קתרין זיטה-ג'ונס מככבת במותחן נקמה מסוגנן וקצבי על סוחרת אמנות שניצלת מהתנקשות, ויוצאת לנקום באנשים שכמעט והרסו את חייה. בסדר נו, גם לנו זה מזכיר את "קיל ביל", אבל הפעם זה מגיע בשמונה פרקים ועם מבטא וולשי
אחד השיעורים הראשונים שכל פרח תסריטאות עובר הוא שכדי לבנות דמות טובה ומעניינת שהקהל יוכל להיסחף איתה, חשוב שלדמות תהיה מטרה. משהו שיניע את הדמות בתוך העולם והעלילה, והפוך אותה למובילה ולא נגררת. ויש מעט מאוד מטרות שמניעות דמויות, או אותנו, מאשר נקמה. כי נקמה היא יותר מרק חלום להגשים – היא אש שמכלה את כל מה שסביבה, מנוע סילון שמטיס את הדמות הנכונה לעוף דרך עלילה מדבקת עד שתשיג את הצדק הקדוש. לעזאזל, טרנטינו עשה קריירה מנקמה, ולא במקרה גם 20 שנים אחרי "קיל ביל" אפשר למצוא יצירות בהשראתה. זמן טוב להכיר לכם את "להרוג את ג'קי".
>> אחד לסופ"ש: המלצות תרבות שיסגרו לכם את השבוע בסטייל
קתרין זיטה-ג'ונס היא ג'קי פרייס, סוחרת אמנות מפורסמת שמתעסקת בצד היותר אפור של התחום, שיום אחד נכנסת לדירתה ומוצאת שם מספר אנשים עם רובים ומסיכות סקי. הו, אל דאגה – הבית שלה מאובטח במנגנון הגנה מוצלח מאוד שמשתמש יפה בשיר "It’s Not Unusual" של טום ג'ונס. אבל זו רק ההתחלה, וג'קי מגלה במהרה שאחריה רודפים חבורת מתנקשים אכזרית וצבעונית בשם "שבעת השדים". אבל ג'קי לא פראיירית, ובעזרת קשרים בעולם התחתון שצברה במהלך ימיה כסוחרת קוקאין מצליחה, היא מחליטה להפוך את הקערה על פיה ולצאת לצוד ולחסל את שבעת המתנקשים, ואת האדם ששלח אותם.
מותחן הנקמה המצועצע הזה לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות ולא מתבייש בהשפעות הטרנטינו שלו – יש הרבה דם, דיאלוגים שמתאמצים לשנינות והרבה רגעי נידל-דרופ בולטים (Sabotage של הביסטי בויז מגיע תוך פחות מ-20 דקות), וגם לא מעט הומור שחור וחצי מודע לעצמו. חוץ מזיטה-ג'ונס מככבים בה דניאל אינגס ("הג'נטלמנים"), דארסי שאו ("אלף מכות") ורון פרלמן (הסנטר הכי בולט בהוליווד), אבל הכוכבת הראשית לא נותנת לאף אחד לגנוב לה את ההצגה, ופחות או יותר מחזיקה את הגילטי פלז'ר על כתפיה. כל 8 הפרקים עלו היום ל-Yes, וכתוב על זה בינג' סופ"ש לכל אורך הדרך. רק תעמדו בקצב, ואל תשכחו את מנוע הנקמה.
"להרוג את ג'קי", עכשיו ב-yes