"לאבד את אליס" מצוידת בכוכבים ונפתחת חזק, מה בכל זאת השתבש?

איילת זורר ב"לאבד את אליס" (צילום: דורי מדיה דרסט)
איילת זורר ב"לאבד את אליס" (צילום: דורי מדיה דרסט)

על פניו, לסדרה החדשה של HOT יש כל מה שצריך כדי להפוך ללהיט. איילת זורר, גל תורן וליהי קורנובסקי עטופים בבימוי אפל ומסקרן, אבל פרט מידע חסר היה משאיר אותנו מרותקים

18 ביוני 2020

כמבקרת קולנוע אני מורגלת בכתיבה על טקסטים שבהם צפיתי בשלמותם. לא רק זאת, אלא שמבקרי קולנוע שהעזו לבקר סרט שלא צפו בו עד כותרות הסיום, הואשמו בחוסר מקצועיות ואף איבדו את עבודתם. לכן זה תמיד מוזר בעיניי שמה שהוא על תקן יהרג ובל יעבור בביקורת קולנוע, הוא שגרה בביקורת טלוויזיה. והרי לא פעם קורה שהמבקרים עצמם משנים את דעתם על סדרה אחרי שכבר פרסמו ביקורת על בסיס הפרקים הראשונים. לרוב זה מתבטא בביקורות שהם כותבים על העונה השנייה (מי שהתחבר ליצירת המופת "הסמויה" כבר בפרק הראשון, שיקום). בימי הקורונה התחלתי לכתוב על סדרות טלוויזיה, לרוב על בסיס צפיית בינג' בעונות שלמות. הפעם אני מתמודדת עם האתגר הלא פשוט (שלא לומר מתסכל) לכתוב על בסיס צפייה בשלושה פרקים בלבד מתוך עונה בת שמונה פרקים של סדרה ישראלית חדשה – "לאבד את אליס".

סיגל אבין, שיצרה בין השאר את סדרות הדרמה הקומיות "האקס המיתולוגי" ו"טלנובלה בע"מ", פונה הפעם לסמטה אפלה יותר. על פי תיק העיתונות "העלילה שואבת השראה מסיפורו המיתולוגי של פאוסט" ו"משלבת אלמנטים של מותחן פסיכולוגי ופילם נואר". בהתאם, אבין, שגם ביימה, העניקה לה מראה אפל עם משחקי תאורה תואמים, וזה המקום להחמיא לעבודתו של הצלם רותם ירון ("ג'רוזלם", "הגולם").

סצנת הפתיחה מכתיבה את הטון. צעירה נכנסת למלון, מבקשת לעלות לחדרו של גבר שהיא טוענת שהוא אביה אף שהוא לא שם, מתיישבת על המיטה, מכניסה אקדח לפיה ולוחצת על ההדק. הסצנה הבאה מתרחשת ברכבת – אתר התרחשות פופולרי במותחנים זרים – שם אישה צעירה (ליהי קורנובסקי) פונה לאישה בוגרת ממנה (איילת זורר), ומתברר שמדובר בבמאית קולנוע נערצת עליה, הנשואה לשחקן מצליח (גל תורן), שהצעירה שלחה לו תסריט פרי עטה. "עף לו הראש", היא אומרת פעמיים, ובהקשר של סצנת הפתיחה נראה שבחירת המילים אינה מקרית. אחר כך בבית הבעל מאשר – מדובר בתסריט למותחן ארוטי על יחסים סאדו-מזוכיסטיים בין נערה לאביה של חברתה הטובה, שהוא כל כך קיצוני ואפל שקשה להאמין שאינו מבוסס על התנסות אמיתית של הכותבת.

האם הסצנה במלון היא קטע מהתסריט? מהסרט שייעשה על פיו? או שמה זוהי התרחשות אמיתית? הפתיחה העזה והמסקרנת מפתה אותנו עם פיזור רמזים לדרמה מסוכנת. אליס גינור כבר מזמן לא יצרה משהו משלה, והיא מתמקדת בגידול שלוש בנותיה ובימוי פרסומות, פה ושם. בעלה דויד הוא כוכב נחשק – בהופעתו הראשונה על המסך תורן מתפשט וחושף שרירי בטן ממכון הכושר – והיא נדחקה קצת הצידה. עכשיו יש תסריט, חבילת הפקה, כוכב ובמאי שנעלם באופן לא מוסבר, ואליס קופצת על ההזדמנות למלא את מקומו. העובדה שסופי מרציאנו נוטה לצוץ בחצר ביתה ללא הזמנה מעוררת את נורות האזהרה של הצופים, אך לא של אליס. גם העובדה שדויד לא מתלהב מהרעיון לעבוד עם אשתו דווקא בסרט הזה, אינה עוצרת בה. אליס מזמינה את הצעירה היפה והתוססת שמייצגת עבורה את "האני שיכולתי להיות" (כדברי סופי ברכבת) אל תוך חייה, ונראה שהיא תצטער על כך.

יפה לראות סדרה שבמרכזה מערכת יחסים בין במאית בוגרת לתסריטאית צעירה, שמעצם עיסוקן ביצירה הן יודעות לנסח היטב את התמות של הסדרה. אף שתיק העיתונות, כאמור, העלה את פאוסט שמכר את נשמתו לשטן כמקור השראה, האסוציאציה היותר מיידית שעלתה בי היא לסרט הקלאסי "הכל אודות חווה", שבו שחקנית צעירה ומניפולטיבית שואפת לתפוס את מקומה של כוכבת וותיקה, על הבמה ובחיי בעלה.

זורר וקורנובסקי טובות מאוד, וגם תורן (שהרשים עד כה בעיקר בתפקידים קומיים) מתמודד היטב עם תפקיד דרמתי, ועם המצלמה שמציגה אותו כאובייקט מיני. בתפקידי משנה בולטים יוסי מרשק כשכן שלפעמים מציץ על אליס דרך החלון, ושי אביבי כבן זוגה (ככל הנראה) של סופי – מה שכמובן תורם לתחושה שהתסריט שלה אכן אוטוביוגרפי. חלי גולדנברג עושה את שלה כסבתא שמתערבת יותר מדי.

למרות כל זאת, ואף שהתסריט חושף טפח ומכסה טפחיים, אחרי הפתיחה המצוינת, בפרק השלישי התחלתי להרגיש שאני די יודעת לאן כל זה הולך, והמהלכים העלילתיים הפכו למעט מכאניים בעיני. (זהירות: ספוילר קטן) תעלול טיפוסי כמו סצנת פיתוי ארוטית שנחשפת כהזיה רק אחרי שהצופים פותו להאמין שהיא המציאות עצמה, תרם לתחושה שהדרמה נתפרה על פי גזרות בסיס מיובאות. נראה ש"לאבד את אליס" יכולה הייתה להתרחש בכל מקום בעולם (לפחות זה המכונה מערבי), ובניגוד לסדרות מתח משובחות כמו "כבודו" ו"עיר מקלט", שהתגבשו מתוך כור ההיתוך של המציאות הישראלית, חסרים בה מרכיבים מקומיים ניכרים לעין. זה עורר בי ניכור מסוים להתרחשויות. יש כמובן אופציה שאני לגמרי טועה – בכל זאת נותרו עוד חמישה פרקים – אבל בשלב זה של הצפייה לא התעורר בי צורך עז לגלות מה יקרה לדמויות בהמשך.

יש לציין ש"לאבד את אליס" נבחרה להתחרות בפסטיבל הטלוויזיה הבינלאומי "Canneseries" (שהיה אמור להתרחש במרץ, אך נדחה לאוקטובר), לצד "הקבר" של עומרי גבעון. אין לי מושג אם עורכי הפסטיבל צופים בעונות שלמות, או רק בפרקים נבחרים.

← "לאבד את אליס", HOT3, ימי חמישי (החל מ-18.6) 22:15 וב-HOT VOD