לילה

דיסקו מנאייק: משהו לא טוב עובר על חיי הלילה בתל אביב

עייפות החומר, קארמה רעה, התעמרות של הרשויות והשתלטות של איילי נדל"ן על נכסים: חיי הלילה בתל אביב במשבר ■ "זה עושה רע ליחסי הציבור של ישראל"

מיסשייפס באלפאבית (צילום: נועה יפה)
מיסשייפס באלפאבית (צילום: נועה יפה)
10 בנובמבר 2019

את הקיץ האחרון יתקשו אנשי חיי הלילה של תל אביב לשכוח. באוגוסט נסגר מועדון האלפאבית ל־30 יום לאחר שמשטרת ישראל פשטה על המקום וקבעה כי הוא פעל בתפוסת יתר. גם מועדון הלנגה והג'ימי הו נסגרו מאותה הסיבה. האחרון נסגר שוב בספטמבר עקב צו סגירה מנהלי שהוצא בעקבות אירוע אלים שהתרחש בו. אוקטובר הביא עמו סגירות נוספות – הפעם של הכולי עלמא והדרמה, שניהם הושבתו לשבועיים בעקבות תפוסת יתר. בשבוע שעבר נסגר לימה לימה בעקבות קטטה שפרצה בו והתפשטה לרחוב. וכך, לצד מה שנראה כמו פריחה של סצנת המוזיקה האלקטרונית – במהלך ראש השנה וסוכות נעה לארץ רכבת אווירית מרשימה של די.ג'ייז – במועדונים בעיר רואים אלימות, עומס וסגירות.

"הרגו אותנו, בקיצור", אומר אליעזר פרץ, מבעלי הפסאז' שסגר את שעריו סופית ביולי האחרון. הפסאז' נפתח ב־2012 והפך מהר מאוד למקום הלוהט בעיר, עם מסיבות שעשו הדים לערי הלוויין ואף הלאה מכך. הצרות החלו ב־2015, יום לפני פסטיבל יום העצמאות המתוקצב בעשרות אלפי שקלים, כשהגיעו למקום כוחות כיבוי אש וסגרו אותו. מאז נפתח ונסגר הפסאז' לסירוגין. "עד שאתה מתמודד עם זה שהיית סגור שלושה חודשים, מגייס כספים, מעכל את המצב החדש ומרים את העסק שוב, בא עוד גורם. עד שאתה בונה אמון עם הקהל מחדש, מזכיר להם שאנחנו כאן וטובים כמו פעם ומצליח שוב לגייס להקות – המשטרה מגיעה וסוגרת שוב את המקום. כל פעם מסיבה אחרת. זה פוגע בפרנסה, באמון של הקהל ובחזרה שלו אליך, כי יש תחרות". סגירת הפסאז', הוא אומר, אינה רק סיפור עצוב של עוד מועדון שנסגר אלא פגיעה בסצנת האינדי שהתארחה במקום באופן קבוע.

הפסאז' בימים יפים יותר
הפסאז' בימים יפים יותר

"אני בטוח שיהיו לי עוד עסקים בעתיד הרחוק, אבל כרגע ממש התייאשתי מהתחום הזה בארץ. התחושה היא שגם כשעושים הכל בסדר, שומרים על החוקים ועונים על דרישות המשטרה, זה לא מספיק. זה הגיע למצב שאני סוגר הופעות ולהקות ודואג שיבואו אנשים, אבל מתבאס שבא קהל כי אני פוחד ממה שיקרה – במקום להגיד איזה כיף, איזה מקום מוצלח. אני מודאג ממה יקרה אם עכשיו תבוא ניידת ויסגרו אותנו. וזה לא רק אני, כל העיר ככה", אומר פרץ ביובש. "התחושה היא שמנסים לשבור את רוחנו".

"בחודשים האחרונים יצא לי לארח הרבה די.ג'ייז מחו"ל. הם דווקא שמו לב למצב האבסורדי שבו כל שני וחמישי סוגרים פה מקומות. זה עושה רע ליחסי הציבור של ישראל".

באחרונה נראה כי אנשי חיי הלילה – מבעלים ועד די.ג'ייז – החליטו להגיב. אחת היוזמות היא לסגור באופן יזום את כל מקומות הבילוי במהלך סוף שבוע אחד, במטרה להדגיש את חשיבותם של חיי הלילה בעיר וכך לעורר מודעות לאופן הלא מידתי, לפי אנשי חיי הלילה, שבו פועלת המשטרה. אופציה נוספת היא פנייה מאורגנת לשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, אך לא ברור כיצד הדבר יתקיים או יקודם במצב הפוליטי הנוכחי.

"בחודשים האחרונים יצא לי לארח הרבה די.ג'ייז מחו"ל", אומר די.ג'יי שהעדיף להישאר בעילום שם. "הם דווקא שמו לב למצב האבסורדי שבו כל שני וחמישי סוגרים פה מקומות. הם ממש היו מבולבלים ולא הבינו למה. זה עושה רע ליחסי הציבור של ישראל".

בעלי מועדונים נוספים שפנינו אליהם סירבו להתראיין בנושא ולהגיב.

הנדלניסטים באים

לא רק תפוסת היתר היא איום ממשי לחיי הלילה, אלא גם הבנייה המחודשת שמתפשטת כמעט בכל קרן רחוב בעיר. בית מעריב יומר בקרוב למגדל בן 42 קומות, וביולי נסגרו הדוראק (הרוקוקו), בית הפסנתר והטיילור מייד – לטובת פרויקט יוקרה חדש שיוקם על חורבות אלנבי 99.

"התחושה שהעיר שלעולם לא נחה, עיר ללא הפסקה – כבר מזמן בהפסקה. לאט לאט נראה שלא רוצים את המועדונים פה"

מועדון הגגרין, שבמשך שש שנים פעל בדרך סלמה 46, חיפש לעצמו בית חדש לאחר שקבוצת חג'ג' רכשה את השטח שבו שכן. "למען האמת ידענו הרבה זמן שאנחנו צריכים לצאת משם", מודה מיכאל קורדובה, מנהל המקום. "לא היה לנו תאריך מדויק אבל ידענו שהפרויקט בדרך. לקח להם זמן להוציא אישורים חדשים. בזמן הזה ניסינו לחפש מקום חדש, והבנו מה המצב בתל אביב – אין מקומות לבנות מועדונים. ראינו מאות נכסים וכמעט תמיד היתה אותה בעיה – מגורים. בכל מקום בונים עכשיו, אפילו באזורי תעשייה".

מחפש בית חידש. מיכאל קורדובה, בעלי הגגרין (צילום: תמיר דוידוב)
מחפש בית חידש. מיכאל קורדובה, בעלי הגגרין (צילום: תמיר דוידוב)

"אני חושב שכבר הגענו להבנה שהמקום הבא שלנו כנראה לא יהיה בתוך תל אביב, פשוט אין איפה לבנות מועדון – לא בסדר גודל שלנו, לא בתנאים שאנחנו רוצים", הוא אומר. "זה ממש עצוב. במטרופולין תל אביב יש עדיין אזורים שאפשר. לא הלכנו על זה כי הנחנו שאנשים לא ירצו לנסוע רבע שעה או עשר דקות, רק מפני שזה מחוץ לעיר. אני מניח שעוד כמה שנים המועדונים ייצאו מתל אביב. מועדוני טכנו במרתפים יכולים לשרוד, גם כל מועדוני הגג, אבל בסגנון שלנו, האנגרים והופעות גדולות ודברים כאלה, אני לא רואה איך זה יקרה. הסאונד מגיע מכל מקום לשכונת מגורים, והמגורים עוטפים את המועדונים. התחושה שהעיר שלעולם לא נחה, עיר ללא הפסקה – כבר מזמן בהפסקה. לאט לאט נראה שלא רוצים את המועדונים פה".

בסוף נמצא מקום הנוכחי של הגגרין בקיבוץ גלויות 13, במבנה ששימש בעבר כמוסך ולא הכיל תשתית מתאימה. "הבניין לא התאים להיות מועדון, היינו צריכים לבנות בעצמנו את כל האקוסטיקה הפנימית והחיצונית ולדאוג לחשמל, מים ואינסטלציה".

רענון נהלים

צווי הסגירה המרובים הביאו את המשטרה לארגן כנס בשבועיים הקרובים שבו יובהרו לבעלי המועדונים והברים הנהלים. "אנחנו מרגישים צורך להשלים להם את הפערים האלה", אומר קצין אג"ם מרחב ירקון במשטרת ישראל, ארז קעטבי. "סגירת מקום עקב תפוסת יתר זו לא קטנוניות ואין כאן כוונה להיטפל לעסקים. באופן קבוע יש שוטרים שמסתובבים בסופי שבוע במקומות עם ריכוזי קהל גבוהים. ברגע שמבחינים בבעיה באיזשהו מקום, מטפלים. אנחנו לא מפעילים מודיעין כלפי עסקים בניסיון לסגור אותם. ברוב המקרים הזהרנו את המקומות בעל פה לפני שהוצאנו צו סגירה, זה לא שנפלנו משמים. להפך, אנחנו רוצים שעסקים יפעלו וישגשגו – בתנאי אחד, שהציבור יהיה בטוח", הוא אומר.

לגבי טענות בעלי המועדונים על הדרישות המוגזמות מצד הרשויות אומר קטעבי, "הדרישות לא מוגזמות. לא קשה לדאוג למאבטחים שעברו הכשרה, להתקין מצלמות ולפעול בהתאם לגודל העסק שלך. לפני שאנחנו סוגרים עסק אנחנו מייצרים איזון בין חופש העיסוק שאנשים יעבדו לבין הסוגיה של לאבטח את שלום הציבור. גם בשימוע שנערך לאחר קבלת הצו אנחנו פועלים במידתיות ומתחשבים בשלל שיקולים".

ערים גדולות בעולם כמוכיחות שתרבות חיי הלילה, הבילויים והמסיבות היא דבר שמועיל ותורם לעירייה ולמדינה. בתל אביב אולי בכל זאת ישנה ציפייה דקה שתעשיית חיי הלילה תספוג כל מכה שנופלת עליה.