חדשות 13 בצרות איומות. כשצופים במהדורה המרכזית מבינים מדוע
כל כך הרבה בעיות יש בחדשות 13 שקשה לדעת מאיפה להתחיל. אבל אם פשוט צופים במהדורה אפשר לראות שאין להם חדשות של ממש לספר לנו מצד אחד, אין להם זווית חדה על ההתרחשויות מצד שני, ואפילו על הכותרת הראשית רביב דרוקר ומוריה אסרף-וולברג לא מצליחים להסכים בדרך לתחתית טבלת הרייטינג
חברת החדשות של רשת 13, כמו הערוץ כולו, נמצאת במשבר לא פשוט. על כך יכול להעיד צירופו של אייל ברקוביץ' לערוץ ושילובו באולפן המרכזי של ערב שבת, שליפה שמעידה על אובדן עשתונות מסוים בדרגי הניהול והעריכה. ארבעה מנכ"לים התחלפו בחברת החדשות של רשת תוך ארבע שנים, וזה לא סוד שחדשות 13 נמצאת בבעיה מאוד גדולה. כבר תקופה ארוכה, באופן עקבי לגמרי, המהדורה שבימי ערוץ 10 היתה השנייה הכי נצפית בישראל היא כיום השלישית. מהדורת החדשות של ערוץ 14 עקפה אותה לחלוטין, פותחת ממנה פער, והקרב שהיא מנהלת הוא בעיקר מול כאן 11 על הבריחה מהמקום האחרון בטבלת הרייטינג.
>> אקספרס של החמצות: עוד כישלון ריאליטי עגום של רשת 13
>> מצעד הבושה: תוכניות הריאליטי הגרועות ביותר בתולדות ישראל
למה זה קורה? אפשר לדבר על ההקלות האינסופיות שזכה להן ערוץ 14, שאינו מתקרב אפילו לדרגת ההשקעה בתוכן שנדרשת מ-13 ו-12, ואולי גם על העמדות הפוליטיות המקצינות של צופיו. אבל זה פתרון קל מדי. כי כשמביטים על המהדורה של חדשות 13 יש דבר דבר אחד בולט, והוא דלות. קחו את מהדורת אמש (שני) כדוגמא: בעוד ירון אברהם ודנה וייס הביאו שני סיפורים גדולים במהדורה של 12 (התפרצות הרמטכ"ל כלפי השרים, דחיית הדיון על הר הבית בגלל מחלתו של נתניהו), ב-13 הלכו על סיפור אחד מרכזי: "הקשחת העמדות של חמאס במשא ומתן" עד כדי קיפאון של ממש.
מה שהיה מוזר במקרה הזה הוא מחלוקת שהשתקפה על המסך בין כתבי הערוץ – מוריה אסרף-וולברג, הכתבת המדינית שהוצנחה לערוץ לפני כשנתיים כשניסה לחתוך ימינה, ורביב דרוקר, הפרשן הפוליטי הבכיר של הערוץ. בעוד וולברג מביאה את הסיפור שלה לפיו חמאס מקשיח עמדות והעסקה שדובר עליה הולכת ומתרחקת, דרוקר הגיע לכבות את הידיעה שלה והציע פרשנות אחרת, לפיה חמאס ויתר על הדרישה המקורית שלו, אותו אולטימטום להפסקת המלחמה (ניצחון ישראלי ענק, לדבריו ולא רק לדעתו) והקשיח עמדות בתחומים אחרים.
מה שמעלה את השאלה: למה בחרו עורכי המהדורה דווקא במסגור הפסימי של אסרף-וולברג? הרי אם דרוקר צודק, ייתכן שדווקא הייתה כאן התקדמות במשא ומתן. וכמו בסיפור של חדשות 13, גם לזה אפשר לתת שתי פרשנויות: האחת, שהצגה קודרת של הדברים מעודדת צפייה ומרתקת את הצופים למסך; השנייה, שאליה גם דרוקר רמז במהלך הפרשנות שלו, היא שהצגת העסקה ככזו שמתרחקת היא כלי טוב בידי מי ששוללים עסקה (ע"ע נתניהו, בן גביר וסמוטריץ'), ורוצים לחזור ומהר למלחמה בעצימות גבוהה. אולי גם זו דרך להיאבק בערוץ 14.
אם נשים את הפיצול הפנימי הזה בצד, כמעט ולא ראית שום דבר חדש במהדורה של 13. מה שהיה למתחרים של 13 ביד היה גם להם (ההקלטות שקושרות את אונר"א לחמאס + הצהרת דובר צה"ל, ההתפרצות של משפחות החטופים בכנסת) היה גם להם, ואחרי חצי שעה ברוטו של מהדורת חדשות פרופר – הגענו לשלב הדוקומנטרי. הכתבה של יוסי אלי, שהחזירה את דניאלה לכביש 232 הסמוך לקיבוץ רעים (בתוספת ההקלטות המצמררות מאותו יום ארור), היא אולי מאוד אמוציונלית ומחברת אותנו שוב לטרגדיה העצומה שמלווה אותנו מאז ה-7.10, אבל קשה להגיד שמהדורת חדשות היא האכסניה הטבעית שלה.
מיד אחריה, ואחרי עוד כתבה של שלומי אלדר על הטייסים שמנעו טבח בכפר מימון, הורדנו הילוך ועברנו לכתבות קלילות יותר: מסיפור פיל גוד קלאסי על מפקדת הבסיס הראשונה בחיל האוויר, דרך פרשת שתלי הסיליקון ועד לשאלה האם ימכרו נפצים בפורים. על הנייר, המהדורה עצמה לקחה כמעט שעה ועשרים דקות; בפועל היא לקחה הרבה פחות מזה. חצי שעה מינוס של הארדקור ניוז, ומשם הרבה מאוד רגש וסיפורים אנושיים, ופחות מדי דברים ששווה בשבילם לפתוח דווקא את המהדורה של 13.
וזו כנראה הסיבה לשקיעה המתמשכת של חדשות 13; אם חדשות 10, האמא הרוחנית והביולוגית, הייתה עמוסה בכתבים עם רוח קרב ועם גישה מאוד ביקורתית – הרי שבחדשות 13 נותר מזה רק הד עמום. בחדשות 13 מזגזגים כבר המון זמן בין הדי.אן.איי הביקורתי של הערוץ וחלק מכתביו הבכירים ובין הניסיון לתת לערוץ 14 פייט מימין עם דמויות גבוליות כמו צביקה יחזקאלי ואבישי בן חיים. המצב הזה הותיר אותם חסרי יכולת לספק מהדורה שרלוונטית למציאות.
אם חדשות 12 היא "המהדורה של המדינה", סוג של מדורת שבט ובעיקר האופציה הראשונה בהרגלי הצפייה הישראלים, "חדשות 14" באים עם האג'נדה הפוליטית שלהם וכאן 11 משדרים יושר ואינטגריטי ממלכתי, חדשות 13 קצת אבודה ביניהן. יש בחברת החדשות הזאת עיתונאים טובים, אנשים שיודעים להביא סיפורים, אבל איכשהו במהדורה זה כמעט לא בא לידי ביטוי. במקום זה מנסים שם לנגן על הרגש הישן והטוב – וגם את זה, מה לעשות, ב-12 יודעים לעשות יותר טוב.
עם מה נשארנו? בעיקר עם התחושה שבתקופה הנוכחית מהדורות צריכות להתבלט ולאפיין את עצמן כדי להצליח. ובחדשות 13 לא מביאים כבר המון המון זמן שום דבר שמצליח להתבלט מעל היתר. במצב כזה, עם כל הכבוד ליכולות של אודי סגל, לא ברור אם נותרה סיבה לצפות במהדורה הזאת.