סרט חדש על מבצע נגד הומואים. הוא מבוסס על אירועים אמיתיים

מתוך הסרט "מבצע יקינטון"
מתוך הסרט "מבצע יקינטון"

"מבצע יקינטון" שעלה בנטפליקס מגולל עלילה בדיונית - אך הרקע ההיסטורי מדויק: מבצע משנות ה-80 בפולין הקומוניסטית שבו ביקשו ליצור מאגר מידע של הומואים ומכריהם. ראיינו את מפיקת הסרט, יואנה זימנסקה, בעיקר כדי לשאול על חשיבות הסרט באקלים הפוליטי והאנטי-להט"בי במדינתה כיום

18 באוקטובר 2021

מחפשים משהו טוב בנטפליקס? הנה המלצה חמה – מותחן משטרתי להט"בי שמתרחש בוורשה בשנות השמונים והכוכב הצעיר שלו נראה כמו אלן דלון. שם הסרט,"מבצע יקינתון", הוא כשמו של מבצע ידוע לשמצה שנערך בפולין הקומוניסטית בין 1985 ל-1987 ובמהלכו המשטרה אספה נתונים על כ-11,000 הומוסקסואלים במטרה ליצור מאגר מידע לאומי שיכלול את כל ההומואים והאנשים שבאו איתם במגע. על רקע האירועים האלה נפרש מותחן משובח, שמעוניין בדמויות ובפוליטיקה של ההומופוביה לא פחות מאשר בפיתולי העלילה.

רוברט (הכוכב העולה תומס ז'יטק) הוא שוטר צעיר שממונה יחד עם שותפו הבוגר והמנוסה ממנו על חקירת רצח של גבר הומו. די מהר הוא מבין שהמערכת המסואבת מצפה ממנו להטיל את האשמה על שעיר לעזאזל מתוך הקהילה הלהט"בית. גם אביו המקושר מבהיר לו מה נדרש ממנו לעשות, אך הוא מתעקש לחשוף את האמת, ומסתבך. תוך כדי החקירה, רוברט, המאורס לאישה יפה ונחמדה, מוצא עצמו נמשך לגבר אחר, ודרכו הוא מתוודע לחיים הסודיים של הקהילה.

צפיתי ב"מבצע יקינתון" בפסטיבל הקולנוע הפולני השנתי שנערך בחודש שעבר בגדיניה, ושם גם תפסתי לשיחה את המפיקה שלו יואנה זימנסקה, שהיא חברה בהנהלת האקדמיה האירופאית לקולנוע. במהלך מסיבת עיתונאים בהשתתפות כל היוצרים המרכזיים של הסרט, היא אמרה שהם לא התכוונו לעשות סרט פוליטי, אבל המציאות הנוכחית בפולין הפכה אותו לפוליטי. כשהוסיפה "תמיד היינו כאן, ואנחנו נישאר כאן", הבנתי שהיא זו שאני רוצה לראיין מכל האנשים על הבמה. שבנו ונפגשנו יומיים אחרי כן.

יואנה זימנסקה, מפיקת הסרט "מבצע יקינטון"
יואנה זימנסקה, מפיקת הסרט "מבצע יקינטון"

איך נולד הפרויקט?
"פגשתי את מרצ'ין (התסריטאי) בבית ספר לקולנוע בוורשה ב-2015. לימדתי שם וזה היה פרויקט הגמר שלו. בהתחלה הוא כתב סיפור שונה מאוד. הוא לקח השראה מחוברות קומיקס על קפיטן שפיק, שקרא בנעוריו. זאת דמות אייקונית מהמיליציה הפולנית משנות השמונים – דמות נוסח ג'יימס בונד. כששוחחנו על כך הוא חשב שכלהט"ב בפולין מעולם לא היה לו מודל לחיקוי. זה משהו שמשותף לשנינו – להיות מתבגר להט"ב בפולין בשנות התשעים היה חוויה דפוקה. להיות חלק מהקהילה היה מקושר לאיידס ולשולי השוליים של החברה. דיברנו על זה שמנקודת מבט של היום חוברות הקומיקס על קפיטן שפיק הן חתרניות, כי יש שם הרבה חיבור בין גברים, וזה עורר בו השראה חדשה, לצד הגילוי שבשנות השמונים היה מבצע משטרתי סודי לעצור הומואים".

המבצע הסודי הזה ידוע היום ברבים?
"ידעתי על זה כי כשגיליתי את המיניות שלי התחלתי לחקור את הנושא. אבל לא ידעתי את הפרטים. כמה ספרים שיצאו לאור לאחרונה חקרו את היחס לקהילה הלהט"בית בתקופה הקומוניסטית. בכל אופן, כשמרצ'ין שלח לי את התסריט לא התאהבתי בו מיד. הרגשתי שהוא חשוב, ושזה סיפור מעניין, אבל הייתי במקום אחר בקריירה שלי. עבדתי בחברות הפקה ולא הפקתי עבור עצמי. ב-2015 (כשמפלגת חוק וצדק ההומופובית עלתה לשלטון –י"ש) הרגשתי שדלתות שבו ונסגרו, ושאחרי תקופה מסוימת שבה לאנשים לא היה אכפת מהקהילה הלהט"בית אולי שוב נהפוך לנרדפים.

חששתי שיהיה קשה להשיג כסף ציבורי עבור מותחן על רקע הקהילה הלהט"בית. בפולין אין לנו אומץ לעשות דברים שחורגים ממה שמוכתב לנו. אז אמרתי למרצ'ין 'בוא נעשה משהו אחר'. יצרנו קומדיה משפחתית בשם 'הבלש ברונו' שנמצאת עכשיו בעריכה. כשנטפליקס עשו סימנים שהם הולכים להשקיע בקולנוע הפולני, אמרתי למרצ'ין לפנות אליהם כי יש להם קהל אדיר בקרב הלהט"בים, ויש להם כסף והם לוקחים סיכונים. הוא פיתח את הפרויקט בעצמו, וכשנטפליקס פתחו משרד הפקות למרכז ומזרח אירופה, ובראשו עמד חבר שלי מהאוניברסיטה, התחלנו לדבר על הסרט".

איך היו התגובות ל"מבצע יקינתון" בפולין?
"בינתיים הוא התקבל יפה על ידי הקהילה הלהט"בית וגם הקהל הרחב כי זה סרט ז'אנר שמתחבר למה שקורה היום, והוא גם מראה פלח בחברה שלנו שעד כה לא ראו את עצמם על המסך. אני מודה לנטפליקס שאפשרו לנו חשיפה על המסך הגדול כאן בפסטיבל, כי אנחנו מקבלים פידבק מאנשים שבוכים ואומרים שהם סוף סוף מרגישים שרואים אותם כמו שצריך, שהצלחנו להאיר חלקים מחיינו ומהסיפור הקווירי שלנו. זאת לא היתה המטרה. לא רצינו לעשות סרט פוליטי. אני לסבית ולא רציתי שחיי יהיו הצהרה פוליטית, כי לאף אחד לא צריך להיות אכפת. אבל בארץ הזאת, בנסיבות הנוכחיות, אני מוגדרת על פי מי שאני מאוהבת בו. זה טיפשי לגמרי. הנסיבות הופכות את הסרט להצהרה פוליטית".

מתוך הסרט "מבצע יקינטון"
מתוך הסרט "מבצע יקינטון"

סצנת המסיבה הקווירית נראית כיפית לגמרי. היא מוצגת מנקודת המבט של השוטר ומזמינה אותו להיכנס. בקונטקסט של היום גם זה פוליטי.
"בתסריט לא היו פרטים. נכתב רק שהוא נכנס למסיבה מגניבה ושמישהו שר שיר של דיוות רוק. כשדיברנו עם פיוטר (הבמאי –י"ש) על המסיבה היתה לי רק הערה אחת. אמרתי לו 'תעשה מה שאתה רוצה. הווייב היחידי שאני רוצה לקבל מהסצנה הוא שכל צופה וצופה ירצה להיות במסיבה הזאת. כי זאת לא מסיבה קווירית. זאת מסיבה מגניבה שבה אתה מרגיש שתוכל ליהנות ולהשתכר או להתנשק או לנהל שיחה אבסורדית במטבח'. זאת היתה ההערה שלי ופיוטר הבין אותה מעולה. הוא והצלם באו עם הרעיונות המשוגעים האלה לעשות תחרויות מטורפות".

סצנת הסקס של רוברט וטאדק היא חושנית ומלאת תשוקה. סצנות סקס עם בני זוג מאותו מין הן דבר נדיר בקולנוע הפולני, ואני מבינה ששכרתם מתאמת אינטימיות לסצנות האלה.
"חברת ההפקה שלנו, שיפסבוי, עובדת בסטנדרטים אנגלוסקסים. בשבילי להפיק זה ליצור מרחב שבו כולם יוכלו ליצור כמיטב יכולתם, ולכן אני רוצה להגן עליהם. אנחנו מאוד רחוקות מהאלימות ומההטרדות המיניות שטבועות בתעשייה שלנו בכל מקום – אולי כי שיפסבוי מנוהלת על ידי נשים. זה היה רעיון שלנו להביא מתאמת אינטימיות, ומשום שזה גם הסטנדרט של נטפליקס לא היינו צריכים להסביר להם את השורה הזאת בתקציב.

יש לי חברה, סקסולוגית, שלפני שנתיים החליטה להתמחות בתחום הזה. כולם קראו את התסריט, ואז מרתה שוחחה עם הבמאי על מה הוא רוצה. ואז היתה פגישת הפקה שבה ביררנו יחד איך מדמיינים את הסצנה, ומה אנחנו רוצים להראות. בין הגברים רצינו סצנה רומנטית ואינטימית, מלאת תשוקה של פעם ראשונה. עם הארוסה רצינו סצנה של שני אנשים שמכירים היטב זה את זו ונוח להם זה עם זו, אבל כבר אין להם תשוקה. אחרי כן מרתה פגשה את השחקנים, כל אחד לחוד, ואחר כך ביחד. הם שוחחו איתה על הגבולות שלהם, הצרכים שלהם, על איך הסצנה תראה, ואיך תצולם. ואז הכנו סטורי בורד (איורים של כל השוטים –י"ש), והם קיבלו אותם וידעו בדיוק מה הצופים יראו. במהלך הצילומים היא היתה על הסט, דאגה לשחקנים ולתחושות שלהם".

מתוך הסרט "מבצע יקינטון"
מתוך הסרט "מבצע יקינטון"

איך בחרת את הבמאי פיוטר דומלבסקי?
"הוא הבמאי הכי מוכשר בפולין. לדעתי הוא מאוד אמיץ שנכנס לסיפור הזה. לפני זה הוא עשה סרטים אינטימיים וקטנים שמתרחשים בהווה ומתבוננים באנשים מהצד הלא נכון של המסילה. כאן הוא נכנס לסרט ז'אנר והצליח להפוך אותו לסיפור אוניברסלי של מישהו שמדוכא על ידי השיטה ואפילו לא מבין את זה, עד שהוא נאלץ לבחור מי הוא רוצה להיות. בפולין אנחנו לא מדברים על מיניות, כי בגלל הכנסיה הקתולית סקס נחשב למשהו אפל, חשוד, לא בטוח, משהו שצריך להתבייש בו. לכן כשמישהו עושה סרט על להט"בים עולה מיד השאלה 'אתה לא חושש שיזהו אותך כהומו?'.בשיחה עם התסריטאי עלתה השאלה האם הבמאי צריך להיות הומו, ואני אמרתי שלא צריך לחשוב על זה בכלל, כי צריך למצוא מישהו שיספר את הסיפור הכי טוב".

מעבר להכרזות ההומופוביות של הממשלה,האם להט"בים נרדפים היום בפולין באופן אקטיבי?
"אני חושבת שכולם חווים טראומה מהנרטיב הפוליטי. אנשים לא מבינים ששפה חשובה, ושלאופן שבו מגדירים דברים יש השפעה. אם עושים דה-הומניזציה שלנו, אם הופכים אותנו לאנשים רעים שמפתים ילדים, אפשר להתבדח על זה וליצור ממים, אבל זה מכאיב. המשפחה שלי גרה בכפר קטן. הסנדקית שלי הולכת לכנסיה וסובלת מכך שאני כלסבית נקראת בשמות מגונים על ידי הבישופים הפולניים. לא עצרו אותי ולא היכו אותי, אבל תדמייני שבמרכז תל אביב עוברת משאית עם כרזה 'כל הברונטיות הן רוצחות, אנסיות וזונות'".

תל אביב דווקא ידידותית לקהילה.
"הייתי בתל אביב. אהבתי את האוכל, את החופים, את המסיבות. ירושלים זה סיפור אחר".
Operation Hyacinth עלה בנטפליקס ב-13.10