השנה נמאס לנו לשלם 70 ש"ח על פיתה. אנחנו עם משלוחים סיימנו

אולי הגיע הזמן להפסיק עם משלוחים. או לכל הפחות, להפחית אותם למינימום אפשרי. בתור מי שתפקד כמבקר אוכל הרחוב של האתר בו אתם קוראים במשך ארבע שנים – ביניהן שנות הקורונה – חוויתי את מנת חלקי של משלוחים בחיי. עוד הרבה לפני, מימי כסטודנט חסר יכולות בישול למבוגר עצלן, משלוחים היו לי אם ואחות. הם האכילו אותי כשהייתי רעב (אובייסלי), ניחמו אותי כשהייתי מבואס, חגגו איתי כשרציתי לשמוח והנעימו לי את היומיום בכל הזדמנות. אבל אני ומשלוחים כבר לא.

>> ג'יזס קרייסט: ממש הופתענו לגלות מי הבעלים של בית הקפה "נחמני"

סורי וולט, זה לא אתם, זה אני. בעצם רגע, לא – זה לגמרי גם אתם. וגם משלוחה, ותן ביס, והמסעדות. זה ללא ספק גם המשבר הכלכלי שהכין את השטח והמלחמה שסיפקה את מכת המחץ, שלא לדבר על אוזלת היד של הממשלה בכל תחום חיים. אלו הפכו את משלוחי האוכל משירות חביב למוצר צריכה שלא הגיוני יותר להשתמש בו. לפני כמה ימים שקלתי להזמין פיתה לעבודה – לא בקשה מוגזמת, ולא ארוחה מפוארת. פיתה, קצת בשר, כמה פיסות ירקות ורוטב. מנה אחת לאדם אחד. איזה טעות חמורה.

אם עשיתם את הטעות של לרעוב לבד, אתם יודעים למה זה כל כך בעייתי. נגיד ובחרתם פיתה שניצל – אולי המוצר הבשרי הזול מכולם. ונכון, התחכמויות כמו בצל על הגריל וטחינה בטעמים באמת שדרגו את הפיתה על האש שלנו, אבל זה הוביל לנסיקת מחירים שלצד העלייה בחומרי הגלם, השכירות, החשמל והוצאות העסק הובילה לכך שפיתה שניצל זולה במשלוח עולה בין 42 ש"ח (עבור חתוליה) ל-52 ש"ח בפיתיות מודרניות ומתחכמות. כבר קשוח כשלעצמו, אבל ליבנו באמת עם המסעדות שמנסות לשמור על הראש מעל המים, אז סופגים, אין מה לעשות.

אם חס וחלילה במהלך ההזמנה גרונכם ניחר ותרצו להוסיף שתייה ממותקת, או רחמנא ליצלן מוגזת, התעריף הנהוג הוא כ-12 ש"ח עבור פחית, שזה לפחות 2 ש"ח יותר מאשר המחיר בחנויות, אבל אנחנו יודעים שככה המסעדות מצליחות לגרד עוד הכנסה ולאזן הפסדים. על הצ'יפס ורטבים מיוחדים בצד וויתרתי (מי יודע כמה אקבל תמורת ה-5 ש"ח שמבקשים להוסיף?) והסתפקתי בפיתה ושתייה לבדן, רק שאז הגיע השלב המבאס – לחשב את קנס הוולט, שהיא תוספת העלות שמצטרפת בכל הזמנה. 2 ש"ח דמי תפעול (זוכרים שהתעצבנתם כשזה התחיל?), משלוח עולה לי 12 ש"ח וגם זה רק כי המקום 1.5 ק"מ ממני, אבל זה עלול להגיע בקלות ל-18 ש"ח כמו כלום.

זה אומר שגם בלי תוספות, רטבים מיוחדים או תוספת מרחק – פיתה נורמלית עם שתייה עולה יותר מ-70 ש"ח. אכלתם פעם פיתה, שתיתם פעם קולה –  אתם יודעים שזה לא שווה את המחיר הזה. אני יודע שזה לא שווה את המחיר הזה. אם הייתם משלמים ככה לפיתה שניצל ושתייה בחו"ל הייתם חוזרים הביתה כדי שיקראו לכם פראיירים. וזה ממש מבאס, כי וולט, משלוחה וחברות שליחויות האוכל רוצים שנרגיש שזה מוצר שכל הזמן בהישג היד שלנו, יותר מהיר מלהכין לבד, יותר קל מלקפוץ לסופר, יותר משתלם מלצאת למסעדה. אבל האמת המבאסת היא שבמציאות של היום, זה לא.

אני עוד זוכר את הימים שלפני וולט, משלוחה ותןביס. משלוחים הגיעו רק מעסקים שהעסיקו באופן ישיר שליח – מה שאומר בעיקר פיצה, סושי והמבורגרים. תרבות המשלוחים שהחלה בעשור הקודם, התחממה עם כניסת וולט לישראל והתפוצצה בקורונה – הגיעה לסיומה הטבעי. התרבות הזו אמנם הרחיבה בעשרות מונים את סוגי ורמות האוכל שאפשר להזמין עד הבית, אבל גם הרסה את סגירת הפינה המדהימה שהיא משלוח אוכל.

לא חסרות כתבות שמסבירות גם איך המודל הכלכלי של החברות הללו לא מוטיב עם רוב המסעדות, שלעיתים מגלגלות את עלויות הוולט אל הלקוח עם מוצרים שעולים יותר במשלוח. זה כבר לא משתלם להזמין מבחוץ, ובקושי משתלם לצאת ולאכול. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל בגיל 38 המשבר הזה אפילו גרם לי להיכנס למטבח יותר, וללמוד להכין השיט שהייתי מזמין. שברתם את השוק, נמאס לשלם.

מדי יום באתר הזה מתפרסם מדור הממליץ על משלוחים תל אביבים. הוא מתפרסם מתוך רצון ושאיפה לתמוך בעסקים הקטנים של תל אביב, אלו שהופכים אותה לאחת מהערים הכי עשירות בטעם בעולם. הוא מתפרסם בתקווה להפיץ את העסקים האלו, כדי שיגיעו למי שרוצה ובוחר להזמין מהם ולהניע את הכלכלה התל אביבית. אבל כצרכנים אנחנו חייבים להודות באמת – הפחתנו משמעותית את צריכת המשלוחים, כי זה כבר לא שווה את זה. ועם כמה שזה מבאס, כנראה הרגלי המשלוח של התל אביבים יצטרכו להשתנות, או לכל הפחות להתעצב לקראת המציאות החדשה. ואולי אפילו תהיה לזה תוצאה חיובית קטנה נוספת, וסוף סוף יהיה אפשר לצעוד בעיר מבלי חשש ששליח יכנס בנו. גם זה משהו, אני מניח.