זה הריאליטי החדש שכולם עומדים להתמכר אליו

"Too Hot To Handle"
"Too Hot To Handle"

"חם, לוהט, רותח!" של נטפליקס תופס אותנו בדיוק כשהפכנו לצופי ריאליטי פוטנציאליים בחסות הקורונה. זה טראש מוחלט, נוטף חרמנות ובעל מוסר כפול, אבל לעזאזל כמה שהיינו צריכים את זה עכשיו

20 באפריל 2020

אל תדאגו, זה לא רק אתם. כולנו מאבדים אט אט את השפיות. בין חרדות הקורונה, דאגות מהעתיד והכלא הביתי, אנשים מאבדים את זה. ההיגיינה הוזנחה, המכנסיים ננטשו ושעות השתייה מתחילות עוד לפני שהשמש שוקעת. בקיצור, כולנו הפכנו לצופי ריאליטי פוטנציאליים שרק מחפשים לכבות לרגע את המוח בין כל הרעשים. הבעיה היא שלמעט "חתונה ממבט ראשון", כרגע אין ממש ריאליטי להתאבסס עליו. אוקיי, אולי גם "מסיבות העיתונאים" של ביבי תופס. למרבה המזל לנטפליקס תמיד יש ג'וקר בינוני בשרוול, והפעם הבינוניות משחקת תפקיד מרכזי, ואפילו חיובי, בריאליטי החדש "חם, לוהט, רותח!" ("Too Hot To Handle", בשם המקורי והיותר טוב בפער).

הקונספט מטומטם באותה המידה שהוא נפלא – חבורת רווקים ורווקות שנראים כאילו יש עליהם פילטר אינסטגרם תמידי מגיעים לאתר נופש יפהפה בחופי מקסיקו כדי להתמנגל אחד עם השני באורגיית פורנו רך שנראית כמו מונטאז' מצילומי הסלואו מושן של מייקל ביי. אבל כמו בכל ריאליטי טוב, גם פה יש טוויסט: 12 שעות לאחר שהגיעו לשם, הרווקים מגלים שאסור להם לקיים יחסי מין, להתמזמז או לספק את עצמם בשום שלב, אחרת יספגו קנס שיפחית את הפרס הכספי שמובטח למנצח – מאה אלף דולר. מה הפרמטרים לניצחון? האם הפרס יחולק למתמודד אחד, לזוג או לכולם? מה סכום הקנס לפוט-ג'וב? לאף אחד לא אכפת, אל תתעסקו בקטנות ובוא לראות חתיכים חרמנים מתאפקים שלא לגעת בדוגמניות. "האם ביצים כחולות זה דבר אמיתי?", שואלת מתמודדת את הרווק שמנסה להיכנס לה לתחתונים. "אנחנו עוד נגלה", הוא עונה.

"Too Hot To Handle"
"Too Hot To Handle"

בכל הנוגע לריאליטי דייטינג, "חם, לוהט, רותח!" הוא מהזן העלוב ביותר. טראש מוחלט שלא מנסה להיות שום דבר חוץ מכפתור כיבוי למוח וממתק לעיניים. כל הקלישאות נזרקות לקלחת, כולל דמות האישה הרעה, הזיין שמנסה לגנוב בחורות של אחרים, הריבים על הכסף ואין סוף הורמונים באוויר, ולעזאזל כמה שהיינו צריכים את זה עכשיו. אם כבר אנחנו נמנעים ממגע אנושי בגין הקורונה, אז לפחות שנראה חבורת טמבלים יפים מאיתנו מתאפקים גם כן.

יש, כמובן, הרבה מה להגיד על המוסר הכפול של הסדרה. המסר שכביכול עולה ממנה הוא שבעידן ההחלקה ימינה צריך יותר זמן כדי ליצור קשר בין אישי משמעותי, אבל בפועל כל מה שרואים על המסך הוא חבורת בני עשרים שמחפצנים אחד לשני את התחת, באופן די מילולי, והמצלמה לא נמנעת מלהיות קריפ מציצן בעצמה (למרות שאל תחכו לראות פטמות או יותר מזה, כי צריך לשמור על פאסון מזויף). האמירה הפוריטנית הזו היא, בלשון המעטה, בעייתית, אבל בחיי, למי אכפת? אחרי יותר מחודש של בידוד גם הירקן שלי מתחיל להיראות מושך. תנו קצת לבהות בילדי קולג' מרחבי העולם מתאפקים לא לגמור במכנסיים.

רק 8 פרקים, וגם זה קצת יותר מדי, לוקח ה"תהליך" בן החודש שעברו המתמודדים. אני לא קונה כלום מזה, ונראה ששום דבר חוץ מהחרמנות לא אמיתי. אבל גם רגעי הקרינג' הרבים נראים זניחים ביחס להערות השנונות של הקריינית המצויינת, או הרגעים שבהם המנחה הווירטואלית שמנהלת את כל אתר הנופש הזה (הכלאה בין אלקסה לבאט-בלאג) מספרת לכל המתמודדים מי התחרמן אתמול בלילה והפסיד לכל הקבוצה אלפי דולרים. בקושי טרחתי לזכור את שמות המתמודדים, לא ראיתי יותר מחולצה אחת לאורך כל שמונה הפרקים ואת רוב הזמן העברתי בתהיות על איך ההפקה בדקה שאף אחד לא מתבודד קצת יותר מדי בשירותים. כמה כיף. נראה לי שאשים מסיכה יפה והולך לעשות קניות אצל הירקן.