בנוער העובד הקמנו כת (פלאפל). עשינו מלא טעויות עד שקמה הלהקה

"לא לוקח זה קשה כמו רבין" (מתוך השיר)
היכרנו בקן של הנוער העובד בגבעתיים. התנועה הייתה בשבילנו אקו סיסטם מקביל למציאות שבה יכולנו להיות אאוטסיידרים ולספוג ערכים של ציונות וסוציאליזם. בקן (מה נקרא גם סניף/שבט) מצאנו במה בשביל להקת הנעורים שלנו – "כת הפלאפל", הלהיט שלנו נקרא "ליצן יומולדת כוסאומו". ניגנו גרוע (חוץ מתום, הוא כבר היה עילוי בעל מוניטין רב בגבעתיים), הופענו על בימת הקן מספר פעמים, הכרחנו אנשים בסמינרים על רצח רבין להקשיב לצרחות שלנו, תוך כדי שתום מנגן שירים של הלהקה על גיטרה קלאסית במאתיים שקל. כולם שיקרו לנו שאנחנו טובים כי זה מה שחברים אמיתיים נדרשים לעשות מידי פעם.

"כת הפלאפל" התפרקה כשהיינו בכיתה י"א, לא אכלנו פלאפל בשעת הפירוק אלא ג'חנון וזה כנראה היה רמז מטרים לכך שמשהו לא עובד. מתן אמר שאנחנו לא מספיק מקצועיים (מיותר לציין שמתן היה אחד הבסיסטים הגרועים בעיר), הוא דרש מנדב (המתופף הראשון שלנו) לעבוד עם מטרונום, נדב בכה, וכלום לא עזר. הלהקה התפרקה, אבל בתוך היקום המקביל של הנוער העובד איכשהו נשארנו חברים טובים.

"בווקי טוקי לדבר, עם חבר" (מתוך השיר)
אחרי הצבא בשיחה משולשת בינינו (מתן, תום וניר הקלידן הראשון והאגדי של "חשש אמיתי") על הגג של ההורים של תום, בגבעתיים, הבנו שכולנו נלך מעתה לכיוונים שונים בחיים, מה שמעמיד את החברות שלנו בסכנה. החלטנו לעשות משהו ביחד שיהיה רק שלנו. ודאי אתם מנחשים כבר שממש לא רצינו לנגן אחד עם השני, לכן בחרנו ללכת על סדרת רשת.

להקת חשש אמיתי. צילום: נטע דריטר; עריכה סתיו תל

"מחתנים את ניר" הייתה אמורה להיות סדרת הרשת הסאחית הכי היסטרית בישראל. במשך שנה כתבנו, ערכנו, התווכחנו ושכתבנו, עד שהיו לנו שמונה פרקים על הנייר. באחד הלילות החמים של אוגוסט ישבנו שלושתנו עם בירה צוננת, תוך כדי בדיחה אמרנו שכשנסיים את העבודה על הסדרה, נקים להקת Pאנק ונקרא לה "פינטוזים על מזמוזים" (ככל הנראה מתן דחף לכיוון השם הזה משום ששיקף את בתוליו המאוחרים). באותו זמן שנאנו Pאנק, שנאנו את האייטיז, ויותר מכך שנאנו סינטיסייזרים ובכלל התהדרנו בטעם מוזיקלי של רוק איכותי שמסתכם ב"לד זפלין" ושלוחותיה (בלי להעליב, להקה מדהימה אז והיום).

ניגשנו להפיק את הסדרה – גייסנו שחקנים, צלם, עורך, תום הפיק, מתן ביים, ניר שיחק. עברנו שבועיים מטורפים בלי שינה כמעט. אבל עשינו זאת. היו לנו שמונה פרקים מצולמים וכעת נשאר רק לערוך. כלל חשוב לכל אמן באשר הוא, בכל תחום ללא יוצא מן הכלל. לא מספיק לשמור את החומרים על הארד דיסק, יש לגבות את החומרים על הארד דיסק נוסף ואף להחמיר וליצור גיבוי לגיבוי. אנחנו לא גיבינו את החומרים. ההארד דיסק היחיד שעליו הכל נשמר, נפל והתרסק לפני שהספקנו להעביר את החומרים למחשב. הסדרה נגנזה.

חשש אמיתי, מתוך הקליפ ווקי טוקי. צילום: רועי מעיין

מה עושים עכשיו? אחרי כל העבודה ואחרי ששרפנו שנה מהחיים לא הסכמנו לוותר, רצינו להישאר חברים בכל הכוח אבל הבייבי שלנו נהרס. ואז נזכרנו באותו לילה חם ומזיע שבו המצאנו להקת Pאנק בשם פינטוזים על מזמוזים. זה דרש מאיתנו להתגבר על חוסר הרצון לנגן אחד עם השני, אמרנו "הולכים על זה".

אחרי חצי שנה של כתיבת שירים חיפשנו מתופף. כשדני הגיע אלינו הסכמנו שאנחנו להקה אבל לא הסכמנו לגלות לו את השם של הלהקה, רצינו לבנות אמון תחילה בכדי שבהמשך נוכל להפעיל עליו מניפולציה ולשמר את השם האהוב עלינו כל כך "פינטוזים על מזמוזים". כשדני גילה שזה השם של הלהקה הוא איים לעזוב. כך נולדה "חשש אמיתי".

"לתקופות שומר על כושר" (מתוך השיר)
שבע שנים מאז אותו גג באוגוסט אנחנו מתגלגלים בתור "חשש אמיתי". שבע שנים של גיבוש טעם מוזיקלי משותף (היום אנחנו אוהבים את האייטיז וסינתיסייזרים כמו שאתם יכולים לשער), של שיחות על גבי שיחות נפש שנמשכות ולעתים חוזרות על עצמן מהימים שהיינו ילדים בתנועת נוער. שנים של יצירה משותפת שמסתכמת בהקלטה של שני אלבומים ("עבריתפופ", "החיים שיתחילו בקרוב") ואי.פי ("הודעה מוקלטת"), אינספור הופעות, צילומים הפקות וכו'.

מתן יעקוב בר ותום הררי. צילום: צופית ברבי

על האלבום השני התחלנו לעבוד כמה חודשים אחרי הופעת ההשקה לאלבום "עבריתפופ" בקיץ 2019. בשיחה בדירתו של תום, בפאתי פלורנטין, נאמרו ונשקלו משפטים ומילים על חלומות לעתיד, על מה שעובד וגם מה שלא. באותו זמן ניר הקלידן כבר לא היה חלק מהלהקה והצטרף במקומו סתיו תל, באותה שיחה גם החלטנו לצרף חבר נוסף – עופר שכנר. עם ידיים רועדות ולב תוהה החלטנו לעבוד על אלבום חדש והפעם להתחיל מהטקסטים. פתחנו גוגל דוקס משותף לטקסטים שכבר התחלנו לעבוד עליהם ושם לראשונה הופיע "ווקי טוקי".

"מהשירים שמתן העלה 'ווקי טוקי' תפס אותי במיוחד. הוא עבד באותו הזמן כטבח בבר שנקרא דג'נגו בגבעתיים, הגעתי באותו יום לבר וכשהוא יצא מהמטבח אמרתי לו שזה השיר הראשון שיכנס לאלבום החדש" (תום הררי – סולן ההרכב). מכאן והלאה התגלגלו הרבה דברים. משיר לעוד שיר נהיה אלבום, שהוקלט בתקופת הסגר השני ב-2020 באולפני העוגן, וכעת מתחיל לצאת טיפין טיפין. לאלבום החלטנו לקרוא – "החיים שיתחילו בקרוב" והוא עוסק בנקודה שרגע אחד נגמר ומיד מתחיל רגע חדש. וגם בחיים האלה שנמצאים רק בראש, ולא יתחילו לעולם.
הסינגל הראשון מתוכו הוא "ווקי טוקי" שיצא לפני כשבועיים עם קליפ מהמם שביים לנו אביב שריקי ("מינוס אפס), את הכוריאוגרפיה לקליפ הנהדר הזה עשה לנו לא אחר מנדב – המתופף הראשון של "כת הפלאפל" (שכיום מדריך ומעביר סדנאות קונטקט שוות ביותר). סינגלים נוספים מהאלבום, יצאו בחודשים הקרובים והאלבום כולו יצא במהלך הקיץ. הופעת ההשקה ל"ווקי טוקי" תתקיים ביום שלישי ה-29.3 בלבונטין 7 עם האורחים: מינוס אפס ועדי שחם. לפרטים נוספים ולכרטיסים