכם ממש תרבות שלמה של גמח״ים בעיני זה אחד הדברים הגאוניים. מכיון שאין מענה דומה בציבור החילוני, הארגון הזה נכנס בוואקום שנוצר. הילדים גדלים והרבה מן הציוד שהשתמשנו בו כשהיו קטנים, כבר לא בשימוש אבל הוא בעל ערך של אלפי שקלים. אני שמחה שיהיו משפחות אחרות שיוכלו להנות מהדברים האלה וממש ממליצה להכיר את הארגון.

מי התל אביבי/ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
למילואימניקים בעלי העסקים בעיר. בתקופת המלחמה יצאו מילואימניקים רבים לחזית והשאירו מאחור עסקים. לא להיות נוכח בעסק של עצמך כל- כך הרבה זמן, יכול להביא לקריסת העסק ממש. בתקופה כזו, חשוב להרים למילואימניקים בעלי העסקים בעיר ולתמוך בהם כמה שאפשר.

מה יהיה?
אני מאמינה בטוב .