מה ראינו בלילה: 5 סדרות וסרט מופת שהחזיקו אותנו ערות השבוע
הסדרה שהחייתה לנו את הנייטיז, זו שמנסה להיות "הלוטוס הלבן" והסרט שהיה אמור לזכות באוסקר. כן, שוב עבר עלינו שבוע גדוש ביותר מדי טלוויזיה - ואנחנו כאן כדי לסכם, למיין, לסנן ולדאוג שתבזבזו פחות זמן בחיפוש, ויותר זמן מול המסך. כאלה אנחנו, רעים
מדי ערב אנחנו מפרסמים כאן באתר "טיים אאוט" את המלצת הצפייה הלילית שלנו. מראש אנחנו לא מכוונים גבוה: דברים שאפשר לצפות בהם בלילה בלי לשרוף את המוח במנת יתר של טפשת – את זה אתם יכולים לעשות לבד – גם אם אינם יצירות מופת על-זמניות. ההמלצות מבוססות לפעמים על צפייה בפרקים בודדים שמראים פוטנציאל, אבל אתם בהחלט מוזמנים להתלונן עלינו להנהלה אם לא אהבתם את אחת ההמלצות. לכבוד תחילת השבוע ולנוחותכן אנחנו מקבצים את כל ההמלצות במקום אחד לטובת הלילות המתים בשבוע שלפנינו, מדורגות על פי מידת התעופה שלנו עליהן. גם השבוע לא הולכים לישון.
>> סרט מאפיה עם בריונים חרדים במקום גנגסטרים? תמיד רלוונטי
>> שירה האס הגיעה לווסט אנד בלונדון. ביקרנו ב"ליל הבכורה"
1. מסכנים שכאלה
פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר לא תמיד הולך לסרט הטוב ביותר, זה ידוע ונכון תמיד, כי לחברי האקדמיה יש שיקולים נוספים פרט לאיכויות הקולנועית האבסולוטיות של היצירה. השנה גרף "אופנהיימר" את מרבית האוסקרים וגם את רוב הפרסים המרכזיים בטקסים אחרים, גם כי זה סרט "חשוב" וגם כי לכריסטופר נולאן מזמן מגיע. אבל כל מי שראה גם אותו וגם את "מסכנים שכאלה" יודע למי הפרס באמת הגיע.
החדשות המעולות הן ששלושה חודשים בלבד אחרי שעלה בבתי הקולנוע, ואחרי שכבר גרף בקופות יותר מ-100 מיליון דולר, מגיעה החוויה הקולנועית המסחררת הזאת אל דיסני+, ולמרות שזה לגמרי סרט לראות על מסך גדול ככל האפשר, יש הרי סיבה שרכשתם מסך ענק לסלון וזה לא כדי לראות את הפרצוף של יונית לוי בגודל על טבעי. יאללה, לכו תראו את אמה סטון שוברת לכם כל קונספציה שהיתה לכם עליה.
"מסכנים שכאלה", דיסני+
2. אקס-מן 97'
איזו הפתעה. אמנם חיכינו כמו גדולים לסדרת ההמשך המדוברת של אקס-מן, במיוחד מרגע ששמענו שכל המדבבים מהניינטיז חזרו לדבב – אבל בכל זאת לא ציפינו לזה. זו לא הנוסטלגיה שמדברת מגרוננו (אוקי, אולי לא *רק* הנוסטלגיה), אבל מדובר באמת בסדרה טובה. מארוול ביגרו את הסדרה, הפכו את הנושאים למאתגרים יותר והעמיקו את הדמויות, ופתאום אופרת הסבון לילדים של מארוול הפכה לסדרת גיבורי על מעניינת. טוויסט נחמד למארוול אחרי תקופה די מקרטעת, ותנועה לכיוון הנכון.
"יש משהו מאד מרענן באופן שבו דיסני ומארוול מתייחסות ל"אקס-מן 97'", פירט לירון רודיק בביקורת שלו על הסדרה, "וזה מאפשר חופש תנועה יצירתי שלא נראה כמעט מאז שדיסני רכשו את מארוול. זה יכול היה להיות כישלון כמו כשלונות מארוול רבים, אבל במפתיע זאת סדרה ממש ממש מוצלחת, מעניינת ומקורית שנותנת המון כבוד למקור, אבל גם מרשה לעצמה לחדש ולעסוק בנושאים כבדים. מוטאציה".
"אקס-מן 97'", עכשיו בדיסני+
3. בנות לנצח
אולי זה העובדה שזו לא סדרה של טינה פיי באופן רשמי (היא המפיקה, אבל היוצרת היא בת טיפוחה מרדית' סקרדינו), אולי זו העובדה שהיא שודרה בשירות הסטרימינג העוד-לא-מצליח-מדי של NBC, פיקוק, ואולי אנחנו סתם מיזוגנים – אבל פספסנו את "בנות לנצח". שתי עונות שלמות פספסנו, ומסתבר שאנחנו לא היינו היחידים, כי פיקוק החליטו שהסדרה לא מצליחה מספיק, ולכן ביטלו אותה בסיום העונה השניה. אבל בנטפליקס, כהרגלם, חשבו אחרת – וחידשו את הסדרה לעונה שלישית, בת 6 פרקים בלבד, כדי לתת לה עוד צ'אנס אחרון. ופייר, אחרי שהשלמנו את החסר, אפשר להבין את האמון של נטפליקס.
ל"בנות לנצח" יש את כל המאפיינים של סדרת טינה פיי מוצלחת – טון אבסורדי, לב ענק, פמיניזם חסר יומרה ובעיקר, המון המון בדיחות. לא, באמת – תעמידו מולה את הסיטקום האהוב עליכם, ותתחילו לספור. הקצב מסחרר וגם אם רק אחת מתוך 3 בדיחות קולעת (והיחס הרבה יותר מוצלח מזה), היא תהיה הסדרה שתצחיק אתכם הכי הרבה, ובפער. אין מה לעשות, כזו היא טינה פיי – היא כל כך מבריקה עד כדי שהיא לא צריכה לכתוב סדרה כדי שהסדרה תהיה כתובה כמו שלה. וזה כיף חיים והבינג' הכי מבדר שתוכלו לתת לעצמכם כרגע.
"בנות לנצח", 3 עונות, עכשיו בנטפליקס
4. פאלם רויאל
"פאלם רויאל" – נו, זה שבשם הסדרה – הוא מועדון החברים הכי אקסקלוסיבי בעולם, וזה כמובן גורם לכולם לרצות להיכנס אליו. גם למקסין סימונס, שעושה הכל – ואנחנו מתכוונים הכל – כדי להסתנן למועדון החברים. מה שכן, רק ברגע שהיא נוחתת בפנים, היא מתחילה להתלבט אם היא באמת מוכנה לעשות הכל – ואנחנו מתכוונים להכל – כדי להישאר בו. ובעיקר, כדי לשמור על חיי היוקרה שדרושים כדי לשחות בביצה החברתית הזו.
מעבר לליהוקה של קריסטין וויג המופלאה בתפקיד הראשי, הסדרה מתהדרת בקאסט די מסחרר, גם במונחים של היום. כלומר, בעוד תפקיד ראשי יש את ריקי מרטין – כן, זה שחי את החיים לוקה – שחוזר לתפקיד משחק לראשונה מזה 5 שנים ("הרצח של ורסצ'ה: סיפור פשע אמריקאי"), וגם את ג'וש לוקאס, אליסון ג'יני, קארול ברונט, לורה דרן ואביה, ברוס דרן. יחד אם אסטטיקה צבעונית זורחת שמתאימה לפאלם ספרינגס ב-1969, זמן התרחשות הסדרה, נראה שיש לנו דרמה-קומית מוזרה וחמודה עם לא מעט רפש שמסתתר מתחת לכל היהלומים. איזה כיף!
"Palm Royale", שלושת הפרקים הראשונים זמינים עכשיו באפל TV+, פרק חדש מדי יום רביעי
5. מצוד
אברהם אייב לינקולן, נשיא ארה"ב ה-16 ומשחרר העבדים, נורה במהלך הופעת תיאטרון ב-14 באפריל 1864, ובכל הנוגע לאמריקאים, מדובר ברצח הפוליטי הגדול בתולדותם (עד כה). ובזמנו, הוא גם היה הסיבה למצוד אחר הרוצח שנמשך 12 יום, והיה למצוד הגדול בתולדות ההיסטוריה האמריקאית בזמנו. את האירועים האלו מגוללת המיני-סדרה "מצוד", אשר שני פרקיה הראשונים עלו בראשית השבוע לשירות הסטרימינג.
ונראה שאפל שמים עליה לא מעט קלפים, ואולי כמה ציפיות לפרסי אמי – היא נוצרה על ידי מוניקה בלצ'קי, שעבדה בעבר על סדרות נהדרות כמו "הנותרים" ו"אורות ליל שישי", ומבוימת על ידי בימאי הטלוויזיה הוותיק קארל פרנקלין, שכבר עבד בסדרות כמו "דאהמר", "מיינד האנטר" ו-"13 סיבות". כלומר, אנשים עם נסיון להעביר בדיוק את אווירת מותחן הרצח הקוספירטיבי הזה. ועל פי הטריילר, נראה ש"מצוד" מאמצת את הריאליזם לחיקה, עם כמה שחקנים מצוינים (טוביאס מנזיס מ"משחקי הכס" ו"הכתר") ואווירה מתוחה ותזזיתית. אנחנו עדיין במתח אם בסוף תפסו את הרוצח, אל תהרסו לנו עם ויקיפדיה.
"מצוד", שני פרקים ראשונים עכשיו באפל TV+, פרק חדש מדי יום שישי
6. צ'יקן נאגט
קוראים לזה בפשטות "צ'יקן נאגט", והעלילה לא מורכבת יותר מדי – אישה צעירה נכנסת למכונה מסתורית, והופכת לחתיכה בודדת של צ'יקן נאגט. אפילו לא נאגטס. פשוט נאגט. וזה אפילו לא נאגט מתפקד שיכול לדבר, אלא פשוט צ'יקן נאגט של ממש. כן, אפשר לאכול אותה. לא, לא טעמנו. בכל מקרה, מרגע שהיא הופכת לצ'יקן נאגט רק אביה והבחור שמחזר אחריה יכולים להחזירה לדמות אנוש, ובהתחשב במשפט שהרגע כתבנו, נראה לנו ששפכו אסיד למי השתיה של תל אביב. או לכל הפחות, קוריאה.
אם בטעות צופה אומלל היה לוחץ על הפליי מבלי לדעת מה עומד לקרות, כנראה שהיה חושב ששוגר לעולם מקביל עם בידור מוזר. בעצם, זה קצת מה שקורה – רק שהעולם המקביל הוא קוריאה. גם מעבר לעלילה הביזארית, הסדרה מצליחה להציג שפה טלוויזיונית נדירה, גם אם קצת איטית, וצילום צבעוני ברמות שלא יורד מהטריפ הביזארי אפילו רק לרגע. אנחנו לא יכולים בהכרח להבטיח לכם ערב מהנה (כי פייר, הזייה כזו זה לא לכל אחד), אבל כן יכולים להבטיח את אחד הבינג'ים המוזרים בחייכם.
"צ'יקן נאגט", עכשיו בנטפליקס