אנחנו לא צריכים עוד טקסים. אנחנו צריכים את החטופים בבית

היום, יום ראשון, יתקיימו טקסי אזכרה ממלכתיים לנרצחי טבח 7 באוקטובר, חללי צה"ל ואזרחים.
ביום שני, עם חזרת הכנסת מהפגרה, הממשלה תמשיך בכל הכוח בניסיונות ההפיכה המשטרית, ותאשר הצעות חוק להשתלטות על לשכת עורכי הדין ועל מדדי הרייטינג בתקשורת.

>> איך יכול להיות שיש כאן אנשים שלא מוכנים להילחם על החטופים?
>> המספרים מוכיחים: עמית סגל הוא מפעל הנדסת תודעה למטרות רווח 

ביום ראשון יקראו חברי הקואליציה לאחדות בעם ישראל. הם יאמרו שרק יחד ננצח. הם יבקשו שנהיה ראויים לנופלים.
ביום שני, הם ימשיכו להעמיק את השסע החוקתי והחברתי שהחליש את המדינה שלנו וקרע אותה מבפנים באופן חסר תקדים.

ביום ראשון הם יבקשו לזכור את המתים.
ביום שני, הם יוסיפו לשכוח את החיים וגם את המתים שעוד מוחזקים בעזה.

אסור לנו לשתף פעולה עם הציניות ועם העמדת הפנים. יום ראשון לא יכול להיות יום של זיכרון ואחדות, כשיום שני יהיה עוד יום של הפקרה ושיסוי. הממשלה הזאת חייבת להחזיר את החטופים הביתה, ואם היא לא מסוגלת – עליה ללכת בעצמה הביתה ולהעביר את המושכות למי שיכול. אין לה זכות למשול בזמן שהיא איבדה את המשילות. אין לה זכות לעשות טקסים לאירוע שעוד לא הסתיים, עם כמה שהיא רוצה שנחשוב שהוא נגמר.

לא ייתכן שאת הטקסים האלה תנהל מירי רגב שדואגת ליהלומים ולא לתושבי הצפון והדרום; מי שאך השוותה את ה"קפלניסטים" – אלה שנמצאים עם משפחות החטופים ברחובות ומבקשים עסקה שתשיב אותם – לטרוריסטים של חיזבאללה.

לא ייתכן שממשלה שנציגיה מגיעים לתמוך בהתיישבות בעזה ביום שני האחרון, בניגוד למטרות הלחימה שעבורן נפלו חללי צה״ל, תקיים את טקס הזיכרון עבורם וכולנו נעמיד פנים שזו לא יריקה בפניהם ובפנינו.

לא. היום הזה צריך להיות יום של אבל אזרחי ומחאה כלפי ממשלה שלא ממלאת את תפקידה. נציגיה צריכים להשתמש בזמן שלהם בשביל למצוא דרך להחזיר את החטופים הביתה במקום בארגון טקסים נוספים. כל עוד הם לא עושים כן, אין לממשלה הזאת שום לגיטימציה. ואנחנו צריכים להפסיק להעמיד פנים שכן.
>> עומר עובדיה הוא סטודנט לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ודובר חברת הכנסת מירב כהן