כולם אוהבים חדשות מלפני שנה: העמוד הכי חשוב בטוויטר חזר

אם עוקבים בהתמדה אחר חשבון הטוויטר/X הפופולרי שמצייץ חדשות מלפני שנה, זה נראה כמו קסם ממנהרת הזמן: מציאות שבה העבר וההווה מתמשכים ומהדהדים זה לתוך זה, ובצירוף מקרים מדהים מה שקורה עכשיו תמיד אותת על קיומו בדיוק שנה קודם. ירון טן ברינק מסביר איך זה קורה ולמה זה חשוב
טוויטר, זה ידוע, הייתה רשת חברתית שהיא פח אשפה בוער של רעל פוליטי וקמפיינים לשיבוש תודעה עוד הרבה לפני שאלון מאסק שם עליה X. תחת פיקודו היא הפכה לביוב עצום ונטול רגולציה ומודרציה ולנשק תעמולתי יעיל בשירותם של ניאו-נאצים ברחבי העולם. הבעיה היא שבניגוד לפייסבוק, שהפכה את עצמה לרשת חברתית לא רלוונטית, טוויטר/X עדיין רלוונטית מאוד ומממשיכה להשפיע על השיח הפוליטי-תקשורתי ולעצב אותו. כל הפוליטיקאים שם, כל אנשי התקשורת שם, כל הסחלה שבעולם מתנקז אל שלולית הרוע המצחינה שהיא הפיד וכמעט כל שנייה שאתם מבלים שם היא נזק צרוף לנפש ולתודעה. ובכל זאת, יש לפחות סיבה טובה אחת להיות שם. קוראים לה "חדשות מלפני שנה".
>> פיגוע תדמיתי: דרוקר חשף את פרצופו העלוב של איתמר בן גביר
>> דור הטיקטוק רק מחכה למכה הבאה. אנחנו יכולות ויכולים לתקן
ביולי 2020 צץ בצד העברי של טוויטר יוזר תמים למראה. כל מה שהוא עושה זה לאתר ידיעות חדשותיות בנות שנה בדיוק, בעלות רלוונטיות וקשר הדוק להתרחשויות חדשותיות עכשוויות, ולהציף אותן מחדש כמו שהן. בלי פרשנות, בלי דאחקות מתחכמות, בלי כותרות מתלהמות. סטרילי. ארבע שנים אחרי, יש לו כבר 28 אלף עוקבים ומאות ציוצים ויראליים שזכו למאות אלפי שיתופים נדהמים. כי התוצאה, אם עוקבים אחר הציוצים שלו בקפדנות ובהתמדה, נראית כמו קסם ממנהרת הזמן, כמו פידבק-לופ של מציאות שבה העבר וההווה מתמשכים ומהדהדים זה לתוך זה ותמיד, כאילו בצירוף מקרים בלתי נתפס, על מה שקורה עכשיו שוגרו איתותים בדיוק שנה קודם.
פעם, כשהייתה כאן עיתונות, פשוט קראו לזה "לתת לידיעה קונטקסט". כל כך התרגלנו לקבל את האקטואליה שלנו נטולת קונטקסט, כל כך התרגלנו לצרוך תקשורת שאיש לא עושה בה את המעשה העיתונאי הבסיסי של חיפוש בארכיון והבניית הרקע והעבר אל תוך הסיפור (וכמובן שאיש בה אינו מציב את הסיפור-של-הרגע על ציר של זמן, התפתחות, סיבה ותוצאה עבור הצופים), כל כך נירמלנו את השטחיות של הסיקור התקשורתי על המסך – שעצם המעשה של "החדשות מלפני" נראה כמו כישוף, כמעט חתרני, רדיקלי, חדשני.
וזה קורה כל יום. כמה פעמים ביום. כל הזמן יש "חדשות מלפני שנה" שאיכשהו מתלבשות בול על החדשות של היום, ומעוררות גלים של ריגוש אירוני וזעם רטרואקטיבי בקרב משתמשי טוויטר/X. הסיבה לסינכרוניזציה הזאת בין מה שקרה לפני שנה למה שמתרחש היום, היא שסינכרוניזציה כזאת מתקיימת תמיד, זה רק אנחנו שהתרגלנו לצרוך חדשות שמתרחשות בחלל ריק, ללא הקשרים. הפופולריות של העמוד בטוויטר זינקה בימי ההפיכה המשטרית של 2023, כשמדי יום נטוו בציוצים שלו ההקשרים הברורים בין מה שאמרו ועשו חברי ממשלת הפשע שנה קודם לכן ובין הסתערותם על חיסול הדמוקרטיה בעת ההיא. הפעולה האוצרותית של "חדשות מלפני שנה" הייתה לכתובת קולקטיבית על הקיר, כל יום, כל היום.
טבח שבעה באוקטובר והמחדלים שהובילו ממנו ואליו הפכו את "חדשות מלפני שנה" לוועדת חקירה של יוזר אחד, ולאחד ממקורות המידע המשמעותיים ביותר ברשת בכל הקשור לעיצוב הנראטיב סביב היום הנורא ביותר בתולדות המדינה. טענותיהם של מי שלא ידעו, לא ראו, לא שמעו ולא הבינו הופרכו שם כמעט על בסיס יומי והעניקו לעמוד הילה של אופוזיציה שלטונית נערצת על ידי מתנגדי המשטר. ביום השנה לטבח בחר מי שעומד מאחורי היוזר – זהותו אינו ידועה לאיש – לדומם את העמוד כדי לא להוסיף מכאוב וטריגרים לטראומה הלאומית, ויצא להפסקה מפעילות. אחרי חודש של היעדרות הוא חזר אל הפיד בשבוע שעבר לקול מצהלות הצייצנים משמאל-מרכז. זה לא שהתגעגעו אליו. זה שממש צריכים אותו.
תחת ההפצצה המתמדת של המידע האמיתי והשקרי, החדשות והספינים, הפרשניות והתעמולה, קצת קשה לחבר את הנקודות ולייצר את התמונה הגדולה. מסורתית זהו תפקידה של התקשורת החופשית בכל דמוקרטיה, ואם העבודה הזאת אינה מתבצעת, ניתן לגזור מכך גם על מצבה של התקשורת וגם על מצבה של הדמוקרטיה. וכך "חדשות מלפני שנה" הופך, במצבנו הנוכחי העגום, לאחד היוזרים החשובים ביותר בטוויטר/X ישראל. מעבר למשחק היומי החביב "איזו ידיעה חדשותית מהיום תיכנס ל'חדשות מלפני שנה' של השנה הבאה?", הוא מנגיש לציבור רחב כלי חשוב שבאמצעותו יכול כל אחד לחבר את הנקודות בעצמו.
כך, למשל, העלה השבוע היוזר את הקטע הבא של גיא פלג מנובמבר *שעבר* ובו סימן פלג לראשונה ספציפית את צחי ברוורמן כמי שעסוק בימיה הראשונים של המלחמה באיסוף פרוטוקלים מסווגים מהקבינט ואיסוף מידע על בכירי הביטחון כדי לעצב את נראטיב "רק נתניהו לא אשם". כמה מאיתנו זכרו בשבוע שעבר, כשהסיפור על פרשת שיבוש התודעה בלשכת נתניהו התפוצץ, שזה בעצם לא סיפור שנולד כרגע ובעצם לא ברור מדוע לקח לשב"כ שנה שלמה לחקור אותו? "חדשות מלפני שנה" חזר בדיוק בזמן כדי להזכיר לנו. בעולם שבו כולם סובלים מאמנזיה אקטואלית, בעל הזיכרון הוא גיבור על. וזה בדיוק הגיבור שאנחנו צריכים.