טור דעה

יש שתי סיבות להצפות אתמול, והמלצה אחת: תקנו מצופים

הכל היה ידוע ודבר לא נעשה: המדענים הזהירו מאירועי מזג אוויר קיצוניים, מומחים לתשתיות התריעו מפני הרס השטחים הפתוחים בתל אביב. התוצאה: שני הרוגים. החדשות הרעות עוד יותר הן שזה רק ילך ויחמיר

הצפות בתל אביב (צילום: שירלי מלך)
הצפות בתל אביב (צילום: שירלי מלך)
5 בינואר 2020

לא מעט אנשים התעצבנו אתמול (שבת) על עיריית תל אביב-יפו. בעקבות ההצפות, שהביאו למותם של דין שושני וסתיו הררי, הוציאה דוברות העירייה הודעה, שלפיה האשם באירוע המשקעים הקיצוני אתמול הוא משבר האקלים. "מה משבר האקלים עכשיו", התלוננו תושבים. כל שנה יש הצפות, התשתיות לא מטופלות, אז עכשיו פתאום יש את מי להאשים?

ובכן, כן. נכון שהעירייה התעלמה במשך שנים מאזהרות המדענים ואיחרה להצטרף לערים ברחבי העולם שכבר מנסות להתאים את עצמן לאקלים המשתנה ולאירועי מזג אוויר קיצוניים, ונכון שהתשתיות גרועות באזורים מסוימים בעיר, אבל יש לנו חדשות בשבילכם: גם העיר הטובה בעולם והעירייה המוצלחת בתבל לא יכולות להתמודד באמת עם השלכות שינויי האקלים בכדור הארץ.

"אירועים של סופות פראיות ואלימות יותר יהיו שכיחים יותר. יש להיערך לכך שהסופות בעתיד יגרמו לנזקים חמורים יותר"

כמות גשם כזו, של 70-80 מ"מ בשעתיים, היא לא מחזה שכיח בגוש דן. בחודש נובמבר האחרון התריעו 11 אלף מדענים מ-153 מדינות שעקב פליטת גזי החממה "משבר האקלים הגיע והוא מאיץ מהר יותר מכפי שרוב המדענים ציפו. הוא חמור מהצפוי, ומאיים על מערכות סביבתיות ועל גורל האנושות". האזהרות מוכרות ונתמכות על ידי הקונצנזוס המדעי: ללא מהפכה עולמית בכלכלה, בייצור, בצריכה ובשיקום המערכות האקולוגיות, מספר ימי החום הקיצוני בקיץ יגדל ומנגד מספר אירועי מזג האוויר הקיצוני בחורף יגדל גם כן.

בנובמבר 2018 תהינו כאן מה יקרה לתל אביב בעקבות משבר האקלים. יואב יאיר, דקאן בית הספר לקיימות בבינתחומי, אמר אז: "אירועים של סופות פראיות ואלימות יותר יהיו שכיחים יותר. ככל שהאטמוספירה חמה יותר היא מכילה כמויות גדולות יותר של אדי מים, וכשנכנסת מערכת סינופטית קרה נוצרים עננים מפותחים שמורידים כמות גשם גדולה יותר בבת אחת, או ברד חזק ולפרק זמן ארוך יותר וכן רוחות חזקות. יש להיערך לכך שהסופות בעתיד יגרמו לנזקים חמורים יותר". נשמע מוכר?

הבעיה היא שתל אביב אינה מוכנה לאירועים כאלה כלל. כבר כמה חודשים שהעירייה והעומד בראשה מנסים להדגיש שהם החליפו דיסקט בכל הנוגע לסוגיות הללו, ומבטיחים להפחית את פליטת גזי החממה, להעביר את מבני הציבור לאנרגיה מתחדשת, להוריד את הרכב הפרטי לתחתית הפירמידה, לנטוע עצים. כל זה טוב ויפה – אלה צעדי חובה היום, לא משהו מיוחד – אלא שזה לא יספיק.

תל אביב, בטח שמתם לב, הולכת ונבנית, עוד ועוד. "נלבישך שלמת בטון ומלט / ונפרוש לך מרבדי גנים", שורר אלתרמן, והיום אפשר להסתפק בשורה הראשונה. עוד ועוד מלט, בטון ואספלט ממלאים את העיר, ולמים שיורדים מהשמיים אין לאן ללכת. זו, מלבד משבר האקלים, הסיבה למה שקרה אתמול. לפני שנתיים שאלנו בדיוק את השאלה הזו: למה פלורנטין מוצפת בכל חורף מחדש? פרופ' אראל אבינרי, ראש המסלול להנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה, אמר אז: "היום יש פחות ימי גשם אבל הממטרים חזקים יותר ממה שאנחנו רגילים. התשתיות לא ערוכות וגרוע מכך – במקום להיערך אנחנו עושים נזק בכך שבכל מקום שיש לנו מרווח בין מבנים – הכל מתמלא בבטון ואספלט ולמים אין לאן לחלחל". גם זה נשמע מוכר, לא?

לכן מה שקרה צריך להוות תמרור אזהרה מהבהב לעירייה: חובה לשמור על שטחים פתוחים וירוקים. אסור להרוס, למשל, את גינת לוינסקי. כל שלמת בטון כזו מסכנת חיי אדם, פשוט מאוד. כשכל העיר מרוצפת בטון היא הופכת במהלך אירועי משקעים חריגים כאלה לבריכה ענקית. העירייה ומדינת ישראל חייבות לתת את הדעת על כך – להכיר בכך שמשבר האקלים כאן והוא אמיתי, שאירועים כאלה ילכו ויחמירו, ושצריך לשנות את התפיסה לגבי איך מכינים את העיר לעולם החדש. בינתיים אנחנו ממליצים לכם להתארגן על מצופים.