מדד הערים הגאות: תל אביב עלתה למקום השני. ומי במקום הראשון?

האגודה למען הלהט"ב מפרסמת היום את מדד הגאווה הישראלי לשנת 2024, והוא הוגש במעמד מיוחד בבית הנשיא ובנוכחות נציגי הרשויות המובילות בו. זו השנה השישית ברציפות שבה מתפרסם המדד, שנועד לבחון את המדיניות, השירותים והתמיכה ברשויות המקומיות כלפי הקהילה הגאה. וכמו בשנתיים האחרונות, תל אביב-יפו שנחשבת לבירת הלהט"ב בישראל ולפורצת הדרך מבחינת זכויות הקהילה, לא מצליחה לכבוש את המקום הראשון.

>> עכשיו זה רשמי: מצעד הגאווה חוזר לפורמט האהוב שלו
>> דגל הגאווה הוא דגל של מאבק על דמוקרטיה // טור דעה

השנה כללה המדידה חמש קטגוריות: חינוך, רווחה, נראות, תרבות ותשתית קהילתית, תוך בדיקה של פרמטרים כמו רישום זוגיות, הכשרות לצוותים מקצועיים ותמיכה באירועי גאווה. רשויות מיישובי עוטף עזה והצפון שפונו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" לא נכללו במדידה, מתוך התחשבות בנסיבות הקשות. רשויות שמרניות רבות – ביניהן גם ירושלים ואילת – בחרו שלא להשתתף בו. 

תל אביב-יפו זכתה ב-104 נקודות, בדיוק כמו כפר סבא (!), עימה היא חולקת את המקום השני בקטגוריית הרשויות הגדולות. כותבי הדו"ח משבחים את עיריית תל אביב-יפו המפעילה שירותים רבים ומגוונים בעבור קהילת הלהט"ב בעיר ו"מתקדמת בכל תחומי המדד". לצד הפקה ואירוח של אירועי גאווה גדולים ומרשימים כולל מצעד הגאווה, תל אביב-יפו מפעילה בין השאר שירותי רווחה מסובסדים ומותאמים, מובילה בעשייה בתחום התרבות הגאה ופועלת לקידום שוויון מגדרי ונראות להט"בית בכל תחומי העשייה העירונית. את הנקודות היא מאבדת רק על חוסרים בסעיפים מסוימים בתחום החינוך בבתי הספר.

אל המקום הראשון עם נקודה אחת יותר הגיעה גם השנה רמת גן, שבה תחת כהונתו של כרמל שאמה הכהן התקדמה העירייה בזינוקים נחשוניים מבחינת התמיכה בקהילת הלהט"ב. "בשנה האחרונה רמת גן מקדמת מדיניות של הובלה לאומית ואקטיביזם קהילתי, ובמסגרת זו הרחיבה את הפעילויות לקהילה הגאה בעיר ביוזמות פורצות דרך", נכתב בדו"ח. "בין השאר, יזמה יוזמה פורצת דרך בתחום החינוך והשיקה את פרויקט 'משפחות מגוונות', במסגרתו הוגדר הנושא כנושא שנתי בכל גני העירייה. בנוסף, המרכז הגאה בעיר מנגיש שירותים לאוכלוסייה הגאה דוברת הרוסית בעיר ומקיים קבוצה פעילה".

השכנים מגבעתיים, שנתנו פייט יפה לתל אביב בשנים קודמות, התמקמו הפעם במקום הראשון בקטגוריה החדשה של רשויות מקומיות בינוניות בגודלן, ואילו הרצליה העפילה למקום השלישי בקטגוריית הערים הגדולות עם זינוק של 20 נקודות במדד, לא מעט בזכות הקואליציה הדמוקרטית-ליברלית החדשה בראשות יריב פישר. בניקוד גבוה יחסית זכו גם ראשון לציון (100 נקודות), חיפה ונתניה (94 נקודות), וברשויות הבינוניות רעננה (102 נקודות) וקריית ביאליק (97 נקודות). את קטגוריית הרשויות הקטנות מובילות קריית טבעון (99 נקודות) ודרום השרון (98 נקודות).

"בתקופה מאתגרת כל כך עבור הקהילה הגאה בישראל, כשברקע מצב לחימה מתמשך, החמרה בשיח המסית וקיצוצים בתמיכות מהממשלה – מדד הגאווה מזכיר לנו פעם אחר פעם שהרשויות המקומיות הן קו ההגנה הראשון של הקהילה", אמרה יו"ר האגודה למען הלהט"ב הילה פאר. "מדד הגאווה מתקיים כמדי שנה בשיתוף פעולה הדוק בין מחלקת גאווה מקומית באגודה לבין נציגות ונציגים ברשויות, בהם רכזי ורכזות להט"ב שמועסקים בתמיכת המשרד לשוויון חברתי. לצערנו, התכנית הזו מצויה כיום תחת עננה של חוסר ודאות, ורבים מהם אינם יודעים אם תפקידם ימשיך להתקיים. הרשויות המשתתפות במדד פועלות לאורך כל השנה כדי לספק מענה חברתי וקהילתי חיוני. עבור חברות וחברי הקהילה, מדובר לא פעם בהבדל שבין תחושת שייכות וביטחון לבין ניכור ובדידות. האגודה למען הלהט"ב קוראת לרשויות המקומיות לעמוד איתנו יחד כדי לשמור על העשייה החשובה הזו. אני מברכת את הרשויות שבלטו במדד השנה, וקוראת לכולן לשאוב מהן השראה, נחישות ותקווה – ולהמשיך לסלול יחד מציאות שוויונית, בטוחה וחומלת לכולנו".